Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 16

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיִּגְּשׁוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים לְנַסּוֹתוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ מֵאִתּוֹ לְהַרְאוֹתָם אוֹת מִן הַשָּׁמָיִם	1 ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים
2 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּעֶרֶב תֹּאמְרוּ יוֹם־צַח יִהְיֶה כִּי אָדְמוּ הַשָּׁמָיִם	2 ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים
3 וּבַבֹּקֶר תֹּאמְרוּ הַיּוֹם סַעַר כִּי־אָדְמוּ וְהִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמָיִם חֲנֵפִים אַתֶּם אֶת־פְּנֵי הַשָּׁמַיִם יְדַעְתֶּם לִבְחֹן וְאֹתוֹת הָעִתִּים לֹא תוּכָלוּ	3 ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו
4 דּוֹר רַע וּמְנָאֵף בִּקֶּשׁ־לוֹ אוֹת וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא וַיַּעַזְבֵם וַיֵּלֵךְ לוֹ	4 דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו
5 וּכְבוֹא הַתַּלְמִידִים אֶל־עֵבֶר הַיָּם שָׁכְחוּ לָקַחַת אִתָּם לָחֶם	5 וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם
6 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִשְּׂאֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים	6 ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים
7 וַיַּחְשְׁבוּ בִּלְבָבָם לֵאמֹר כִּי לֹא־לָקַחְנוּ אִתָּנוּ לָחֶם	7 ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם
8 וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה מַה־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם כִּי לֹא־לְקַחְתֶּם אִתְּכֶם לָחֶם	8 וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם
9 הַעוֹד לֹא תַשְׂכִּילוּ וְלֹא תִזְכְּרוּ אֶת־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת־הַלֶּחֶם לַחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי־אִישׁ וְכַמָּה סַלִּים נְשָׂאתֶם	9 העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם
10 וְאֶת־שֶׁבַע כִּכְּרוֹת לֶחֶם לְאַרְבַּעַת אַלְפֵי אִישׁ וְכַמָּה דוּדִים נְשָׂאתֶם	10 ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם
11 אֵיךְ לֹא תָבִינוּ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִשְּׂאֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים	11 איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים
12 אָז הֵבִינוּ כִּי לֹא אָמַר לְהִשָּׁמֵר מִשְּׂאֹר הַלֶּחֶם כִּי אִם־מִלִּמּוּד הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים	12 אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים
13 וַיְהִי כְּבוֹא יֵשׁוּעַ אֶל־גְּלִילוֹת קִיסְרִין שֶׁל־פִילִפּוֹס וַיִּשְׁאַל אֶת־תַּלְמִידָיו לֵאמֹר מָה־אֹמְרִים הָאֲנָשִׁים עָלַי מִי הוּא בֶּן־הָאָדָם	13 ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם
14 וַיֹּאמְרוּ יֵשׁ אֹמְרִים יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל הוּא וַאֲחֵרִים אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וְיֵשׁ אֹמְרִים יִרְמְיָהוּ אוֹ אֶחָד מִן־הַנְּבִיאִים	14 ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים
15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאַתֶּם מַה־תֹּאמְרוּ מִי אָנִי	15 ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני
16 וַיַּעַן שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמַר אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֱלֹהִים חַיִּים	16 ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים
17 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹנָה כִּי־בָשָׂר וָדָם לֹא גִלָּה־לְךָ אֶת־זֹאת כִּי אִם־אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם	17 ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים
18 וְאַף־אֲנִי אֹמֵר אֵלֶיךָ כִּי אַתָּה פֶּטְרוֹס וְעַל־הַסֶּלַע הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת־קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ	18 ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה
19 וְאֶתֵּן לְךָ אֶת־מַפְתְּחוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וְכָל־אֲשֶׁר תֶּאֱסֹר עַל־הָאָרֶץ אָסוּר יִהְיֶה בַּשָּׁמַיִם וְכָל־אֲשֶׁר תַּתִּיר עַל־הָאָרֶץ מֻתָּר יִהְיֶה בַּשָּׁמָיִם	19 ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים
20 אָז צִוָּה אֶת־הַתַּלְמִידִים בִּגְעָרָה לְבִלְתִּי הַגִּיד לְאִישׁ כִּי הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	20 אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח
21 מִן־הָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְהוֹרוֹת אֶת־תַּלְמִידָיו שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיִם וִיעֻנֶּה הַרְבֵּה בִּידֵי הַזְּקֵנִים וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְיֵהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם	21 מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום
22 וַיִּקָּחֵהוּ פֶטְרוֹס וַיָּחֶל לִגְעָר־בּוֹ לֵאמֹר חָלִילָה לְךָ אֲדֹנִי אַל־יְהִי־לְךָ כָּזֹאת	22 ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת
23 וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר לְפֶטְרוֹס סוּר מֵעָלַי הַשָּׂטָן לְמִכְשׁוֹל אַתָּה לִי כִּי אֵין־לִבְּךָ לְדִבְרֵי אֱלֹהִים כִּי אִם־לְדִבְרֵי בְּנֵי־אָדָם	23 ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם
24 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו אִישׁ כִּי־יַחְפֹּץ לָלֶכֶת אַחֲרַי יְכַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ וְנָשָׂא אֶת־צְלָבוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי	24 ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי
25 כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ תֹּאבַד נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאבַד־לוֹ נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי הוּא יִמְצָאֶנָּה	25 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה
26 כִּי מַה־יּוֹעִיל הָאָדָם כִּי־יִקְנֶה אֶת־כָּל־הָעוֹלָם וְנַפְשׁוֹ תִּשָּׁחֵת אוֹ מַה־יִּתֵּן הָאָדָם פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ	26 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו
27 כִּי עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם־מַלְאָכָיו וְאָז יְשַׁלֵּם לְכָל־אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ	27 כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו
28 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יֵשׁ מִן־הָעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי־יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בְּמַלְכוּתוֹ	28 אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו