Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיִּתֵּן לָהֶם גְּבוּרָה וְשָׁלְטָן עַל כָּל־הַשֵּׁדִים וְלִרְפֹּא חֳלָיִים	1 Ayant convoqué les Douze, il leur donna puissance et pouvoir sur tous les démons, et sur les maladiespour les guérir.
2 וַיְשַׁלְּחֵם לִקְרֹא אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְלִרְפֹּא אֶת־הַחֹלִים	2 Et il les envoya proclamer le Royaume de Dieu et faire des guérisons.
3 וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל־תִּקְחוּ מְאוּמָה לַדָּרֶךְ לֹא מַטּוֹת וְלֹא תַרְמִיל וְלֹא־לֶחֶם וְלֹא־כָסֶף וְאַל־יִהְיֶה לְאִישׁ מִכֶּם שְׁתֵּי כֻתֳּנוֹת	3 Il leur dit: "Ne prenez rien pour la route, ni bâton, ni besace, ni pain, ni argent; n'ayez pas non pluschacun deux tuniques.
4 וְהַבַּיִת אֲשֶׁר תָּבֹאוּ בוֹ שָׁם שְׁבוּ־לָכֶם וּמִשָּׁם צֵאוּ	4 En quelque maison que vous entriez, demeurez-y, et partez de là.
5 וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם צְאוּ מִן־הָעִיר הַהִיא וְנַעֲרוּ אֶת־הֶעָפָר מֵעַל רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת בָּהֶם	5 Quant à ceux qui ne vous accueilleront pas, sortez de cette ville et secouez la poussière de vos pieds, entémoignage contre eux."
6 וַיֵּצְאוּ וַיַּעַבְרוּ בַכְּפָרִים מְבַשְּׂרִים אֶת־הַבְּשׂוֹרָה וּמְרַפְּאִים בְּכָל־מָקוֹם	6 Etant partis, ils passaient de village en village, annonçant la Bonne Nouvelle et faisant partout desguérisons.
7 וַיִּשְׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר הָרֹבַע אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל־יָדוֹ וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ כִּי־יֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ יוֹחָנָן קָם מִן־הַמֵּתִים	7 Hérode, le tétrarque, apprit tout ce qui se passait, et il était fort perplexe, car certains disaient: "C'estJean qui est ressuscité d'entre les morts";
8 וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ אֵלִיָּהוּ נִרְאָה וַאֲחֵרִים אָמְרוּ נָבִיא קָם מִן־הַקַּדְמוֹנִים	8 certains: "C'est Elie qui est reparu"; d'autres: "C'est un des anciens prophètes qui est ressuscité."
9 וַיֹּאמֶר הוֹרְדוֹס הֵן אָנֹכִי נָשָׂאתִי אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן מֵעָלָיו וּמִי־אֵפוֹא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁמֵעַ עָלָיו כָּזֹאת וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ	9 Mais Hérode dit: "Jean! moi je l'ai fait décapiter. Quel est-il donc, celui dont j'entends dire de telleschoses?" Et il cherchait à le voir.
10 וַיָּשׁוּבוּ הַשְּׁלִיחִים וַיְסַפְּרוּ־לוֹ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשֹוּ וַיִּקָּחֵם אֵלָיו וַיָּסַר לְבָדָד אֶל־מָקוֹם חָרֵב אֲשֶׁר לָעִיר הַנִּקְרָאָה בֵית־צָיְדָה	10 A leur retour, les apôtres lui racontèrent tout ce qu'ils avaient fait. Les prenant alors avec lui, il seretira à l'écart, vers une ville appelée Bethsaïde.
11 וַהֲמוֹן הָעָם כַּאֲשֶׁר יָדְעוּ אֶת־זֹאת הָלְכוּ אַחֲרָיו וַיְקַבְּלֵם וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם עַל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֶת־הַצְּרִיכִים לִרְפוּאָה	11 Mais les foules, ayant compris, partirent à sa suite. Il leur fit bon accueil, leur parla du Royaume deDieu et rendit la santé à ceux qui avaient besoin de guérison.
