Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל־אַרְצוֹ וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו תַּלְמִידָיו	1 Et egressus est inde et venit in patriam suam, et sequuntur il lumdiscipuli sui.
2 וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הֵחֵל לְלַמֵּד בְּבֵית הַכְּנֵסֶת וַיִּשְׁמְעוּ רַבִּים וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ לֵאמֹר מֵאַיִן לָזֶה כָּאֵלֶּה וּמַה־הִיא הַחָכְמָה הַנְּתוּנָה לוֹ עַד־אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ גְּבוּרוֹת כָּאֵלֶּה עַל־יָדָיו	2 Et facto sabbato, coepit in synagoga docere; et multi audientesadmirabantur dicentes: “ Unde huic haec, et quae est sapientia, quae data estilli, et virtutes tales, quae per manus eius efficiuntur?
3 הֲלֹא זֶה הוּא הֶחָרָשׁ בֶּן־מִרְיָם וַאֲחִי יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן וַהֲלֹא אַחְיוֹתָיו אִתָּנוּ פֹה וַיְהִי לָהֶם לְמִכְשׁוֹל	3 Nonne iste estfaber, filius Mariae et frater Iacobi et Iosetis et Iudae et Simonis? Et nonnesorores eius hic nobiscum sunt? ”. Et scandalizabantur in illo.
4 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵין הַנָּבִיא נִקְלֶה כִּי אִם־בְּאַרְצוֹ וּבֵין קְרוֹבָיו וּבְבֵיתוֹ	4 Et dicebateis Iesus: “ Non est propheta sine honore nisi in patria sua et in cognationesua et in domo sua ”.
5 וְלֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת שָׁם פֶּלֶא רַק עַל־חַלָּשִׁים מְעַטִּים שָׂם אֶת־יָדָיו וַיִּרְפָּאֵם	5 Et non poterat ibi virtutem ullam facere, nisi paucosinfirmos impositis manibus curavit;
6 וַיִּתְמַהּ עַל־חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם וַיָּסָב בַּכְּפָרִים סָבוֹב וְלַמֵּד	6 et mirabatur propter incredulitatem eorum. Et circumibat castella in circuitu docens.
7 וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיָּחֶל לִשְׁלֹחַ אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנָיִם וַיִּתֵּן לָהֶם שָׁלְטָן עַל־רוּחוֹת הַטֻּמְאָה	7 Et convocat Duodecim et coepit eos mittere binos et dabat illis potestatem inspiritus immundos;
8 וַיְצַו אוֹתָם אֲשֶׁר לֹא־יִשְׂאוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ זוּלָתִי מַקֵּל לְבַדּוֹ לֹא תַרְמִיל וְלֹא לֶחֶם וְלֹא נְחשֶׁת בַּחֲגוֹרָה	8 et praecepit eis, ne quid tollerent in via nisi virgamtantum: non panem, non peram neque in zona aes,
9 רַק לִהְיוֹת נְעוּלֵי סַנְדָּל וּשְׁתֵּי כֻתֳּנוֹת לֹא יִלְבָּשׁוּ	9 sed ut calcearentur sandaliiset ne induerentur duabus tunicis.
10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תָּבֹאוּ בֵּית־אִישׁ שְׁבוּ־בוֹ עַד כִּי־תֵצְאוּ מִשָּׁם	10 Et dicebat eis: “ Quocumque introieritisin domum, illic manete, donec exeatis inde.
11 וְכָל־אֲשֶׁר לֹא־יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֲלֵיכֶם צְאוּ מִשָּׁם וְנַעֲרוּ אֶת עֲפַר כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לִסְדֹם וְלַעֲמֹרָה יֵקַל בְּיוֹם הַדִּין מִן־הָעִיר הַהִיא	11 Et quicumque locus non receperitvos nec audierint vos, exeuntes inde excutite pulverem de pedibus vestris intestimonium illis ”.
12 וַיֵּצְאוּ וַיִּקְרְאוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה	12 Et exeuntes praedicaverunt, ut paenitentiam agerent;
13 וַיְגָרְשׁוּ שֵׁדִים רַבִּים וַיָּסוּכוּ בַשֶּׁמֶן חַלָּשִׁים רַבִּים וַיִּרְפָּאוּם	13 et daemonia multa eiciebant et ungebant oleo multos aegrotos et sanabant.
14 וַיִּשְׁמַע עָלָיו הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס כִּי נוֹדַע שְׁמוֹ וַיֹּאמַר יוֹחָנָן הַטּוֹבֵל קָם מִן־הַמֵּתִים וְעַל־כֵּן פֹּעֲלוֹת בּוֹ הַגְּבוּרוֹת	14 Et audivit Herodes rex; manifestum enim factum est nomen eius. Et dicebant:“ Ioannes Baptista resurrexit a mortuis, et propterea inoperantur virtutes inillo ”.
