Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 23

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 אָז יְדַבֵּר יֵשׁוּעַ אֶל־הֲמוֹן הָעָם וְאֶל־תַּלְמִידָיו לֵאמֹר	1 Darauf wandte sich Jesus an das Volk und an seine Jünger
2 עַל־כִּסֵּא משֶׁה יָשְׁבוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים	2 und sagte: Die Schriftgelehrten und die Pharisäer haben sich auf den Stuhl des Mose gesetzt.
3 לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ לָכֶם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשֹוּ כִּי אֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עֹשִׂים	3 Tut und befolgt also alles, was sie euch sagen, aber richtet euch nicht nach dem, was sie tun; denn sie reden nur, tun selbst aber nicht, was sie sagen.
4 כִּי אֹסְרִים מַשְׂאֹת כְּבֵדִים וְעֹמְסִים עַל־שְׁכֶם הָאֲנָשִׁים וְלֹא יֹאבוּ לַהֲנִיעָם אַף בְּאֶצְבָּעָם	4 Sie schnüren schwere Lasten zusammen und legen sie den Menschen auf die Schultern, wollen selber aber keinen Finger rühren, um die Lasten zu tragen.
5 וְעֹשִׂים אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם לְהֵרָאוֹת בָּהֶם לִבְנֵי אָדָם כִּי מַרְחִיבִים אֶת־תְּפִלֵּיהֶם וּמַגְדִּילִים אֶת־צִיצִיּוֹתֵיהֶם	5 Alles, was sie tun, tun sie nur, damit die Menschen es sehen: Sie machen ihre Gebetsriemen breit und die Quasten an ihren Gewändern lang,
6 וְאֹהֲבִים אֶת־הֲסִבַּת הָרֹאשׁ בַּסְּעוּדוֹת וְאֶת־מוֹשְׁבֵי הָרֹאשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת	6 bei jedem Festmahl möchten sie den Ehrenplatz und in der Synagoge die vordersten Sitze haben,
7 וְאֶת־שְׁאֵלוֹת שְׁלוֹמָם בַּשְּׁוָקִים וְאֶת־אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָהֶם בְּנֵי הָאָדָם רַבִּי רַבִּי	7 und auf den Straßen und Plätzen lassen sie sich gern grüßen und von den Leuten Rabbi (Meister) nennen.
8 אוּלָם אַתֶּם אַל־תִּקָּרְאוּ רַבִּי כִּי אֶחָד הוּא רַבְּכֶם הַמָּשִׁיחַ וְאַתֶּם אַחִים כֻּלְכֶם	8 Ihr aber sollt euch nicht Rabbi nennen lassen; denn nur einer ist euer Meister, ihr alle aber seid Brüder.
9 וְאַל־תִּקְרְאוּ אָב לְאִישׁ מִכֶּם עַל־הָאֲדָמָה כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם	9 Auch sollt ihr niemand auf Erden euren Vater nennen; denn nur einer ist euer Vater, der im Himmel.
10 גַּם אַל־תִּקָּרְאוּ מַנְהִיגִים כִּי אֶחָד הוּא מַנְהִיגְכֶם הַמָּשִׁיחַ	10 Auch sollt ihr euch nicht Lehrer nennen lassen; denn nur einer ist euer Lehrer, Christus.
11 וְהַגָּדוֹל בָּכֶם יְהִי לָכֶם לִמְשָׁרֵת	11 Der Größte von euch soll euer Diener sein.
12 כָּל־הַמְּרוֹמֵם אֶת־עַצְמוֹ יִשָּׁפֵל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת־עַצְמוֹ יְרוֹמָם	12 Denn wer sich selbst erhöht, wird erniedrigt, und wer sich selbst erniedrigt, wird erhöht werden.
13 אַךְ־אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי סֹגְרִים אַתֶּם לִפְנֵי הָאָדָם אֵת מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם הֵן אַתֶּם לֹא־תָבֹאוּ בָהּ וְאֵת הַבָּאִים לֹא תַנִּיחוּ לָבוֹא	13 Weh euch, ihr Schriftgelehrten und Pharisäer, ihr Heuchler! Ihr verschließt den Menschen das Himmelreich. Ihr selbst geht nicht hinein; aber ihr lasst auch die nicht hinein, die hineingehen wollen.
14 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־בֹלְעִים אַתֶּם אֶת־בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים בִּתְפִלָּה לְמַרְאֵה עָיִן תַּחַת זֹאת מִשְׁפָּט עַל־יֶתֶר תִּקָּחוּ	14 []
15 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה לְמַעַן גַּיֵּר גֵּר אֶחָד וְכִי יִתְגַּיַּר תַּעֲשֹוּ אוֹתוֹ לְבֶן־גֵּיהִנֹּם כִּפְלַיִם יוֹתֵר מִכֶּם	15 Weh euch, ihr Schriftgelehrten und Pharisäer, ihr Heuchler! Ihr zieht über Land und Meer, um einen einzigen Menschen für euren Glauben zu gewinnen; und wenn er gewonnen ist, dann macht ihr ihn zu einem Sohn der Hölle, der doppelt so schlimm ist wie ihr selbst.
16 אוֹי לָכֶם מְנַהֲלִים עִוְרִים הָאֹמְרִים הַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל אֵין־זֹאת מְאוּמָה וְהַנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל יֶאְשָׁם	16 Weh euch, ihr seid blinde Führer! Ihr sagt: Wenn einer beim Tempel schwört, so ist das kein Eid; wer aber beim Gold des Tempels schwört, der ist an seinen Eid gebunden.
17 אַתֶּם הַכְּסִילִים וְהַעִוְרִים כִּי מַה־הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל הַמְקַדֵּשׁ אֶת־הַזָּהָב	17 Ihr blinden Narren! Was ist wichtiger: das Gold oder der Tempel, der das Gold erst heilig macht?
18 וַאֲמַרְתֶּם הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ אֵין מְאוּמָה וְהַנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן אֲשֶׁר־עָלָיו יֶאְשָׁם	18 Auch sagt ihr: Wenn einer beim Altar schwört, so ist das kein Eid; wer aber bei dem Opfer schwört, das auf dem Altar liegt, der ist an seinen Eid gebunden.
19 אַתֶּם הַכְּסִילִים וְהַעִוְרִים כִּי מַה־הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְקַדֵּשׁ אֶת־הַקָּרְבָּן	19 Ihr Blinden! Was ist wichtiger: das Opfer oder der Altar, der das Opfer erst heilig macht?
20 לָכֵן הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ נִשְׁבַּע בּוֹ וּבְכֹל אֲשֶׁר עָלָיו	20 Wer beim Altar schwört, der schwört bei ihm und bei allem, was darauf liegt.
21 וְהַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל נִשְׁבַּע בּוֹ וּבַשּׁוֹכֵן בְּתוֹכוֹ	21 Und wer beim Tempel schwört, der schwört bei ihm und bei dem, der darin wohnt.
22 וְהַנִּשְׁבָּע בַּשָּׁמָיִם נִשְׁבַּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבַיּשֵׁב עָלָיו	22 Und wer beim Himmel schwört, der schwört beim Thron Gottes und bei dem, der darauf sitzt.
23 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַשֶּׁבֶת וְאֶת־הַכַּמֹּן וַתַּנִּיחוּ אֵת הַחֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֶת־הַחֶסֶד וְאֶת־הָאֱמוּנָה וְהָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה וְלֹא לְהַנִּיחַ גַּם־אֶת־אֵלֶּה	23 Weh euch, ihr Schriftgelehrten und Pharisäer, ihr Heuchler! Ihr gebt den Zehnten von Minze, Dill und Kümmel und lasst das Wichtigste im Gesetz außer Acht: Gerechtigkeit, Barmherzigkeit und Treue. Man muss das eine tun, ohne das andere zu lassen.
24 מְנַהֲלִים עִוְרִים הַמְסַנְנִים אֵת הַיַּתּוּשׁ וּבֹלְעִים אֵת הַגָּמָל	24 Blinde Führer seid ihr: Ihr siebt Mücken aus und verschluckt Kamele.
25 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם פְּנֵי־הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה מִחוּץ וְתוֹכָן מָלֵא גָּזֵל וּפְרִיצוּת	25 Weh euch, ihr Schriftgelehrten und Pharisäer, ihr Heuchler! Ihr haltet Becher und Schüsseln außen sauber, innen aber sind sie voll von dem, was ihr in eurer Maßlosigkeit zusammengeraubt habt.
26 פָּרוּשׁ עִוֵּר טַהֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־תּוֹךְ הַכּוֹס לְמַעַן תִּטָּהֵר גַּם־מִחוּץ	26 Du blinder Pharisäer! Mach den Becher zuerst innen sauber, dann ist er auch außen rein.
