Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי בַּשַּׁבָּת הַשֵּׁנִית לִסְפִירַת הָעֹמֶר עָבַר בֵּין הַקָּמָה וַיִּקְטְפוּ תַלְמִידָיו מְלִילֹת וַיִּפְרְכוּ אֹתָן בִּידֵיהֶם וַיֹּאכֵלוּ	1 Factum est autem in sabbato, cum transiret per sata, et velle bantdiscipuli eius spicas et manducabant confricantes manibus.
2 וְיֵשׁ מִן־הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲלֵיהֶם לָמָה אַתֶּם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בַּשַּׁבָּת	2 Quidam autempharisaeorum dixerunt: “ Quid facitis, quod non licet in sabbatis? ”.
3 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיוֹתוֹ רָעֵב הוּא וַאֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ	3 Etrespondens Iesus ad eos dixit: “ Nec hoc legistis, quod fecit David, cumesurisset ipse et qui cum eo erant?
4 כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶת־לֶחֶם הַפָּנִים וַיֹּאכַל וְגַם־נָתַן לַאֲשֶׁר אִתּוֹ אֵת אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְאָכְלוֹ כִּי אִם־לַכֹּהֲנִים לְבַדָּם	4 Quomodo intravit in domum Dei et panespropositionis sumpsit et manducavit et dedit his, qui cum ipso erant, quos nonlicet manducare nisi tantum sacerdotibus? ”.
5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן־הָאָדָם גַּם־אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא	5 Et dicebat illis: “ Dominusest sabbati Filius hominis ”.
6 וַיְהִי בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת בָּא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד וְשָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ הַיְמָנִית	6 Factum est autem in alio sabbato, ut intraret in synagogam et doceret; et eratibi homo, et manus eius dextra erat arida.
7 וַיֶּאֶרְבוּ־לוֹ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לִרְאוֹת אִם־יִרְפָּא בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה	7 Observabant autem illum scribae etpharisaei, si sabbato curaret, ut invenirent accusare illum.
8 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה קוּם וַעֲמוֹד בַּתָּוֶךְ וַיָּקָם וַיַּעֲמֹד	8 Ipse vero sciebatcogitationes eorum et ait homini, qui habebat manum aridam: “ Surge et sta inmedium ”. Et surgens stetit.
9 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר הֲנָכוֹן בַּשַּׁבָּת לְהֵיטִיב אִם לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אִם־לְאַבֵּד	9 Ait autem ad illos Iesus: “ Interrogo vos, silicet sabbato bene facere an male; animam salvam facere an perdere? ”.
10 וַיַּבֵּט סָבִיב אֶל־כֻּלָּם וַיֹּאמֶר לָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיַּעַשׂ כֵּן וַתֵּרָפֵא יָדוֹ וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת	10 Etcircumspectis omnibus illis, dixit illi: “ Extende manum tuam ”. Et fecit;et restituta est manus eius.
11 וְהֵמָּה נִמְלְאוּ חֵמָה וַיִּוָּסְדוּ יַחַד מַה־לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ	11 Ipsi autem repleti sunt insipientia etcolloquebantur ad invicem quidnam facerent Iesu.
12 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיֵּצֵא הָהָרָה לְהִתְפַּלֵּל וַיַּעֲמֹד כָּל־הַלַּיְלָה בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים	12 Factum est autem in illis diebus, exiit in montem orare et erat pernoctans inoratione Dei.
13 וּבִהְיוֹת הַבֹּקֶר אָסַף אֵלָיו אֶת־תַּלְמִידָיו וַיִּבְחַר מֵהֶם שְׁנֵים עָשָׂר אֲשֶׁר גַּם קָרָא לָהֶם שְׁלִיחִים	13 Et cum dies factus esset, vocavit discipulos suos et elegitDuodecim ex ipsis, quos et apostolos nominavit:
14 אֶת־שִׁמְעוֹן אֲשֶׁר גַּם־קְרָאוֹ פֶּטְרוֹס וְאֶת־אַנְדְּרַי אָחִיו אֶת־יַעֲקֹב וְאֵת יוֹחָנָן אֵת פִילִפּוֹס וְאֵת בַּר־תַּלְמָי	14 Simonem, quem et cognominavitPetrum, et Andream fratrem eius et Iacobum et Ioannem et Philippum etBartholomaeum
15 אֵת מַתַּי וְאֶת־תּוֹמָא וְאֶת־יַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי וְאֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה הַקַּנָּא	15 et Matthaeum et Thomam et Iacobum Alphaei et Simonem, quivocatur Zelotes,
16 אֶת־יְהוּדָה בֶּן־יַעֲקֹב וְאֶת־יְהוּדָה אִישׁ־קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם־הָיָה לְמוֹסֵר	16 et Iudam Iacobi et Iudam Iscarioth, qui fuit proditor.
