Devarìm (דברים) - Deuteronomio 33

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מֹותֹו	1 Haec est benedictio, qua be nedixit Moyses homo Dei fi liis Israel ante mortem suam.
2 וַיֹּאמַר יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמֹו הֹופִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינֹו [אֵשְׁדָּת כ] (אֵשׁ ק) (דָּת ק) לָמֹו	2 Et ait: “ Dominus de Sinai venit et de Seir ortus est eis; apparuit de monte Pharan et venit in Meribathcades de meridie eius in Asedoth.
3 אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל־קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ	3 Vere diligit populos; omnes sancti eius in manu illius sunt; et, qui appropinquant pedibus tuis, accipient de doctrina tua.
4 תֹּורָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה מֹורָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב	4 Legem praecepit nobis Moyses, hereditatem multitudinis Iacob.
5 וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל	5 Et factus est apud dilectum rex, congregatis principibus populi cum tribubus Israel ”.
6 יְחִי רְאוּבֵן וְאַל־יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר׃ ס	6 “ Vivat Ruben et non moriatur et sit parvus in numero ”.
7 וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יְהוָה קֹול יְהוּדָה וְאֶל־עַמֹּו תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לֹו וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה׃ ס	7 Haec est Iudae benedictio: “ Audi, Domine, vocem Iudae et ad populum suum introduc eum. Manus eius pugnabunt pro eo, et adiutor illius contra adversarios eius eris ”.
8 וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתֹו בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל־מֵי מְרִיבָה	8 De Levi quoque ait: “ Tummim et Urim tui viro sancto tuo, quem probasti in Massa et cum quo litigasti ad aquas Meriba.
9 הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמֹּו לֹא רְאִיתִיו וְאֶת־אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת־ [בָּנֹו כ] (בָּנָיו ק) לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ	9 Qui dixit de patre suo et matre sua: “Nescio vos”; et fratres suos ignoravit et filios suos nescivit. Quia custodierunt eloquium tuum et pactum tuum servaverunt.
10 יֹורוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתֹורָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטֹורָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל־מִזְבְּחֶךָ	10 Docebunt iudicia tua Iacob et legem tuam Israel; ponent thymiama in naribus tuis et holocaustum super altare tuum.
11 בָּרֵךְ יְהוָה חֵילֹו וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן־יְקוּמוּן׃ ס	11 Benedic, Domine, fortitudini eius et opera manuum illius suscipe. Percute lumbos inimicorum eius; et, qui oderunt eum, non consurgant ”.
12 לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל־הַיֹּום וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן׃ ס	12 De Beniamin ait: “ Amantissimus Domini habitabit confidenter in eo; Altissimus proteget eum tota die et inter umeros illius requiescet ”.
13 וּלְיֹוסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְהֹוָה אַרְצֹו מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהֹום רֹבֶצֶת תָּחַת	13 De Ioseph quoque ait: “ Benedicta a Domino terra eius: donis caeli, rore atque abysso subiacente,
14 וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים	14 fructibus solis et donis mensium,
15 וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי־קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעֹות עֹולָם	15 primitiis antiquorum montium et donis collium aeternorum,
16 וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצֹון שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבֹואתָה לְרֹאשׁ יֹוסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו	16 frugibus terrae et plenitudine eius. Benedictio illius, qui apparuit in rubo, veniat super caput Ioseph et super verticem nazaraei inter fratres suos;
17 בְּכֹור שֹׁורֹו הָדָר לֹו וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי־אָרֶץ וְהֵם רִבְבֹות אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה׃ ס	17 quasi primogeniti tauri pulchritudo eius, cornua unicornis cornua illius, in ipsis ventilabit gentes usque ad terminos terrae. Hae sunt multitudines Ephraim, et hae milia Manasse ”.
18 וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ	18 De Zabulon ait: “ Laetare, Zabulon, in exitu tuo, et Issachar, in tabernaculis tuis!
19 עַמִּים הַר־יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי־צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חֹול׃ ס	19 Populos ad montem vocabunt, ibi immolabunt victimas iustitiae. Qui inundationem maris, quasi lac, sugent et thesauros absconditos arenarum ”.
20 וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרֹועַ אַף־קָדְקֹד	20 De Gad ait: “ Benedictus, qui dilatat Gad! Quasi leo requiescit dilaceratque brachium et verticem.
21 וַיַּרְא רֵאשִׁית לֹו כִּי־שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְהוָה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם־יִשְׂרָאֵל׃ ס	21 Et vidit primitias sibi, quia ibi pars ducis erat reposita; qui fuit cum principibus populi et fecit iustitiam Domini et iudicia sua cum Israel ”.
22 וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן־הַבָּשָׁן	22 De Dan quoque ait: “ Dan catulus leonis prosiliet largiter de Basan ”.
23 וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצֹון וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהוָה יָם וְדָרֹום יְרָשָׁה׃ ס	23 De Nephthali dixit: “ Nephthali satiabatur beneplacito et plenus erit benedictione Domini: mare et meridiem possidebit ”.
24 וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלֹו	24 De Aser quoque ait: “ Benedictus prae filiis Aser! Sit placens fratribus suis et tingat in oleo pedem suum.
25 בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ	25 Ferrum et aes serae tuae, sicut dies tui robur tuum ”.
26 אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתֹו שְׁחָקִים	26 “ Non est ut Deus Iesurun, qui ascendit super caelos ad auxilium tuum et in magnificentia sua super nubes.
27 מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עֹולָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אֹויֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד	27 Habitaculum Deus antiquus, et subter brachia sempiterna. Eiciet a facie tua inimicum dicetque: “Conterere!”.
28 וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל־אֶרֶץ דָּגָן וְתִירֹושׁ אַף־שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל	28 Habitabit Israel confidenter, et fons Iacob solus; stillabunt in terra frumenti et vini, caelique rorem.
29 אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמֹוךָ עַם נֹושַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר־חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל־בָּמֹותֵימֹו תִדְרֹךְ׃ ס	29 Beatus tu, Israel! Quis similis tui, popule, qui salvaris in Domino? Ipse est scutum auxilii tui et gladius gloriae tuae. Blandientur tibi inimici tui, et tu eorum altitudines calcabis ”.