12 וְהַיּוֹם רָפָה לַעֲרֹב וּשְׁנֵים הֶעָשָׂר קָרְבוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שַׁלַּח־נָא אֶת־הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל־הַכְּפָרִים וְהַחֲצֵרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ לָלוּן שָׁם וְלִמְצֹא מָזוֹן כִּי־פֹה אֲנַחְנוּ בִּמְקוֹם חָרְבָּה	12 Le jour commença à baisser. S'approchant, les Douze lui dirent: "Renvoie la foule, afin qu'ils aillentdans les villages et fermes d'alentour pour y trouver logis et provisions, car nous sommes ici dans un endroitdésert."
13 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ־אַתֶּם לָהֶם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ אֵין לָנוּ כִּי אִם־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת־לֶחֶם וְדָגִים שְׁנַיִם בִּלְתִּי אִם־נֵלֵךְ וְנִקְנֶה־אֹכֶל לְכָל־הָעָם הַזֶּה	13 Mais il leur dit: "Donnez-leur vous-mêmes à manger." Ils dirent: "Nous n'avons pas plus de cinq painset de deux poissons. A moins peut-être d'aller nous-mêmes acheter de la nourriture pour tout ce peuple."
14 כִּי הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי־אִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו הוֹשִׁיבוּ אֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת חֲמִשִּׁים בַּשּׁוּרָה	14 Car il y avait bien 5.000 hommes. Mais il dit à ses disciples: "Faites-les s'étendre par groupes d'unecinquantaine."
15 וַיַּעֲשֹוּ־כֵן וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת־כֻּלָּם	15 Ils agirent ainsi et les firent tous s'étendre.
16 וַיִּקַּח אֶת־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיְבָרֶךְ עֲלֵיהֶם וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשֹוּם לִפְנֵי הָעָם	16 Prenant alors les cinq pains et les deux poissons, il leva les yeux au ciel, les bénit, les rompit et il lesdonnait aux disciples pour les servir à la foule.
17 וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים לָהֶם שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים	17 Ils mangèrent et furent tous rassasiés, et ce qu'ils avaient eu de reste fut emporté: douze couffins demorceaux!
18 וַיְהִי הוּא מִתְפַּלֵּל לְבָדָד וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיִּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר מָה־אֹמְרִים עָלַי הֲמוֹן הָעָם מִי־אָנִי	18 Et il advint, comme il était à prier, seul, n'ayant avec lui que les disciples, qu'il les interrogea en disant:"Qui suis-je, au dire des foules?"
19 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וַאֲחֵרִים אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אֹמְרִים נָבִיא קָם מִן־הַקַּדְמוֹנִים	19 Ils répondirent: "Jean le Baptiste; pour d'autres, Elie; pour d'autres, un des anciens prophètes estressuscité" --
20 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאַתֶּם מָה־אַתֶּם אֹמְרִים מִי־אָנִי וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים אָתָּה	20 "Mais pour vous, leur dit-il, qui suis-je?" Pierre répondit: "Le Christ de Dieu."
21 וַיְצַו אֹתָם בִּגְעָרָה לְבִלְתִּי הַגִּיד לְאִישׁ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה	21 Mais lui leur enjoignit et prescrivit de ne le dire à personne.
22 וַיֹּאמַר מִן־הַצֹּרֶךְ הוּא אֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם יְעֻנֶּה הַרְבֵּה וְיִמָּאֵס מִן־הַזְּקֵנִים וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְיֵהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם	22 "Le Fils de l'homme, dit-il, doit souffrir beaucoup, être rejeté par les anciens, les grands prêtres et lesscribes, être tué et, le troisième jour, ressusciter."
23 וְאֶל־כֻּלָּם אָמַר אִישׁ כִּי־יַחְפֹּץ לָלֶכֶת אַחֲרַי יְכַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ וְיוֹם יוֹם יִשָּׂא אֶת־צְלָבוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי	23 Et il disait à tous: "Si quelqu'un veut venir à ma suite, qu'il se renie lui-même, qu'il se charge de sacroix chaque jour, et qu'il me suive.
24 כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ תֹּאבַד נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ וְכֹל אֲשֶׁר יְאַבֵּד אֶת־נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי הוּא יוֹשִׁיעֶנָּה	24 Qui veut en effet sauver sa vie la perdra, mais qui perdra sa vie à cause de moi, celui-là la sauvera.
25 כִּי מַה־יּוֹעִיל הָאָדָם כִּי־יִקְנֶה אֶת כָּל־הָעוֹלָם וְאִבֵּד וְהִשְׁחִית אֶת־נַפְשׁוֹ	25 Que sert donc à l'homme de gagner le monde entier, s'il se perd ou se ruine lui-même?
