1 בַּיָּמִים הָהֵם בָּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וַיְהִי קֹרֵא בְמִדְבַּר יְהוּדָה לֵאמֹר | 1 בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר |
2 שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם הִגִּיעָה | 2 שובו כי מלכות השמים הגיעה |
3 הֲלֹא־זֶה הוּא אֲשֶׁר נִבָּא עָלָיו יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו | 3 הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו |
4 וְהוּא יוֹחָנָן לְבוּשׁוֹ שְׂעַר גְּמַלִּים וְאֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיָּעַר | 4 והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער |
5 וַיֵּצְאוּ אֵלָיו ישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְכָל־יְהוּדָה וְכָל־כִּכַּר הַיַּרְדֵּן | 5 ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן |
6 וַיִּטָּבְלוּ עַל־יָדוֹ בַּיַּרְדֵּן מִתְוַדִּים אֶת־חַטֹּאתָם | 6 ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם |
7 וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ רַבִּים מִן־הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים נִגָּשִׁים לִטְבִילָתוֹ וַיֹּאמֶר לָהֶם יַלְדֵי הַצִּפְעוֹנִים מִי הִשְׂכִּיל אֶתְכֶם לְהִמָּלֵט מִןִ־הַקֶּצֶף הַבָּא | 7 ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא |
8 לָכֵן עֲשֹוּ פְרִי הָרָאוּי לִתְשׁוּבָה | 8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה |
9 וְאַל־תַּחְשְׁבוּ בִלְבַבְכֶם לֵאמֹר אַבְרָהָם הוּא אָבִינוּ כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי מִן־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל הָאֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם | 9 ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם |
10 וּכְבָר הוּשַׂם הַגַּרְזֶן עַל־שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים וְהִנֵּה כָל־עֵץ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי טוֹב יִגָּדַע וְיֻשְׁלַךְ בָּאֵשׁ | 10 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש |
11 הֵן אָנֹכִי טוֹבֵל אֶתְכֶם בַּמַּיִם לִתְשׁוּבָה וְהַבָּא אַחֲרַי חָזָק הוּא מִמֶּנִּי אֲשֶׁר אֵינֶנִי רָאוּי לָשֵׂאת נְעָלָיו וְהוּא יִטְבֹּל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָאֵשׁ | 11 הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש |
12 אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַמִּזְרָה וְזָרָה אֶת־גָּרְנוֹ וְאָסַף אֶת־דְּגָנוֹ אֶל־אוֹצָרוֹ וְאֶת־הַמֹּץ יִשְׂרְפֶנּוּ בָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה | 12 אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה |
13 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ מִן־הַגָּלִיל הַיַּרְדֵּנָה אֶל־יוֹחָנָן לְהִטָּבֵל עַל־יָדוֹ | 13 ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו |
14 וְיוֹחָנָן חָשַׂךְ אוֹתוֹ לֵאמֹר אֲנִי צָרִיךְ לְהִטָּבֵל עַל־יָדֶךָ וְאַתָּה בָּא אֵלָי | 14 ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי |
15 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַנִּיחָה לִּי כִּי כֵן נָאֲוָה לָּנוּ לְמַלֵּא כָּל־הַצְּדָקָה וַיַּנַּח לוֹ | 15 ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו |
16 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר לַעֲלוֹת מִן־הַמָּיִם וְהִנֵּה נִפְתְּחוּ־לוֹ הַשָּׁמַיִם וַיַּרְא אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו | 16 ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו |
17 וְהִנֵּה קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ | 17 והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו |
18 וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ בְּפָנִים מְגֻלִּים רֹאִים אֶת־כְּבוֹד הָאָדוֹן כִּבְמַרְאָה וְנֵחָלֵף אֶל־עֶצֶם דְּמוּת הַהִיא מִכָּבוֹד אֶל־כָּבוֹד כְּהֵחָלֵף מֵאֵת אֲדוֹן הָרוּחַ | |