15 וַאֲחֵרִים אָמְרוּ כִּי הוּא אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אָמְרוּ כִּי־נָבִיא הוּא אוֹ כְּאַחַד הַנְּבִיאִים	15 Alii autem dicebant: “ Elias est ”. Alii vero dicebant: “Propheta est, quasi unus ex prophetis ”.
16 וַיִּשְׁמַע הוֹרְדוֹס וַיֹּאמַר יוֹחָנָן אֲשֶׁר אָנֹכִי נָשָׂאתִי אֶת־רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו הוּא קָם מִן־הַמֵּתִים	16 Quo audito, Herodes aiebat: “Quem ego decollavi Ioannem, hic resurrexit! ”.
17 כִּי הוּא הוֹרְדוֹס שָׁלַח לִתְפֹּשׂ אֶת־יוֹחָנָן וַיַּאַסְרֵהוּ בְּבֵית הַסֹּהַר בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִפּוֹס אָחִיו כִּי אֹתָהּ לָקַח לוֹ לְאִשָּׁה	17 Ipse enim Herodes misit ac tenuit Ioannem et vinxit eum in carcere propterHerodiadem uxorem Philippi fratris sui, quia duxerat eam.
18 יַעַן אֲשֶׁר־אָמַר יוֹחָנָן אֶל־הוֹרְדוֹס אֵשֶׁת אָחִיךָ אֵינֶנָּה מֻתֶּרֶת לָךְ	18 Dicebat enimIoannes Herodi: “ Non licet tibi habere uxorem fratris tui ”.
19 וַתִּשְׂטֹם אוֹתוֹ הוֹרוֹדְיָה וַתְּבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ וְלֹא יָכֹלָה	19 Herodiasautem insidiabatur illi et volebat occidere eum nec poterat:
20 כִּי הוֹרְדוֹס יָרֵא אֶת־יוֹחָנָן בְּדַעְתּוֹ כִּי־הוּא אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ וַיָּגֶן בַּעֲדוֹ וְהַרְבֵּה עָשָׂה בְּשָׁמְעוֹ אֵלָיו וַיֶּאֱהַב לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ	20 Herodes enimmetuebat Ioannem, sciens eum virum iustum et sanctum, et custodiebat eum, et,audito eo, multum haesitabat et libenter eum audiebat.
21 וַיָּבֹא הַיּוֹם הַמֻּכְשָׁר כִּי הוֹרְדוֹס בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל	21 Et cum dies opportunusaccidisset, quo Herodes natali suo cenam fecit principibus suis et tribunis etprimis Galilaeae,
22 וַתָּבֹא בַת־הוֹרוֹדְיָה וַתְּרַקֵּד וַתִּיטַב בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וּבְעֵינֵי הַמְסֻבִּים עִמּוֹ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־הַנַּעֲרָה שַׁאֲלִי מִמֶּנִּי אֶת־אֲשֶׁר תַּחְפְּצִי וְאֶתֵּן לָךְ	22 cumque introisset filia ipsius Herodiadis et saltasset,placuit Herodi simulque recumbentibus. Rex ait puellae: “ Pete a me, quod vis,et dabo tibi ”.
23 וַיִּשָּׁבַע לָהּ לֵאמֹר כָּל־אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלִי מִמֶּנִּי אֶתֶּן־לָךְ עַד־חֲצִי מַלְכוּתִי	23 Et iuravit illi multum: “ Quidquid petieris a me, dabotibi, usque ad dimidium regni mei ”.
24 וַתֵּצֵא וַתֹּאמֶר לְאִמָּהּ מָה אֶשְׁאַל וַתֹּאמֶר אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל	24 Quae cum exisset, dixit matri suae:“ Quid petam? ”. At illa dixit: “ Caput Ioannis Baptistae ”.
25 וַתְּמַהֵר מְאֹד לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ וַתִּשְׁאַל לֵאמֹר רְצוֹנִי אֲשֶׁר־תִּתֵּן לִי עַתָּה בַקְּעָרָה אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל	25 Cumqueintroisset statim cum festinatione ad regem, petivit dicens: “ Volo utprotinus des mihi in disco caput Ioannis Baptistae ”.
26 וַיִּתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ מְאֹד אַךְ בַּעֲבוּר הַשְּׁבוּעָה וְהַמְסֻבִּים עִמּוֹ לֹא רָצָה לְהָשִׁיב פָּנֶיהָ	26 Et contristatus rex,propter iusiurandum et propter recumbentes noluit eam decipere;
27 וּמִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחַד הַשּׁוֹמְרִים וַיְצַוֵּהוּ לְהָבִיא אֶת־רֹאשׁוֹ	27 et statimmisso spiculatore rex praecepit afferri caput eius. Et abiens decollavit eum incarcere
28 וַיֵּלֶךְ וַיִּכְרֹת אֶת־רֹאשׁוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וַיְבִיאֵהוּ בַּקְּעָרָה וַיִּתְּנֵהוּ לַנַּעֲרָה וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה אֹתוֹ אֶל־אִמָּהּ	28 et attulit caput eius in disco; et dedit illud puellae, et puelladedit illud matri suae.