26 כִּי כֹל אֲשֶׁר הָיִיתִי אֲנִי וּדְבָרַי לוֹ לְחֶרְפָּה הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן־הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבֹא בִּכְבוֹדוֹ וּבִכְבוֹד הָאָב וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים	26 Car celui qui aura rougi de moi et de mes paroles, de celui-là le Fils de l'homme rougira, lorsqu'ilviendra dans sa gloire et dans celle du Père et des saints anges.
27 וּבֶאֱמֶת אֲנִי אֹמֵר לָכֶם יֵשׁ מִן־הָעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי־יִרְאוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	27 "Je vous le dis vraiment, il en est de présents ici même qui ne goûteront pas la mort, avant d'avoir vu leRoyaume de Dieu."
28 וַיְהִי כִּשְׁמֹנָה יָמִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן וְאֶת־יַעֲקֹב וַיַּעַל אֶל־הָהָר לְהִתְפַּלֵּל שָׁם	28 Or il advint, environ huit jours après ces paroles, que, prenant avec lui Pierre, Jean et Jacques, il gravitla montagne pour prier.
29 וַיְהִי בְּהִתְפַּלְלוֹ נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה פָנָיו וּלְבוּשׁוֹ הִלְבִּין וְהִבְרִיק	29 Et il advint, comme il priait, que l'aspect de son visage devint autre, et son vêtement, d'une blancheurfulgurante.
30 וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִדַּבְּרִים אִתּוֹ וְהֵמָּה משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ	30 Et voici que deux hommes s'entretenaient avec lui: c'étaient Moïse et Elie
31 אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּכָבוֹד וְהִגִּידוּ אֶת־אַחֲרִיתוֹ אֲשֶׁר יְמַלְּאֶנָּה בִּירוּשָׁלָיִם	31 qui, apparus en gloire, parlaient de son départ, qu'il allait accomplir à Jérusalem.
32 וַיִּהְיוּ פֶטְרוֹס וַאֲשֶׁר אִתּוֹ נִרְדָּמִים וּבַהֲקִיצָם רָאוּ אֶת־כְּבוֹדוֹ וְאֶת־שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עָלָיו	32 Pierre et ses compagnons étaient accablés de sommeil. S'étant bien réveillés, ils virent sa gloire et lesdeux hommes qui se tenaient avec lui.
33 וַיְהִי בְּהִפָּרְדָם מִמֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֶל־יֵשׁוּעַ מוֹרֶה טוֹב הֱיוֹתֵנוּ פֹה נַעֲשֶׂה־נָּא שָׁלשׁ סֻכּוֹת לְךָ אַחַת וּלְמשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת וְלֹא יָדַע מַה־דִּבֵּר	33 Et il advint, comme ceux-ci se séparaient de lui, que Pierre dit à Jésus: "Maître, il est heureux que noussoyons ici; faisons donc trois tentes, une pour toi, une pour Moïse et une pour Elie": il ne savait ce qu'il disait.
34 הוּא מְדַבֵּר כָּזֹאת וְהִנֵּה עָנָן סֹכֵךְ עֲלֵיהֶם וּכְבוֹאָם בֶּעָנָן נִבְעָתוּ	34 Et pendant qu'il disait cela, survint une nuée qui les prenait sous son ombre et ils furent saisis de peuren entrant dans la nuée.
35 וַיֵּצֵא קוֹל מִן־הֶעָנָן אֹמֵר זֶה־בְּנִי יְדִידִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן	35 Et une voix partit de la nuée, qui disait: "Celui-ci est mon Fils, l'Elu, écoutez-le."
36 וּבִהְיוֹת הַקּוֹל נִשְׁאַר יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ וְהֵמָּה הֶחֱשׁוּ וְלֹא־הִגִּידוּ דָבָר לְאִישׁ בַּיָּמִים הָהֵם מִכֹּל אֲשֶׁר רָאוּ	36 Et quand la voix eut retenti, Jésus se trouva seul. Pour eux, ils gardèrent le silence et ne rapportèrentrien à personne, en ces jours-là, de ce qu'ils avaient vu.
37 וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּרִדְתָּם מִן־הָהָר וַיֵּצֵא עַם־רַב לִקְרָאתוֹ	37 Or il advint, le jour suivant, à leur descente de la montagne, qu'une foule nombreuse vint au-devant delui.