27 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־דֹמִים אַתֶּם לַקְּבָרִים הַמְסֻיָּדִים הַנִּרְאִים נָאִים מִחוּץ וְתוֹכָם מָלֵא עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל־טֻמְאָה	27 Weh euch, ihr Schriftgelehrten und Pharisäer, ihr Heuchler! Ihr seid wie die Gräber, die außen weiß angestrichen sind und schön aussehen; innen aber sind sie voll Knochen, Schmutz und Verwesung.
28 כָּכָה גַם־אַתֶּם מִחוּץ נִרְאִים כְּצַדִּיקִים אֶל־בְּנֵי אָדָם וְתוֹכֲכֶם מָלֵא חֲנֻפָּה וָאָוֶן	28 So erscheint auch ihr von außen den Menschen gerecht, innen aber seid ihr voll Heuchelei und Ungehorsam gegen Gottes Gesetz.
29 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי בוֹנִים אַתֶּם אֶת־קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וַתְּיַפּוּ אֶת־מַצְּבוֹת קִבְרוֹת הַצַּדִּיקִים	29 Weh euch, ihr Schriftgelehrten und Pharisäer, ihr Heuchler! Ihr errichtet den Propheten Grabstätten und schmückt die Denkmäler der Gerechten
30 וַאֲמַרְתֶּם אִם־הָיִינוּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ לֹא־הָיְתָה יָדֵנוּ עִמָּהֶם לִשְׁפֹּךְ דַּם הַנְּבִיאִים	30 und sagt dabei: Wenn wir in den Tagen unserer Väter gelebt hätten, wären wir nicht wie sie am Tod der Propheten schuldig geworden.
31 וּבְכֵן תָּעִידוּ עַל־נַפְשְׁכֶם כִּי־בָנִים אַתֶּם לְרוֹצְחֵי הַנְּבִיאִים	31 Damit bestätigt ihr selbst, dass ihr die Söhne der Prophetenmörder seid.
32 אַף־אַתֶּם מַלְּאוּ סְאַת אֲבוֹתֵיכֶם	32 Macht nur das Maß eurer Väter voll!
33 נְחָשִׁים אַתֶּם יַלְדֵי הַצִּפְעוֹנִים אֵיכָה תִמָּלְטוּ מִדִּין גֵּיהִנֹּם	33 Ihr Nattern, ihr Schlangenbrut! Wie wollt ihr dem Strafgericht der Hölle entrinnen?
34 לָכֵן הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים וּמֵהֶם תַּהַרְגוּ וְתִצְלְבוּ וּמֵהֶם תַּכּוּ בַשּׁוֹטִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיכֶם וְתִרְדְּפוּם מֵעִיר לְעִיר	34 Darum hört: Ich sende Propheten, Weise und Schriftgelehrte zu euch; ihr aber werdet einige von ihnen töten, ja sogar kreuzigen, andere in euren Synagogen auspeitschen und von Stadt zu Stadt verfolgen.
35 לְמַעַן יָבֹא עֲלֵיכֶם כָּל־דָּם נָקִי הַנִּשְׁפָּךְ בָּאָרֶץ מִדַּם־הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד־דַּם זְכַרְיָה בֶן־יְהוֹיָדָע אֲשֶׁר רְצַחְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל וְלַמִּזְבֵּחַ	35 So wird all das unschuldige Blut über euch kommen, das auf Erden vergossen worden ist, vom Blut Abels, des Gerechten, bis zum Blut des Zacharias, Barachias' Sohn, den ihr im Vorhof zwischen dem Tempelgebäude und dem Altar ermordet habt.
36 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם בֹּא יָבֹא כָּל־אֵלֶּה עַל־הַדּוֹר הַזֶּה	36 Amen, das sage ich euch: Das alles wird über diese Generation kommen.
37 יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם הַהֹרֶגֶת אֶת־הַנְּבִיאִים וְהַסֹּקֶלֶת אֵת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ כַּמֶּה פְעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת־בָּנַיִךְ כְּתַּרְנְגֹלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת־אֶפְרֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא אֲבִיתֶם	37 Jerusalem, Jerusalem, du tötest die Propheten und steinigst die Boten, die zu dir gesandt sind. Wie oft wollte ich deine Kinder um mich sammeln, so wie eine Henne ihre Küken unter ihre Flügel nimmt; aber ihr habt nicht gewollt.
38 הִנֵּה בֵיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם שָׁמֵם	38 Darum wird euer Haus (von Gott) verlassen.
39 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם רָאֹה לֹא תִרְאוּנִי מֵעַתָּה עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה	39 Und ich sage euch: Von jetzt an werdet ihr mich nicht mehr sehen, bis ihr ruft: Gesegnet sei er, der kommt im Namen des Herrn!