17 וַיֵּרֶד אִתָּם וַיַּעֲמֹד בִּמְקוֹם מִישׁוֹר וַהֲמוֹן תַּלְמִידָיו וּקְהַל עַם רָב מִכָּל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וּמֵחוֹף יַם־צוֹר וְצִידוֹן אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ וּלְהֵרָפֵא מֵחָלְיֵיהֶם	17 Et descendens cum illis stetit in loco campestri, et turba multa discipulorumeius, et multitudo copiosa plebis ab omni Iudaea et Ierusalem et maritima Tyriet Sidonis,
18 וְגַם־הַנִּלְחָצִים בְּרוּחוֹת טְמֵאוֹת וַיֵּרָפֵאוּ	18 qui venerunt, ut audirent eum et sanarentur a languoribus suis;et, qui vexabantur a spiritibus immundis, curabantur.
19 וְכָל־הֶהָמוֹן מְבַקְשִׁים לָגַעַת בּוֹ כִּי גְבוּרָה יָצְאָה מֵאִתּוֹ וְרָפְאָה אֶת־כֻּלָּם	19 Et omnis turbaquaerebant eum tangere, quia virtus de illo exibat et sanabat omnes.
20 וְהוּא נָשָׂא אֶת־עֵינָיו אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר אַשְׁרֵיכֶם הָעֲנִיִּים כִּי־לָכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	20 Et ipse, elevatis oculis suis in discipulos suos, dicebat: “ Beati pauperes, quia vestrum est regnum Dei.
21 אַשְׁרֵיכֶם הָרְעֵבִים כָּעֵת כִּי תִשְׂבָּעוּ אַשְׁרֵיכֶם הַבֹּכִים כָּעֵת כִּי תִשְׂחָקוּ	21 Beati, qui nunc esuritis, quia saturabimini. Beati, qui nunc fletis, quia ridebitis.
22 אַשְׁרֵיכֶם אִם־יִשְׂנְאוּ אֶתְכֶם הָאֲנָשִׁים וְאִם־יְנַדּוּ אֶתְכֶם וְחֵרְפוּ וְהִדִּיחוּ אֶת־שִׁמְכֶם כְּשֵׁם רָע בַּעֲבוּר בֶּן־הָאָדָם	22 Beati eritis, cum vos oderint homines et cum separaverint vos etexprobraverint et eiecerint nomen vestrum tamquam malum propter Filium hominis.
23 שִׂמְחוּ בַּיּוֹם הַהוּא וּרְקֹדוּ כִּי הִנֵּה שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיִם כִּי כָזֹאת עָשֹוּ אֲבוֹתֵיהֶם לַנְּבִיאִים	23 Gaudete in illa die et exsultate, ecce enim merces vestra multa in caelo;secundum haec enim faciebant prophetis patres eorum.
24 אַךְ־אוֹי לָכֶם הָעֲשִׁירִים כִּי־כְבָר לְקַחְתֶּם אֵת נֶחָמַתְכֶם	24 Verumtamen vae vobis divitibus, quia habetis consolationem vestram!
25 אוֹי לָכֶם הַשְּׂבֵעִים כִּי תִרְעָבוּ אוֹי לָכֶם הַשּׂחֲקִים כָּעֵת כִּי תִתְאַבְּלוּ וְתִבְכּוּ	25 Vae vobis, qui saturati estis nunc, quia esurietis! Vae vobis, qui ridetis nunc, quia lugebitis et flebitis!
26 אוֹי לָכֶם אִם כָּל־הָאֲנָשִׁים מְשַׁבְּחִים אֶתְכֶם כִּי־כָזֹאת עָשֹוּ אֲבוֹתֵיהֶם לִנְבִיאֵי הַשָּׁקֶר	26 Vae, cum bene vobis dixerint omnes homines! Secundum haec enim faciebantpseudoprophetis patres eorum.
27 אֲבָל אֲלֵיכֶם הַשֹּׁמְעִים אֲנִי אֹמֵר אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם	27 Sed vobis dico, qui auditis: Diligite inimicos vestros, bene facite his, quivos oderunt;
28 בָּרְכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם וְהִתְפַּלְלוּ בְּעַד מַכְלִימֵיכֶם	28 benedicite male dicentibus vobis, orate pro calumniantibus vos.
29 הַמַּכֶּה אֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת וְהַלֹּקֵחַ אֶת־מְעִילְךָ אַל־תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַּם אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ	29 Ei, qui te percutit in maxillam, praebe et alteram; et ab eo, qui aufert tibivestimentum, etiam tunicam noli prohibere.
30 וְכָל־הַשֹּׁאֵל מִמְּךָ תֶּן־לוֹ וְהַלֹּקֵחַ אֵת אֲשֶׁר לָךְ אַל־תִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ	30 Omni petenti te tribue; et ab eo,qui aufert, quae tua sunt, ne repetas.
31 וְכַאֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ כִּי־יַעֲשֹוּ לָכֶם בְּנֵי הָאָדָם כֵּן תַּעֲשֹוּ־לָהֶם גַּם־אַתֶּם	31 Et prout vultis, ut faciant vobishomines, facite illis similiter.
32 וְאִם תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם כִּי גַם־הַחַטָּאִים אֹהֲבִים אֶת־אֹהֲבֵיהֶם	32 Et si diligitis eos, qui vos diligunt, quaevobis est gratia? Nam et peccatores diligentes se diligunt.
33 וְאִם־תֵּיטִיבוּ לְמֵטִיבֵיכֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם גַּם־הַחַטָּאִים יַעֲשֹוּ־כֵן	33 Et si benefeceritis his, qui vobis bene faciunt, quae vobis est gratia? Si quidem etpeccatores idem faciunt.
34 וְאִם־תַּלְווּ אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר תְּקַוּוּ לְקַבֵּל מֵהֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם גַּם הַחַטָּאִים מַלְוִים אֶת־הַחַטָּאִים לְמַעַן יוּשַׁב לָהֶם בְּשָׁוֶה	34 Et si mutuum dederitis his, a quibus speratisrecipere, quae vobis gratia est? Nam et peccatores peccatoribus fenerantur, utrecipiant aequalia.
35 אֲבָל אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ וְהַלְווּ מִבְּלִי תוֹחֶלֶת וִיהִי שְׂכַרְכֶם רַב וִהְיִיתֶם בְּנֵי עֶלְיוֹן כִּי טוֹב הוּא גַּם־לְשֹׁכְחֵי טוֹבָה וְלָרָעִים	35 Verumtamen diligite inimicos vestros et bene facite et mutuum date nihildesperantes; et erit merces vestra multa, et eritis filii Altissimi, quia ipsebenignus est super ingratos et malos.
36 לָכֵן הֱיוּ רַחֲמָנִים כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲבִיכֶם רַחוּם הוּא	36 Estote misericordes, sicut et Patervester misericors est.
37 וְאַל־תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִשָּׁפֵטוּ אַל־תְּחַיְּבוּ וְלֹא תְחֻיָּבוּ נַקּוּ וְתִנָּקוּ	37 Et nolite iudicare et non iudicabimini; et nolitecondemnare et non condemnabimini. Dimittite et dimittemini;
38 תְּנוּ וְתִנָּתֵן לָכֶם מִדָּה טוֹבָה דְּחוּקָה וּגְדוּשָׁה וּמֻשְׁפָּעָה יִתְּנוּ אֶל־חֵיקְכֶם כִּי בַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים בָּהּ יִמַּד לָכֶם	38 date, et dabiturvobis: mensuram bonam, confertam, coagitatam, supereffluentem dabunt in sinumvestrum; eadem quippe mensura, qua mensi fueritis, remetietur vobis ”.
39 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיוּכַל עִוֵּר לְנַהֵל אֶת־הָעִוֵּר הֲלֹא יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל־הַפָּחַת	39 Dixit autem illis et similitudinem: “ Numquid potest caecus caecum ducere?Nonne ambo in foveam cadent?
40 אֵין תַּלְמִיד נַעֲלֶה עַל־רַבּוֹ וְדַי לְכָל־תַּלְמִיד שָׁלֵם לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ	40 Non est discipulus super magistrum; perfectus autem omnis erit sicut magistereius.
41 וְלָמָּה זֶּה אַתָּה רֹאֶה אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֶת־הַקּוֹרָה בְּעֵינְךָ לֹא תַבִּיט	41 Quid autem vides festucam in oculo fratris tui, trabem autem, quae in oculotuo est, non consideras?
42 וְאֵיךְ תֹּאמַר אֶל־אָחִיךָ אָחִי הַנִּיחָה לִּי וְאָסִירָה אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵינֶךָ וְאֵינְךָ רֹאֶה אֶת־הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינֶךָ הֶחָנֵף הָסֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ וְאַחַר רָאֹה תִרְאֶה לְהָסִיר אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ	42 Quomodo potes dicere fratri tuo: “Frater, sineeiciam festucam, quae est in oculo tuo”, ipse in oculo tuo trabem non videns?Hypocrita, eice primum trabem de oculo tuo et tunc perspicies, ut educasfestucam, quae est in oculo fratris tui.
43 כִּי־עֵץ טוֹב אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי מָשְׁחָת וְגַם־עֵץ מָשְׁחָת אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי טוֹב	43 Non est enim arbor bona faciens fructum malum, neque iterum arbor malafaciens fructum bonum.
44 כִּי כָל־עֵץ נִכַּר בְּפִרְיוֹ כִּי אֵין אֹסְפִים תְּאֵנִים מִן־הַקֹּצִים אַף אֵין־בֹּצְרִים עֵנָב מִן־הַסְּנֶה	44 Unaquaeque enim arbor de fructu suo cognoscitur; nequeenim de spinis colligunt ficus, neque de rubo vindemiant uvam.
45 הָאִישׁ הַטּוֹב מֵאוֹצַר לְבָבוֹ הַטּוֹב מֵפִיק אֶת־הַטּוֹב וְהָאִישׁ הָרַע מֵאוֹצַר לְבָבוֹ הָרַע מֵפִיק אֶת־הָרָע כִּי־מִשִּׁפְעַת הַלֵּב יְמַלֵּל פִּיהוּ	45 Bonus homo debono thesauro cordis profert bonum, et malus homo de malo profert malum: exabundantia enim cordis os eius loquitur.
46 וְלָמָּה זֶּה אַתֶּם קֹרְאִים לִי אֲדֹנִי אֲדֹנִי וְאֵינְכֶם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר	46 Quid autem vocatis me: “Domine, Domine”, et non facitis, quae dico?
47 כָּל־הַבָּא אֵלַי וְשׁוֹמֵעַ אֶת־דְּבָרַי וְעֹשֶׂה אֹתָם אוֹרֶה אֶתְכֶם לְמִי הוּא דוֹמֶה	47 Omnis, qui venit ad me et audit sermones meos et facit eos, ostendam vobis cuisimilis sit:
48 דּוֹמֶה הוּא לְאִישׁ בֹּנֶה־בַּיִת אֲשֶׁר הֶעְמִיק לַחְפֹּר וַיְיַסְּדוֹ עַל־הַסָּלַע וּכְבוֹא הַשֶּׁטֶף פָּרַץ הַנָּהָר בַּבַּיִת הַהוּא וְלֹא יָכֹל לַהֲנִיעוֹ כִּי עַל־הַסֶּלַע יְסוֹדוֹ וְטוֹב מִבְנֵהוּ	48 similis est homini aedificanti domum, qui fodit in altum etposuit fundamentum supra petram; inundatione autem facta, illisum est flumendomui illi et non potuit eam movere; bene enim aedificata erat.
49 וַאֲשֶׁר שָׁמַע וְלֹא עָשָׂה דּוֹמֶה לְאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת עַל־הַקַּרְקַע בְּלִי יְסוֹד וַיִּפְרָץ־בּוֹ הַנָּהָר וַיִּפֹּל פִּתְאֹם וַיִּגְדַּל שֶׁבֶר הַבַּיִת הַהוּא	49 Qui autemaudivit et non fecit, similis est homini aedificanti domum suam supra terramsine fundamento; in quam illisus est fluvius, et continuo cecidit, et facta estruina domus illius magna ”.