38 וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד מִן־הָעָם צֹעֵק לֵאמֹר אָנָּא רַבִּי פְּנֵה־נָא אֶל־בְּנִי כִּי יָחִיד הוּא לִי	38 Et voici qu'un homme de la foule s'écria: "Maître, je te prie de jeter les yeux sur mon fils, car c'est monunique enfant.
39 וְהִנֵּה־רוּחַ אָחַז בּוֹ וּפִתְאֹם הוּא מְצַעֵק וְהָרוּחַ מְרוֹצֵץ אֹתוֹ בְּהוֹרִיד רִירוֹ וּמַקְשֶׁה לָסוּר מִמֶּנּוּ וּבְסוּרוֹ יְדַכֵּא אֹתוֹ	39 Et voilà qu'un esprit s'en empare, et soudain il crie, le secoue avec violence et le fait écumer; et ce n'estqu'à grand-peine qu'il s'en éloigne, le laissant tout brisé.
40 וָאֲבַקֵּשׁ מִתַּלְמִידֶיךָ לְגָרְשׁוֹ וְלֹא יָכֹלוּ	40 J'ai prié tes disciples de l'expulser, mais ils ne l'ont pu" --
41 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּפְתַלְתֹּל עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם וְאֶסְבֹּל אֶתְכֶם הָבֵא הֵנָּה אֶת־בְּנֶךָ	41 "Engeance incrédule et pervertie, répondit Jésus, jusques à quand serai-je auprès de vous et voussupporterai-je? Amène ici ton fils."
42 וַיְהִי אַךְ הִקְרִיב לָבוֹא וַיִּרְעָצֵהוּ הַשֵּׁד וַיְרוֹצְצֵהוּ וְיֵשׁוּעַ גָּעַר בָּרוּחַ הַטָּמֵא וַיְרַפֵּא אֶת־הַנַּעַר וַיְשִׁיבֵהוּ לְאָבִיו	42 Celui-ci ne faisait qu'approcher, quand le démon le jeta à terre et le secoua violemment. Mais Jésusmenaça l'esprit impur, guérit l'enfant et le remit à son père.
43 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כֻלָּם עַל־גְּדֻלַּת הָאֱלֹהִים וַיְהִי בְּתָמְהָם כֻּלָּם עַל־כֹּל אֲשֶׁר עָשָׂה וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו	43 Et tous étaient frappés de la grandeur de Dieu. Comme tous étaient étonnés de tout ce qu'il faisait, il dità ses disciples:
44 שִׂימוּ אַתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר בִּידֵי בְנֵי־הָאָדָם	44 "Vous, mettez-vous bien dans les oreilles les paroles que voici: le Fils de l'homme va être livré auxmains des hommes."
45 וְהֵמָּה לֹא הֵבִינוּ אֶת־הַמַּאֲמָר הַזֶּה וְנֶעֱלָם הוּא מִדַּעְתָּם וַיִּירְאוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ עַל־הַמַּאֲמָר הַזֶּה	45 Mais ils ne comprenaient pas cette parole; elle leur demeurait voilée pour qu'ils n'en saisissent pas lesens, et ils craignaient de l'interroger sur cette parole.
46 וַיַּעַל עַל־לְבָבָם לַחֲשׁוֹב מִי הוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם	46 Une pensée leur vint à l'esprit: qui pouvait bien être le plus grand d'entre eux?
47 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־מַחֲשֶׁבֶת לִבָּם וַיִּקַּח יֶלֶד וַיַּעֲמִידֵהוּ אֶצְלוֹ	47 Mais Jésus, sachant ce qui se discutait dans leur coeur, prit un petit enfant, le plaça près de lui,
48 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־אֲשֶׁר יְקַבֵּל אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה לִשְׁמִי אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל וְכָל־אֲשֶׁר יְקַבֵּל אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל אֵת אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי כִּי הַקָּטֹן בְּכֻלְּכֶם הוּא יִהְיֶה הַגָּדוֹל	48 et leur dit: "Quiconque accueille ce petit enfant à cause de mon nom, c'est moi qu'il accueille, etquiconque m'accueille accueille Celui qui m'a envoyé; car celui qui est le plus petit parmi vous tous, c'est celui-là qui est grand."
