1 דְּבַר־יְהוָה ׀ אֲשֶׁר הָיָה אֶל־צְפַנְיָה בֶּן־כּוּשִׁי בֶן־גְּדַלְיָה בֶּן־אֲמַרְיָה בֶּן־חִזְקִיָּה בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמֹון מֶלֶךְ יְהוּדָה | 1 Parole de Yahvé qui fut adressée à Sophonie, fils de Kouchi, fils de Guédalyas, fils d’Amarya, fils de Hizkiyas, au temps de Josias, fils d’Ammon, roi de Juda. |
2 אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם־יְהוָה | 2 J’enlèverai tout de dessus la terre - parole de Yahvé. |
3 אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עֹוף־הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלֹות אֶת־הָרְשָׁעִים וְהִכְרַתִּי אֶת־הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם־יְהוָה | 3 J’enlèverai hommes et bêtes, j’enlèverai les oiseaux du ciel et les poissons de la mer. J’exterminerai l’homme de dessus la terre - parole de Yahvé. |
4 וְנָטִיתִי יָדִי עַל־יְהוּדָה וְעַל כָּל־יֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְהִכְרַתִּי מִן־הַמָּקֹום הַזֶּה אֶת־שְׁאָר הַבַּעַל אֶת־שֵׁם הַכְּמָרִים עִם־הַכֹּהֲנִים | 4 J’étendrai la main contre Juda et tous les habitants de Jérusalem, j’enlèverai de ce lieu ce qui reste du Baal et le nom des prêtres païens. |
5 וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִים עַל־הַגַּגֹּות לִצְבָא הַשָּׁמָיִם וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִים הַנִּשְׁבָּעִים לַיהוָה וְהַנִּשְׁבָּעִים בְּמַלְכָּם | 5 J’exterminerai ceux qui se prosternent sur les toits devant l’armée des cieux, ceux qui se prosternent et qui jurent en même temps par Yahvé et par Milkom; |
6 וְאֶת־הַנְּסֹוגִים מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַאֲשֶׁר לֹא־בִקְשׁוּ אֶת־יְהוָה וְלֹא דְרָשֻׁהוּ | 6 ceux qui se détournent de Yahvé, qui ne le recherchent pas et ne le consultent pas. |
7 הַס מִפְּנֵי אֲדֹנָי יְהוִה כִּי קָרֹוב יֹום יְהוָה כִּי־הֵכִין יְהוָה זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו | 7 Faites silence devant le Seigneur Yahvé, car son jour est proche. Yahvé a préparé un sacrifice, il a déjà consacré ses invités. |
8 וְהָיָה בְּיֹום זֶבַח יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל־הַשָּׂרִים וְעַל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְעַל כָּל־הַלֹּבְשִׁים מַלְבּוּשׁ נָכְרִי | 8 Voici ce qui arrivera au jour du sacrifice de Yahvé: je demanderai des comptes aux princes, aux fils de roi et à tous ceux qui s’habillent à la mode étrangère. |
9 וּפָקַדְתִּי עַל כָּל־הַדֹּולֵג עַל־הַמִּפְתָּן בַּיֹּום הַהוּא הַמְמַלְאִים בֵּית אֲדֹנֵיהֶם חָמָס וּמִרְמָה׃ ס | 9 Je demanderai des comptes à tous ceux qui franchissent en sautant la porte du Temple de leur Seigneur, à ceux qui le remplissent de violence et de mensonge. |
10 וְהָיָה בַיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה קֹול צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן־הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדֹול מֵהַגְּבָעֹות | 10 En ce jour-là - parole de Yahvé - ce seront des cris à la porte des Poissons, des hurlements dans la ville neuve et un grand vacarme du côté des collines. |
11 הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ כִּי נִדְמָה כָּל־עַם כְּנַעַן נִכְרְתוּ כָּל־נְטִילֵי כָסֶף | 11 Criez, habitants du Quartier Creux, car tout le marché de Canaan est anéanti; tous ces gens pleins d’argent sont supprimés. |
12 וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת־יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרֹות וּפָקַדְתִּי עַל־הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל־שִׁמְרֵיהֶם הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם לֹא־יֵיטִיב יְהוָה וְלֹא יָרֵעַ | 12 En ce temps-là je fouillerai Jérusalem avec des lanternes et je demanderai des comptes à ceux qui restent sur leurs ordures. Laissez-les dire: “Yahvé ne fait ni bien ni mal”; |