29 וַיִּשְׁמְעוּ תַּלְמִידָיו וַיָּבֹאוּ וַיִּשְׂאוּ אֶת־גְּוִיָּתוֹ וַיְשִׂימוּהָ בַּקָּבֶר	29 Quo audito, discipuli eius venerunt et tuleruntcorpus eius et posuerunt illud in monumento.
30 וַיִּקָּהֲלוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל־יֵשׁוּעַ וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשֹוּ וְאֵת אֲשֶׁר לִמֵּדוּ	30 Et convenientes apostoli ad Iesum renuntiaverunt illi omnia, quae egerant etdocuerant.
31 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ אַתֶּם לְבָדָד אֶל־מְקוֹם חָרְבָּה וְנוּחוּ מְעַט כִּי רַבִּים הָיוּ הַבָּאִים וְהַיֹּצְאִים עַד־לְאֵין־עֵת לָהֶם לֶאֱכוֹל	31 Et ait illis: “ Venite vos ipsi seorsum in desertum locum etrequiescite pusillum ”. Erant enim, qui veniebant et redibant, multi, et necmanducandi spatium habebant.
32 וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם בָּאֳנִיָּה אֶל־מְקוֹם חָרְבָּה לְבָדָד	32 Et abierunt in navi in desertum locum seorsum.
33 וְהֶהָמוֹן רָאָה אוֹתָם יֹצְאִים וַיַּכִּירֻהוּ רַבִּים וַיָּרוּצוּ שָׁמָּה בְּרַגְלֵיהֶם מִכָּל הֶעָרִים וַיַּעַבְרוּ אוֹתָם וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו	33 Et viderunt eos abeuntes et cognoverunt multi; et pedestre de omnibuscivitatibus concurrerunt illuc et praevenerunt eos.
34 וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ וַיַּרְא הֲמוֹן עַם רָב וַיֶּהֱמוּ מֵעָיו עֲלֵיהֶם כִּי הָיוּ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם רֹעֶה וַיָּחֶל לְלַמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים הַרְבֵּה	34 Et exiens vidit multamturbam et misertus est super eos, quia erant sicut oves non habentes pastorem,et coepit docere illos multa.
35 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָפָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו לֵאמֹר הִנֵּה הַמָּקוֹם חָרֵב וְהַיּוֹם רַד מְאֹד	35 Et cum iam hora multa facta esset, accesseruntdiscipuli eius dicentes: “ Desertus est locus hic, et hora iam est multa;
36 שַׁלַּח אוֹתָם וְיֵלְכוּ אֶל־הַחֲצֵרִים וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב לִקְנוֹת לָהֶם לָחֶם כִּי אֵין־לָהֶם מַה־לֶּאֱכֹל	36 dimitte illos, ut euntes in villas et vicos in circuitu emant sibi, quodmanducent ”.
37 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ אַתֶּם לָהֶם לְאָכְלָה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲנֵלֵךְ לִקְנוֹת לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינַר וְנִתֵּן לָהֶם לְאָכְלָה	37 Respondens autem ait illis: “ Date illis vos manducare ”.Et dicunt ei: “ Euntes emamus denariis ducentis panes et dabimus eismanducare? ”.
38 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כַּמָּה כִכְּרוֹת־לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם לְכוּ וּרְאוּ וַיֵּדְעוּ וַיֹּאמְרוּ חָמֵשׁ וּשְׁנֵי דָגִים	38 Et dicit eis: “ Quot panes habetis? Ite, videte ”. Et cumcognovissent, dicunt: “ Quinque et duos pisces ”.
39 וַיְצַו אוֹתָם לָשֶׁבֶת כֻּלָּם חֲבֻרָה חֲבֻרָה לְבַדָּהּ עַל־יְרַק הַדֶּשֶׁא	39 Et praecepit illis, utaccumbere facerent omnes secundum contubernia super viride fenum.
40 וַיֵּשְׁבוּ לָהֶם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת לְמֵאוֹת וְלַחֲמִשִּׁים	40 Etdiscubuerunt secundum areas per centenos et per quinquagenos.
41 וַיִּקַּח אֶת־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס אֶת־הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשֹוּם לִפְנֵיהֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים חָלַק לְכֻלָּם	41 Et acceptisquinque panibus et duobus piscibus, intuens in caelum benedixit et fregit paneset dabat discipulis suis, ut ponerent ante eos; et duos pisces divisit omnibus.
