1 וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ מִן־הַבָּיִת וַיֵּשֶׁב עַל־הַיָּם | 1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים |
2 וַיִּקָּהֲלוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רָב וַיֵּרֶד אֶל־הָאֳנִיָּה וַיֵּשֶׁב בָּהּ וְכָל־הָעָם עֹמְדִים עַל־שְׂפַת הַיָּם | 2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים |
3 וַיֶּרֶב לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים לֵאמֹר הִנֵּה הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ | 3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע |
4 וּבְזָרְעוֹ נָפַל מִן־הַזֶּרַע עַל־יַד הַדָּרֶךְ וַיָּבֹא הָעוֹף וַיֹּאכְלֵהוּ | 4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו |
5 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל־מְקֹמוֹת סֶלַע אֲשֶׁר אֵין־לוֹ שָׁם אֲדָמָה הַרְבֵּה וַיְמַהֵר לִצְמֹחַ כִּי לֹא־הָיָה לוֹ עֹמֶק אֲדָמָה | 5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה |
6 וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּצָּרֵב וַיִּיבָשׁ כִּי לֹא הָיָה־לוֹ שֹׁרֶשׁ | 6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש |
7 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל בֵּין הַקֹּצִים וַיַּעֲלוּ הַקֹּצִים וַיְמַעֲכֻהוּ | 7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו |
8 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל־הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה וַיִּתֵּן פֶּרִי זֶה מֵאָה שְׁעָרִים וְזֶה שִׁשִּׁים וְזֶה שְׁלשִׁים | 8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים |
9 מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע | 9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע |
10 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים וַיֹּאמְרוּ לָמָּה זֶּה בִּמְשָׁלִים תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם | 10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם |
11 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר כִּי לָכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת־סוֹדוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וְלָהֶם לֹא נִתָּן | 11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן |
12 כִּי מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ נָתֹן יִנָּתֵן לוֹ וְנוֹסָף לוֹ עוֹד וּמִי שֶׁאֵין לוֹ גַּם אֵת אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ יֻקַּח מִמֶּנּוּ | 12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו |
13 עַל־כֵּן בִּמְשָׁלִים אֲדַבֵּר אֲלֵיהֶם כִּי בִרְאֹתָם לֹא יִרְאוּ וּבְשָׁמְעָם לֹא יִשְׁמְעוּ אַף־לֹא יָבִינוּ | 13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו |
14 וּתְקֻיַּם בָּהֶם נְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ הָאֹמֶרֶת שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ | 14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו |
15 כִּי הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ | 15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו |
16 וְאַתֶּם אַשְׁרֵי עֵינֵיכֶם כִּי תִרְאֶינָה וְאָזְנֵיכֶם כִּי תִשְׁמַעְנָה | 16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה |
17 כִּי־אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם נְבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְלֹא רָאוּהוּ וְלִשְׁמֹעַ אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם שֹׁמְעִים וְלֹא שְׁמָעוּהוּ | 17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו |
18 לָכֵן אַתֶּם שִׁמְעוּ־נָא אֵת מְשַׁל הַזּוֹרֵעַ | 18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע |
19 כָּל־אִישׁ הַשֹּׁמֵעַ אֶת־דְּבַר הַמַּלְכוּת וְלֹא יְבִינֵהוּ וּבָא הָרָע וְחָטַף אֶת־הַזָּרוּעַ בִּלְבָבוֹ הוּא הַנִּזְרָע עַל־יַד הַדָּרֶךְ | 19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך |
20 וְהַנִּזְרָע עַל־הַסֶּלַע הוּא הַשֹּׁמֵעַ אֶת־הַדָּבָר וִימַהֵר וְיִקָּחֶנּוּ בְשִׂמְחָה | 20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה |
21 אַךְ אֵין־לוֹ שֹׁרֶשׁ תַּחְתָּיו וְרַק לְשָׁעָה יַעֲמֹד וּבִהְיוֹת צָרָה וּרְדִיפָה עַל־אֹדוֹת הַדָּבָר מִיָּד נִכְשָׁל | 21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל |
22 וְהַנִּזְרָע בֵּין הַקֹּצִים הוּא הַשֹּׁמֵעַ אֶת־הַדָּבָר וְדַאֲגַת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִרְמַת הָעשֶׁר יְמַעֲכוּ אֶת־הַדָּבָר וּפְרִי לֹא־יִהְיֶה לּוֹ | 22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו |
23 וְהַנִּזְרָע עַל־הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הוּא הַשֹּׁמֵעַ אֶת־הַדָּבָר וּמֵבִין אֹתוֹ אַף־יַעֲשֶׂה פֶרִי וְנָתַן זֶה מֵאָה שְׁעָרִים וְזֶה שִׁשִּׁים וְזֶה שְׁלשִׁים | 23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים |
24 וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם מָשָׁל אַחֵר לֵאמֹר מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לְאִישׁ אֲשֶׁר זָרַע זֶרַע טוֹב בְּשָׂדֵהוּ | 24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו |
25 וַיְהִי בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹא אֹיְבוֹ וַיִּזְרַע זוּנִין בְּתוֹךְ הַחִטִּים וַיֵּלֶךְ לוֹ | 25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו |
26 וְכַאֲשֶׁר פָּרַח הַדֶּשֶׁא וַיַּעַשׂ פֶּרִי וַיֵּרָאוּ גַּם־הַזּוּנִין | 26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין |
27 וַיִּגְּשׁוּ עַבְדֵי בַעַל־הַבַּיִת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ הֲלֹא־זֶרַע טוֹב זָרַעְתָּ בְשָׂדֶךָ וּמֵאַיִן לוֹ הַזּוּנִין | 27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין |
28 וַיֹּאמֶר לָהֶם אִישׁ אוֹיֵב עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הָעֲבָדִים הֲיֵשׁ אֶת־נַפְשְׁךָ כִּי־נֵלֵךְ וּנְלַקֵּט אֹתָם | 28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם |
29 וַיֹּאמֶר לֹא פֶּן־בְּלַקֶּטְכֶם אֶת־הַזּוּנִין תְּשָׁרְשׁוּ גַּם אֶת־הַחִטִּים | 29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים |
30 הַנִּיחוּ אֹתָם וְיִגְדְּלוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד עַד־הַקָּצִיר וְהָיָה בְּעֵת הַקָּצִיר אֹמַר לַקּוֹצְרִים לַקְּטוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת־הַזּוּנִין וְאִגְדוּ אֹתָם אֲגֻדּוֹת לְשָׂרְפָם וְאֵת הַחִטִּים אִסְפוּ לְאוֹצָרִי | 30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי |
31 וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם מָשָׁל אַחֵר לֵאמֹר מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לְגַרְגֵּר שֶׁל־חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וַיִּזְרָעֵהוּ בְּשָׂדֵהוּ | 31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו |
32 וְהוּא קָטֹן מִכָּל־הַזֵּרוֹעִים וְכַאֲשֶׁר צָמַח גָּדוֹל הוּא מִן־הַיְרָקוֹת וְהָיָה לְעֵץ עַד־אֲשֶׁר יָבֹאוּ עוֹף הַשָּׁמַיִם וְקִנְּנוּ בַּעֲנָפָיו | 32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו |
33 וַיִּשָּׂא עוֹד מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לִשְׂאֹר אֲשֶׁר לְקָחַתּוּ אִשָּׁה וַתִּטְמְנֵהוּ בִּשְׁלשׁ סְאִים קֶמַח עַד כִּי־יֶחְמַץ כֻּלּוֹ | 33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו |
34 כָּל־זֹאת דִּבֶּר יֵשׁוּעַ בִּמְשָׁלִים אֶל־הֲמוֹן הָעָם וּבִבְלִי מָשָׁל לֹא דִבֶּר אֲלֵיהֶם | 34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם |
35 לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר הַנָּבִיא לֵאמֹר אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם | 35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם |
36 אָז שִׁלַּח יֵשׁוּעַ אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ בָּאֶר־נָא לָנוּ אֶת־מְשַׁל זוּנֵי הַשָּׂדֶה | 36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה |
37 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַזּוֹרֵעַ אֶת־הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בֶּן־הָאָדָם | 37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם |
38 וְהַשָּׂדֶה הוּא הָעוֹלָם וְהַזֶּרַע הַטּוֹב בְּנֵי הַמַּלְכוּת הֵם וְהַזּוּנִין בְּנֵי הָרַע הֵמָּה | 38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה |
39 וְהָאֹיֵב אֲשֶׁר זְרָעָם הוּא הַשָּׂטָן וְהַקָּצִיר הוּא קֵץ הָעוֹלָם וְהַקֹּצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים | 39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים |
40 וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יְלֻקְּטוּ הַזּוּנִין וְנִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ כֵּן יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם הַזֶּה | 40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה |
41 בֶּן־הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו וְלִקְּטוּ מִמַּלְכוּתוֹ אֵת כָּל־הַמַּכְשֵׁלוֹת וְאֵת כָּל־פֹּעֲלֵי הָאָוֶן | 41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון |
42 וְהִשְׁלִיכוּ אֹתָם אֶל־תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִּׁנָּיִם | 42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים |
43 אָז יַזְהִירוּ הַצַּדִּיקִים כַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַלְכוּת אֲבִיהֶם מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע | 43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע |
44 עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאוֹצָר טָמוּן בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר מְצָאוֹ אִישׁ וַיִּטְמְנֵהוּ וּבְשִׂמְחָתוֹ יֵלֵךְ וּמָכַר אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְקָנָה אֶת־הַשָּׂדֶה הַהוּא | 44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא |
45 עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְסֹחֵר הַמְבַקֵּשׁ מַרְגָּלִיּוֹת טֹבוֹת | 45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות |
46 וְכַאֲשֶׁר מָצָא מַרְגָּלִית אַחַת יְקָרָה מְאֹד הָלַךְ לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ וַיִּקֶן אֹתָהּ | 46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה |
47 עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמִכְמֶרֶת אֲשֶׁר הוּרְדָה לַיָּם וּמִינִים שׁוֹנִים יֵאָסְפוּ לְתוֹכָהּ | 47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה |
48 וְכַאֲשֶׁר נִמְלְאָה הֶעֱלוּ אֹתָהּ אֶל־שְׂפַת הַיָּם וַיֵּשְׁבוּ וַיִּלְקְטוּ אֶת־הַמִּינִים הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֵת הַמָּשְׁחָתִים הִשְׁלִיכוּ חוּצָה | 48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה |
49 כֵּן יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם יֵצְאוּ הַמַּלְאָכִים וְהִבְדִּילוּ אֶת־הָרְשָׁעִים מִתּוֹךְ הַצַּדִּיקִים | 49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים |
50 וְהִשְׁלִיכוּם אֶל־תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִּׁנָּיִם | 50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים |
51 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הַאַתֶּם הֲבִינוֹתֶם אֶת־כָּל־זֹאת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֵּן אֲדֹנֵינוּ | 51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו |
52 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עַל־כֵּן כָּל־סוֹפֵר הַמְלֻמָּד לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמֶה לְאִישׁ בַּעַל־הַבַּיִת הַמּוֹצִיא מֵאוֹצָרוֹ חֲדָשׁוֹת וִישָׁנוֹת | 52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות |
53 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יֵשׁוּעַ אֶת־הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲבֹר מִשָּׁם | 53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם |
54 וַיָּבֹא לְאַרְצוֹ וַיְלַמֵּד אֹתָם בְּבֵית כְּנִסְתָּם עַד כִּי־הִשְׁתּוֹמְמוּ וַיֹּאמְרוּ מֵאַיִן לָזֶה הַחָכְמָה הַזֹּאת וְהַגְּבוּרוֹת | 54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות |
55 הֲלֹא זֶה הוּא בֶּן־הֶחָרָשׁ הֲלֹא אִמּוֹ שְׁמָהּ מִרְיָם וְאֶחָיו יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וְשִׁמְעוֹן וִיהוּדָה | 55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה |
56 וְאַחְיוֹתָיו הֲלֹא כֻלָּן אִתָּנוּ הֵן וּמֵאַיִן אֵיפוֹא לוֹ כָּל־אֵלֶּה | 56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה |
57 וַיְהִי לָהֶם לְמִכְשׁוֹל וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם אֵין הַנָּבִיא נִקְלֶה כִּי אִם־בְּאַרְצוֹ וּבְבֵיתוֹ | 57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו |
58 וְלֹא־עָשָׂה שָׁם גְּבוּרוֹת רַבּוֹת מִפְּנֵי חֹסֶר אֱמוּנָתָם | 58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם |