Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וְיֵשׁוּעַ שָׁב מִן־הַיַּרְדֵּן מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיְנַהֲגֵהוּ הָרוּחַ הַמִּדְבָּרָה	1 Iesus autem plenus Spiritu Sancto regressus est ab Iordane et agebatur inSpiritu in deserto
2 וַיְנַסֵּהוּ הַשָּׂטָן אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא אָכַל מְאוּמָה בַּיָּמִים הָהֵם וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר־תַּמּוּ וַיִּרְעָב	2 diebus quadraginta et tentabatur a Diabolo. Et nihilmanducavit in diebus illis et, consummatis illis, esuriit.
3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַשָּׂטָן אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה אֱמֹר אֶל־הָאֶבֶן הַזֹּאת וּתְהִי לְלָחֶם	3 Dixit autem illiDiabolus: “ Si Filius Dei es, dic lapidi huic, ut panis fiat ”.
4 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ הֵן כָּתוּב כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יְהוָֹה	4 Etrespondit ad illum Iesus: “ Scriptum est: “Non in pane solo vivet homo””.
5 וַיַּעֲלֵהוּ הַשָּׂטָן עַל־הַר גָּבֹהַּ וַיַּרְאֵהוּ בְּרֶגַע אֶחָד אֵת כָּל־מַמְלְכוֹת תֵּבֵל	5 Et sustulit illum et ostendit illi omnia regna orbis terrae in momentotemporis;
6 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַשָּׂטָן לְךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הַמֶּמְשָׁלָה הַזֹּאת וְאֶת־כְּבוֹדָן כִּי־נִמְסְרָה בְיָדִי וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר אֶחְפָּץ	6 et ait ei Diabolus: “ Tibi dabo potestatem hanc universam etgloriam illorum, quia mihi tradita est, et, cui volo, do illam:
7 וְעַתָּה אִם־תִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָי הַכֹּל יִהְיֶה־לָּךְ	7 tu ergo, siadoraveris coram me, erit tua omnis ”.
8 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו סוּר מִמֶּנִּי הַשָּׂטָן כִּי כָתוּב לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאֹתוֹ תַּעֲבֹד	8 Et respondens Iesus dixit illi: “Scriptum est: “Dominum Deum tuum adorabis et illi soli servies” ”.
9 וַיְבִיאֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם וַיַּעֲמִידֵהוּ עַל־פִּנַּת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ לְמָטָּה	9 Duxitautem illum in Ierusalem et statuit eum supra pinnam templi et dixit illi: “Si Filius Dei es, mitte te hinc deorsum.
10 כִּי כָתוּב כִּי־מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לְשָׁמְרֶךָ	10 Scriptum est enim: “Angelis suis mandabit de te, ut conservent te”
11 וְכִי עַל־כַּפַּיִם יִשָּאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ	11 et: “In manibus tollent te, ne forte offendas ad lapidem pedem tuum” ”.
12 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו נֶאֱמָר לֹא תְנַסֶּה אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ	12 Et respondens Iesus ait illi: “ Dictum est: “Non tentabis Dominum Deumtuum” ”.
13 וּכְכַלּוֹת הַשָּׂטָן כָּל־מַסָּה וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ עַד־עֵת	13 Et consummata omni tentatione, Diabolus recessit ab illo usquead tempus.
14 וַיָּשָׁב יֵשׁוּעַ בִּגְבוּרַת הָרוּחַ אֶל־הַגָּלִיל וַיֵּצֵא שָׁמְעוֹ בְּכָל־הַכִּכָּר	14 Et regressus est Iesus in virtute Spiritus in Galilaeam. Et fama exiit peruniversam regionem de illo.
15 וְהוּא הָיָה מְלַמֵּד בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם וַיְהַלְלֻהוּ כֻּלָּם	15 Et ipse docebat in synagogis eorum etmagnificabatur ab omnibus.
16 וַיָּבֹא אֶל־נְצֶרֶת אֲשֶׁר גֻּדַּל־שָׁם וַיֵּלֶךְ כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּקָם לִקְרֹא בַּתּוֹרָה	16 Et venit Nazareth, ubi erat nutritus, et intravit secundum consuetudinem suamdie sabbati in synagogam et surrexit legere.
17 וַיֻּתַּן־לוֹ סֵפֶר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא וַיִּפְתַּח אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּמְצָא אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה־כָתוּב בּוֹ	17 Et tradi tus est illi liberprophetae Isaiae; et ut revolvit librum, invenit locum, ubi scriptum erat:
18 רוּחַ אֲדֹנָי עָלָי יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים	18 “ Spiritus Domini super me; propter quod unxit me evangelizare pauperibus, misit me praedicare captivis remissionem et caecis visum, dimittere confractos in remissione,
19 שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ לְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים לִקְרֹא שְׁנַת־רָצוֹן לַיהוָֹה	19 praedicare annum Domini acceptum ”.
20 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּלַל אֶת־הַסֵּפֶר וַיְשִׁיבֵהוּ אֶל־הַחַזָּן וַיֵּשֵׁב וְעֵינֵי כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת נְשֻׂאוֹת אֵלָיו	20 Et cum plicuisset librum, reddidit ministro et sedit; et omnium in synagogaoculi erant intendentes in eum.
21 וַיָּחֶל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם	21 Coepit autem dicere ad illos: “ Hodieimpleta est haec Scriptura in auribus vestris ”.
22 וְכֻלָּם הֱעִידֻהוּ וְתָמְהוּ עַל־דִּבְרֵי חֵן אֲשֶׁר יָצְאוּ מִפִּיהוּ וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא־זֶה הוּא בֶן־יוֹסֵף	22 Et omnes testimonium illidabant et mirabantur in verbis gratiae, quae procedebant de ore ipsius, etdicebant: “ Nonne hic filius est Ioseph? ”.
23 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן תֹּאמְרוּ לִי אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה רֹפֵא רְפָא אֶת־עַצְמְךָ וּכְכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה בִּכְפַר נַחוּם עֲשֵׂה־כֵן גַּם־פֹּה בְּעִיר מוֹלַדְתֶּךָ	23 Et ait illis: “ Utiquedicetis mihi hanc similitudinem: “Medice, cura teipsum; quanta audivimus factain Capharnaum, fac et hic in patria tua” ”.
24 וַיֹּאמַר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אֵין־נָבִיא רָצוּי בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ	24 Ait autem: “ Amen dicovobis: Nemo propheta acceptus est in patria sua.
25 וֶאֱמֶת אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַלְמָנוֹת רַבּוֹת הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם שָׁלשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְרָעָב גָּדוֹל הָיָה בְכָל־הָאָרֶץ	25 In veritate autem dicovobis: Multae viduae erant in diebus Eliae in Israel, quando clausum est caelumannis tribus et mensibus sex, cum facta est fames magna in omni terra;
26 וְלֹא־נִשְׁלַח אֵלִיָּהוּ אֶל־אַחַת מֵהֵנָּה זוּלָתִי צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן אֶל־אִשָּׁה אַלְמָנָה	26 et adnullam illarum missus est Elias nisi in Sarepta Sidoniae ad mulierem viduam.
27 וּמְצֹרָעִים רַבִּים הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא וְלֹא טֹהַר אֶחָד מֵהֶם זוּלָתִי נַעֲמָן הָאֲרַמִּי	27 Et multi leprosi erant in Israel sub Eliseo propheta; et nemo eorum mundatus estnisi Naaman Syrus ”.
28 וַיִּמָּלְאוּ כֹּל אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת חֵמָה בְּשָׁמְעָם אֶת־אֵלֶּה	28 Et repleti sunt omnes in synagoga ira haec audientes;
29 וַיָּקוּמוּ וַיַּדִּיחוּ אֹתוֹ אֶל־מִחוּץ לָעִיר וַיְבִיאֻהוּ עַד־גַּב הָהָר אֲשֶׁר נִבְנְתָה עִירָם עָלָיו לְמַעַן הַשְׁלִיכוֹ מָטָּה	29 et surrexerunt eteiecerunt illum extra civitatem et duxerunt illum usque ad supercilium montis,supra quem civitas illorum erat aedificata, ut praecipitarent eum.
30 אַךְ־הוּא עָבַר בְּתוֹכָם וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ	30 Ipse autemtransiens per medium illorum ibat.
31 וַיֵּרֶד אֶל־כְּפַר־נַחוּם עִיר הַגָּלִיל וַיְלַמְּדֵם בַּשַּׁבָּתוֹת	31 Et descendit in Capharnaum civitatem Galilaeae. Et docebat illos sabbatis;
32 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ כִּי רַב עָצְמָה דְּבָרוֹ	32 et stupebant in doctrina eius, quia in potestate erat sermo ipsius.
33 וְאִישׁ הָיָה בְּבֵית הַכְּנֵסֶת וּבוֹ רוּחַ שֵׁד טָמֵא וַיִּצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר	33 Et insynagoga erat homo habens spiritum daemonii immundi; et exclamavit voce magna:
34 אֲהָהּ מַה־לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בָּאתָ לְהַאֲבִידֵנוּ יְדַעְתִּיךָ מִי אַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים	34 “ Sine; quid nobis et tibi, Iesu Nazarene? Venisti perdere nos? Scio te quisis: Sanctus Dei ”.
35 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הֵאָלֵם וְצֵא מִמֶּנּוּ וַיַּפִּילֵהוּ הַשֵּׁד בְּתוֹכָם וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ לֹא הֵרַע לוֹ	35 Et increpavit illi Iesus dicens: “ Obmutesce et exiab illo! ”. Et cum proiecisset illum daemonium in medium, exiit ab illonihilque illum nocuit.
36 וַתִּפֹּל אֵימָה עַל־כֻּלָּם וַיְדַבְּרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לֵאמֹר מָה הַדָּבָר הַזֶּה כִּי־בְשָׁלְטָן וּבִגְבוּרָה מְצַוֶּה לְרוּחוֹת הַטֻּמְאָה וְהֵמָּה יֹצְאִים	36 Et factus est pavor in omnibus; et colloquebantur adinvicem dicentes: “ Quod est hoc verbum, quia in potestate et virtute imperatimmundis spiritibus, et exeunt? ”.
37 וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל־מְקֹמוֹת הַכִּכָּר	37 Et divulgabatur fama de illo in omnemlocum regionis.
38 וַיָּקָם מִבֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹא בֵּיתָה שִׁמְעוֹן וַחֲמוֹת שִׁמְעוֹן אֲחָזַתָּהּ קַדַּחַת חֲזָקָה וַיִּשְׁאָלֻהוּ בַּעֲדָהּ	38 Surgens autem de synagoga introivit in domum Simonis. Socrus autem Simonistenebatur magna febri; et rogaverunt illum pro ea.
39 וַיִּתְיַצֵּב עָלֶיהָ וַיִּגְעַר בַּקַּדַּחַת וַתִּרֶף מִמֶּנָּה וַתָּקָם מְהֵרָה וַתְּשָׁרֵת אֹתָם	39 Et stans super illamimperavit febri, et dimisit illam; et continuo surgens ministrabat illis.
40 וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ הֵבִיאוּ אֵלָיו כֹּל אֲשֶׁר לָהֶם חֹלִים חֳלָיִים שׁוֹנִים וַיְרַפֵּא אוֹתָם בְּשֹוּמוֹ אֶת־יָדָיו עַל־כָּל־אֶחָד מֵהֶם	40 Cum sol autem occidisset, omnes, qui habebant infirmos variis languoribus,ducebant illos ad eum; at ille singulis manus imponens curabat eos.
41 וְגַם־שֵׁדִים יָצְאוּ מֵרַבִּים צֹעֲקִים וְאֹמְרִים אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים וַיִּגְעַר־בָּם וְלֹא נְתָנָם לְדַבֵּר כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ	41 Exibantautem daemonia a multis clamantia et dicentia: “ Tu es Filius Dei ”. Etincrepans non sinebat ea loqui, quia sciebant ipsum esse Christum.
42 וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ־לוֹ כְּאוֹר הַבֹּקֶר אֶל־מְקוֹם חָרְבָּה וַהֲמוֹן הָעָם בִּקְשֻׁהוּ וַיָּבֹאוּ עָדָיו וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לְבִלְתִּי סוּר מֵהֶם	42 Factaautem die, egressus ibat in desertum locum; et turbae requirebant eum etvenerunt usque ad ipsum et detinebant illum, ne discederet ab eis.
43 וַיֹּאמֶר לָהֶם הֵן עָלַי לְבַשֵּׂר גַּם־לֶעָרִים הָאֲחֵרוֹת אֶת־בְּשׂוֹרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כִּי לָזֹאת שֻׁלָּחְתִּי	43 Quibusille ait: “ Et aliis civitatibus oportet me evangelizare regnum Dei, quia ideomissus sum ”.
44 וַיְהִי קוֹרֵא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל	44 Et erat praedicans in synagogis Iudaeae.