13 וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה וּבָנוּ בָתִּים וְלֹא יֵשֵׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת־יֵינָם | 13 leurs biens seront livrés au pillage et leurs maisons à la ruine ( ). |
14 קָרֹוב יֹום־יְהוָה הַגָּדֹול קָרֹוב וּמַהֵר מְאֹד קֹול יֹום יְהוָה מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבֹּור | 14 Le grand jour de Yahvé est proche, il est proche et il vient en courant. Quel jour amer, ce jour de Yahvé! Le plus courageux hurlera. |
15 יֹום עֶבְרָה הַיֹּום הַהוּא יֹום צָרָה וּמְצוּקָה יֹום שֹׁאָה וּמְשֹׁואָה יֹום חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יֹום עָנָן וַעֲרָפֶל | 15 Quel jour! Jour de fureur, jour d’angoisse et de détresse, jour de ravages et de ruines, jour de ténèbres et d’obscurité, jour de brouillard et de ciel couvert, |
16 יֹום שֹׁופָר וּתְרוּעָה עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרֹות וְעַל הַפִּנֹּות הַגְּבֹהֹות | 16 jour où le cor, au haut du rempart, sonne l’alarme sur les villes fortes. |
17 וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַיהוָה חָטָאוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים | 17 Je mettrai les hommes dans l’angoisse, je les ferai marcher en aveugles, car ils ont péché contre Yahvé. Leur sang sera partout, comme la poussière, leur chair deviendra fumier. |
18 גַּם־כַּסְפָּם גַּם־זְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיֹום עֶבְרַת יְהוָה וּבְאֵשׁ קִנְאָתֹו תֵּאָכֵל כָּל־הָאָרֶץ כִּי־כָלָה אַךְ־נִבְהָלָה יַעֲשֶׂה אֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ ס | 18 Ni leur argent ni leur or ne pourront les sauver au jour de la fureur de Yahvé. Toute la terre sera dévorée par le feu de sa jalousie; sur tous les habitants de la terre viendra la fin, la destruction soudaine. |
19 וְזֹאת הִיא עֵדוּת יוֹחָנָן בִּשְׁלֹחַ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם כֹּהֲנִים וּלְוִּיִם לִשְׁאֹל אֹתוֹ מִי אָתָּה | |
20 וַיּוֹדֶה וְלֹא כִחֵשׁ וַיּוֹדֶה לֵאמֹר אֲנִי אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ | |
21 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ מִי אֵפוֹא אָתָּה הַאַתָּה אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵינֶנִּי הַאַתָּה הַנָּבִיא וַיַּעַן לֹא | |
22 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מִי־זֶה אָתָּה לְמַעַן נָשִׁיב לְשֹׁלְחֵינוּ דָּבָר מַה־תֹּאמַר עָלֶיךָ | |
23 וַיֹּאמֶר אֲנִי קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא | |
24 וְהַמְשֻׁלָּחִים הָיוּ מִן־הַפְּרוּשִׁים | |
25 וַיִּשְׁאָלֻהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ אֵפוֹא מַטְבִּיל אַתָּה אִם־אֵינְךָ הַמָּשִׁיחַ אוֹ אֵלִיָּה אוֹ הַנָּבִיא | |
26 וַיַּעַן אֹתָם יוֹחָנָן וַיֹּאמַר אָנֹכִי מַטְבִּיל בַּמָּיִם וּבְתוֹכְכֶם עוֹמֵד אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אוֹתוֹ | |
27 הוּא הַבָּא אַחֲרַי אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָי וַאֲנִי נְקַלֹּתִי מֵהַתִּיר שְׂרוֹךְ נְעָלָיו | |
28 זֹאת הָיְתָה בְּבֵית עֲבָרָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹחָנָן מַטְבִּיל שָׁם | |
29 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּרְא יוֹחָנָן אֶת־יֵשׁוּעַ בָּא אֵלָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנֹּשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם | |
30 זֶה הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי עָלָיו אַחֲרַי יָבֹא אִישׁ אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָי כִּי קֹדֶם־לִי הָיָה | |
31 וַאֲנִי לֹא יְדַעְתִּיו כִּי אִם־בַּעֲבוּר יִגָּלֶה בְּיִשְׂרָאֵל בָּאתִי אֲנִי לִטְבֹּל בַּמָּיִם | |
32 וַיָּעַד יוֹחָנָן וַיֹּאמַר חָזִיתִי הָרוּחַ כִּדְמוּת יוֹנָה יֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם וַתָּנַח עָלָיו | |
33 וַאֲנִי לֹא יְדַעְתִּיו אוּלָם הַשֹּׁלֵחַ אֹתִי לִטְבֹּל בַּמַּיִם הוּא אָמַר אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־תִּרְאֶה הָרוּחַ יֹרֶדֶת וְנָחָה עָלָיו הִנֵּה זֶה הוּא אֲשֶׁר יִטְבֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ | |
34 וַאֲנִי רָאִיתִי וָאָעִידָה כִּי זֶה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים | |
35 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּסֶף יוֹחָנָן וַיַּעֲמֹד וּשְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו עִמּוֹ | |
36 וַיַּבֵּט אֶל־יֵשׁוּעַ וְהוּא מִתְהַלֵּךְ וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים | |
37 וּשְׁנֵי תַלְמִידָיו שָׁמְעוּ אֶת־דְּבָרוֹ וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ | |
38 וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ אַחֲרָיו וַיַּרְא אֹתָם הֹלְכִים אַחֲרָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־תְּבַקֵּשׁוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי פֵּרוּשׁוֹ מוֹרִי אֵיפֹה תָלִין | |
39 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ וּרְאוּ וַיָּבֹאוּ וַיִּרְאוּ אֶת־מְקוֹם מְלוֹנוֹ וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית | |
40 וְאֶחָד מִן־הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מֵאֵת יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו הוּא אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס | |
41 הוּא פָּגַשׁ בָּרִאשׁוֹנָה אֵת שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת־הַמָּשִׁיחַ מָצָאנוּ אֲשֶׁר תַּרְגּוּמוֹ כְּרִיסְטוֹס | |
42 וַיּוֹלִיכֵהוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיְהִי כְּהַבִּיט אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה לְךָ יִקָּרֵא כֵיפָא אֲשֶׁר תַּרְגּוּמוֹ פֶּטְרוֹס | |
43 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיּוֹאֶל יֵשׁוּעַ לָצֵאת הַגָּלִילָה וַיִּמְצָא אֶת־פִילִפּוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי | |
44 וּפִילִפּוֹס הָיָה מִבֵּית־צָיְדָה עִיר אַנְדְּרַי וּפֶטְרוֹס | |
45 וַיִּפְגַּע פִילִפּוֹס אֶת־נְתַנְאֵל וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָצָאנוּ אֹתוֹ אֲשֶׁר כָּתַב משֶׁה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים אֶת־יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹסֵף מִנְּצָרֶת | |
46 וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְתַנְאֵל הֲמִנְּצֶרֶת תֵּצֵא־לָנוּ טוֹבָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִילִפּוֹס בֹּא וּרְאֵה | |
47 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־נְתַנְאֵל בָּא לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר עָלָיו הִנֵּה בֶאֱמֶת בֶּן־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אֵין־בּוֹ רְמִיָּה | |
48 וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְתַנְאֵל מֵאַיִן יְדַעְתָּנִי וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לוֹ בְּטֶרֶם קָרָא לְךָ פִילִפּוֹס בִּהְיוֹתְךָ תַּחַת הַתְּאֵנָה אָנֹכִי רְאִיתִיךָ | |
49 וַיַּעַן נְתַנְאֵל וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי אַתָּה בֶן־אֱלֹהִים אַתָּה הוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל | |
50 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו עַל־אָמְרִי לְךָ כִּי־תַחַת הַתְּאֵנָה רְאִיתִיךָ הֶאֱמַנְתָּ הִנֵּה גְּדֹלוֹת מֵאֵלֶּה תִּרְאֶה | |
51 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מֵעַתָּה תִּרְאוּ הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים עַל בֶּן־הָאָדָם | |