42 וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ	42 Et manducaverunt omnes et saturati sunt;
43 וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים מְלוֹא סַלִּים שְׁנֵים עָשָׂר וְגַם מִן־הַדָּגִים	43 et sustulerunt fragmenta duodecimcophinos plenos, et de piscibus.
44 וְהָאֹכְלִים מִן־הַלֶּחֶם הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ	44 Et erant, qui manducaverunt panes, quinquemilia virorum.
45 וְאַחֲרֵי־כֵן הֵאִיץ בְּתַלְמִידָיו לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה וְלַעֲבוֹר לְפָנָיו אֶל־עֵבֶר הַיָּם אֶל־בֵּית צָיְדָה עַד־שַׁלְּחוֹ אֶת־הָעָם	45 Et statim coegit discipulos suos ascendere navem, ut praecederent transfretum ad Bethsaidam, dum ipse dimitteret populum.
46 וַיְהִי אַחַר שַׁלְּחוֹ אֹתָם וַיַּעַל הָהָרָה לְהִתְפַּלֵּל	46 Et cum dimisisset eos,abiit in montem orare.
47 וַיְהִי־עֶרֶב וְהָאֳנִיָּה בָאָה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהוּא לְבַדּוֹ בַּיַּבָּשָׁה	47 Et cum sero factum esset, erat navis in medio mari, etipse solus in terra.
48 וַיַּרְא אוֹתָם מִתְיַגְּעִים בְּשׁוּטָם כִּי הָרוּחַ לְנֶגְדָּם וַיְהִי כְּעֵת הָאַשְׁמֹרֶת הָרְבִיעִית וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם מִתְהַלֵּךְ עַל־פְּנֵי הַיָּם וַיּוֹאֶל לַעֲבוֹר לִפְנֵיהֶם	48 Et videns eos laborantes in remigando, erat enim ventuscontrarius eis, circa quartam vigiliam noctis venit ad eos ambulans super mareet volebat praeterire eos.
49 וְהֵם בִּרְאוֹתָם אֹתוֹ מִתְהַלֵּךְ עַל־פְּנֵי הַיָּם חָשְׁבוּ כִּי מַרְאֵה־רוּחַ הוּא וַיִּצְעָקוּ	49 At illi, ut viderunt eum ambulantem super mare,putaverunt phantasma esse et exclamaverunt;
50 כִּי־כֻלָּם רָאוּהוּ וַיִּבָּהֵלוּ אָז דִּבֶּר אִתָּם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם חִזְקוּ כִּי־אֲנִי הוּא אַל־תִּירָאוּ	50 omnes enim eum viderunt etconturbati sunt. Statim autem locutus est cum eis et dicit illis: “ Confidite,ego sum; nolite timere! ”.
51 וַיֵּרֶד אֲלֵיהֶם אֶל־הָאֳנִיָּה וְהָרוּחַ שָׁכָכָה וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עוֹד־יוֹתֵר בִּלְבָבָם וַיִּתְמָהוּ	51 Et ascendit ad illos in navem, et cessavitventus. Et valde nimis intra se stupebant;
52 כִּי לֹא הִשְׂכִּילוּ בִּדְבַר־כִּכְּרוֹת הַלָּחֶם מִפְּנֵי טִמְטוּם לְבָבָם	52 non enim intellexerant de panibus,sed erat cor illorum obcaecatum.
53 וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיָּם וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גִנֵּיסַר וַיִּקְרְבוּ אֶל־הַיַּבָּשָׁה	53 Et cum transfretassent in terram, pervenerunt Gennesaret et applicuerunt.
54 וַיְהִי כְּצֵאתָם מִן־הָאֳנִיָּה אָז הִכִּירֻהוּ	54 Cumque egressi essent de navi, continuo cognoverunt eum
55 וַיָּרוּצוּ בְּכָל־סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיָּחֵלּוּ לָשֵׂאת אֶת־הַחוֹלִים בְּמִשְׁכָּבוֹת אֶל־כָּל־מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ כִּי־שָׁם הוּא	55 et percurrentesuniversam regionem illam coeperunt in grabatis eos, qui se male habebant,circumferre, ubi audiebant eum esse.
56 וּבְכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־הַכְּפָרִים אוֹ אֶל־הֶעָרִים וְאֶל־הַשָּׂדוֹת שָׁם שָׂמוּ אֶת־הַחוֹלִים בַּחוּצוֹת וַיִּתְחַנְנוּ לוֹ כִּי יִגְּעוּ רַק בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר נָגְעוּ־בוֹ וְנוֹשָׁעוּ	56 Et quocumque introibat in vicos aut incivitates vel in villas, in plateis ponebant infirmos; et deprecabantur eum, utvel fimbriam vestimenti eius tangerent; et, quotquot tangebant eum, salvifiebant.