49 וַיַּעַן יוֹחָנָן וַיֹּאמַר מוֹרֶה רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בִּשְׁמֶךָ וַנַּעֲצוֹר בַּעֲדוֹ יַעַן אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ	49 Jean prit la parole et dit: "Maître, nous avons vu quelqu'un expulser des démons en ton nom, et nousvoulions l'empêcher, parce qu'il ne suit pas avec nous."
50 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אַל־תַּעַצְרֻהוּ כִּי כֹל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נֶגְדֵּנוּ בַּעֲדֵנוּ הוּא	50 Mais Jésus lui dit: "Ne l'en empêchez pas; car qui n'est pas contre vous est pour vous."
51 וַיְהִי כִּמְלֹאת יְמֵי הֵעָלוֹתוֹ וְהוּא שָׂם אֶת־פָּנָיו לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיִם	51 Or il advint, comme s'accomplissait le temps où il devait être enlevé, qu'il prit résolument le chemin deJérusalem
52 וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים לְפָנָיו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־אֶחָד מִכְּפָרֵי הַשֹּׁמְרוֹנִים לְהָכִין לוֹ	52 et envoya des messagers en avant de lui. S'étant mis en route, ils entrèrent dans un village samaritainpour tout lui préparer.
53 וְלֹא קִבְּלֻהוּ עַל־אֲשֶׁר הָיוּ פָנָיו הֹלְכִים יְרוּשָׁלָיִם	53 Mais on ne le reçut pas, parce qu'il faisait route vers Jérusalem.
54 וַיֹּאמְרוּ יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו כִּרְאוֹתָם זֹאת לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ הֲתִרְצֶה וְנֹאמַר כִּי־תֵרֵד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וְתֹאכְלֵם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה גַּם־אֵלִיָּהוּ	54 Ce que voyant, les disciples Jacques et Jean dirent: "Seigneur, veux-tu que nous ordonnions au feu dedescendre du ciel et de les consumer?"
55 וַיִּפֶן וַיִּגְעַר־בָּם וַיֹּאמַר הֲלֹא יְדַעְתֶּם בְּנֵי רוּחַ־מִי אַתֶּם	55 Mais, se retournant, il les réprimanda?
56 כִּי בֶן־הָאָדָם לֹא בָא לְאַבֵּד נַפְשׁוֹת אָדָם כִּי אִם־לְהוֹשִׁיעָם וַיֵּלְכוּ לָהֶם אֶל־כְּפָר אַחֵר	56 Et ils se mirent en route pour un autre village.
57 וַיְהִי בְּלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִישׁ אֲדֹנִי אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֶל־כָּל־אֲשֶׁר תֵּלֵךְ	57 Et tandis qu'ils faisaient route, quelqu'un lui dit en chemin: "Je te suivrai où que tu ailles."
58 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ חוֹרֵי עָפָר וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים וּבֶן־הָאָדָם אֵין־לוֹ מָקוֹם לְהָנִיחַ שָׁם אֶת־רֹאשׁוֹ	58 Jésus lui dit: "Les renards ont des tanières et les oiseaux du ciel ont des nids; le Fils de l'homme, lui,n'a pas où reposer la tête."
59 וְאֶל־אִישׁ אַחֵר אָמַר לֵךְ אַחֲרָי וְהוּא אָמַר אֲדֹנִי תֶּן־לִי וְאֵלְכָה בָרִאשׁוֹנָה לִקְבֹּר אֶת־אָבִי	59 Il dit à un autre: "Suis-moi." Celui-ci dit: "Permets-moi de m'en aller d'abord enterrer mon père."
60 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת־מֵתֵיהֶם וְאַתָּה לֵךְ הוֹדַע אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	60 Mais il lui dit: "Laisse les morts enterrer leurs morts; pour toi, va-t-en annoncer le Royaume de Dieu."
61 וַיֹּאמֶר עוֹד אִישׁ אַחֵר אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֲדֹנִי אַךְ הַנִּיחָה־לִּי בָרִאשׁוֹנָה לְהִפָּרֵד מִבְּנֵי בֵיתִי	61 Un autre encore dit: "Je te suivrai, Seigneur, mais d'abord permets-moi de prendre congé des miens."
62 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ כָּל־הַשָּׂם אֶת־יָדוֹ עַל־הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט אַחֲרָיו לֹא יִכְשַׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים	62 Mais Jésus lui dit: "Quiconque a mis la main à la charrue et regarde en arrière est impropre auRoyaume de Dieu."