1 וַיַּרְאֵנִי אֶת־יְהֹושֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדֹול עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל־יְמִינֹו לְשִׂטְנֹו | 1 Et ostendit mihi Iesua sacer dotem magnum stantem coram angelo Domini; etSatan stabat a dextris eius, ut adversaretur ei.
|
2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלֹוא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ | 2 Et dixit angelus Domini ad Satan: “Increpet Dominus in te, Satan! Etincrepet Dominus in te, qui elegit Ierusalem! Numquid non iste torris est erutusde igne?”. |
3 וִיהֹושֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צֹואִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ | 3 Et Iesua erat indutus vestibus sordidis et stabat ante faciemangeli. |
4 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצֹות | 4 Qui respondit et ait ad eos, qui stabant coram se, dicens: “Aufertevestimenta sordida ab eo”. Et dixit ad eum: “Ecce, abstuli a te iniquitatemtuam; induam te mutatoriis”. |
5 וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהֹור עַל־רֹאשֹׁו וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהֹור עַל־רֹאשֹׁו וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד | 5 Et dixit: “Ponite cidarim mundam super caputeius”. Et posuerunt cidarim mundam super caput eius et induerunt eum vestibus;et angelus Domini stabat.
|
6 וַיָּעַד מַלְאַךְ יְהוָה בִּיהֹושֻׁעַ לֵאמֹר | 6 Et contestabatur angelus Domini Iesua dicens: |
7 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם־אַתָּה תָּדִין אֶת־בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת־חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה | 7 “Haec dicit Dominusexercituum: Si in viis meis ambulaveris et ministerium meum custodieris, tuquoque iudicabis domum meam et custodies atria mea; et dabo tibi accessum intereos, qui nunc hic assistunt.
|
8 שְׁמַע־נָא יְהֹושֻׁעַ ׀ הַכֹּהֵן הַגָּדֹול אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי־אַנְשֵׁי מֹופֵת הֵמָּה כִּי־הִנְנִי מֵבִיא אֶת־עַבְדִּי צֶמַח | 8 Audi, Iesua sacerdos magne, tu et amici tui, qui sedent coram te, quia viriportendentes sunt: Ecce enim ego adduco servum meum Germen. |
9 כִּי ׀ הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהֹושֻׁעַ עַל־אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וּמַשְׁתִּי אֶת־עֲוֹן הָאָרֶץ־הַהִיא בְּיֹום אֶחָד | 9 Quia ecce lapis,quem dedi coram Iesua: super lapidem unum septem oculi sunt; ecce ego caelabosculpturam eius, ait Dominus exercituum, et auferam iniquitatem terrae illius indie una. |
10 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל־תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל־תַּחַת תְּאֵנָה | 10 In die illa, oraculum Domini exercituum, vocabit vir amicum suumsubter vitem et subter ficum”.
|
11 אֵין מַשְׂכִּיל אֵין־דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים | |
12 הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָד | |
13 קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ | |
14 אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת | |
15 רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם | |
16 שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלֹּתָם | |
17 וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ | |
18 אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם | |
19 וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי כָל־מַה־שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת אֶל־אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה לְמַעַן יִסָּכֵר כָּל־פֶּה וְהָיָה כָל־הָעוֹלָם מְחֻיָּב לִפְנֵי אֱלֹהִים | |
20 יַעַן אֲשֶׁר מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה דַּעַת הַחֵטְא | |
21 וְעַתָּה בִּבְלִי תוֹרָה צִדְקַת אֱלֹהִים לָאוֹר יָצָאָה אֲשֶׁר הֵעִידוּ עָלֶיהָ הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים | |
22 וְהִיא צִדְקַת אֱלֹהִים בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל־כֹּל וְעַל־כֹּל אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי אֵין הַבְדֵּל | |
23 כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה | |
24 וְנִצְדְּקוּ חִנָּם בְּחַסְדּוֹ עַל־יְדֵי הַפְּדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ | |
25 אֲשֶׁר שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים לְפָנֵינוּ לְכַפֹּרֶת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּדָמוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֶעֱבִיר אֶת־הַחֲטָאִים שֶׁנַּעֲשֹוּ לְפָנִים בְּעֵת חֶמְלַת אֱלֹהִים | |
26 לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ בָּעֵת הַזֹּאת לִהְיוֹתוֹ צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת־בֶּן־אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ | |
27 וְעַתָּה אַיֵּה הַהִתְהַלְלוּת הֲלֹא נִשְׁבָּתָה וְעַל־יְדֵי תוֹרַת־מָה הַעַל־יְדֵי־תוֹרַת הַמַּעֲשִׂים לֹא כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרַת הָאֱמוּנָה | |
28 לָכֵן נַחֲשֹׁב כִּי בֶאֱמוּנָה יִצְדַּק הָאָדָם בִּבְלִי מַעֲשֵׂי תוֹרָה | |
29 אוֹ הַאֱלֹהִים רַק אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים הֲלֹא גַם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אָכֵן גַּם־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא | |
30 כִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים הַמַּצְדִּיק אֶת־הַמּוּלִים מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה וְאֶת־הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה | |
31 וְעַתָּה הַמְבַטְּלִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה חָלִילָה אַךְ מְקַיְּמִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה | |