1 וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיֹות בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיֹות מֹושֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמֹוצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עֹולָם | 1 الآن تتجيّشين يا بنت الجيوش. قد اقام علينا مترسة. يضربون قاضي اسرائيل بقضيب على خده. |
2 לָכֵן יִתְּנֵם עַד־עֵת יֹולֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל | 2 اما انت يا بيت لحم افراتة وانت صغيرة ان تكوني بين الوف يهوذا فمنك يخرج لي الذي يكون متسلطا على اسرائيل ومخارجه منذ القديم منذ ايام الازل. |
3 וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה בִּגְאֹון שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי־עַתָּה יִגְדַּל עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ | 3 لذلك يسلّمهم الى حينما تكون قد ولدت والدة ثم ترجع بقية اخوته الى بني اسرائيل. |
4 וְהָיָה זֶה שָׁלֹום אַשּׁוּר ׀ כִּי־יָבֹוא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם | 4 ويقف ويرعى بقدرة الرب بعظمة اسم الرب الهه ويثبتون. لانه الآن يتعظم الى اقاصي الارض. |
5 וְרָעוּ אֶת־אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב וְאֶת־אֶרֶץ נִמְרֹד בִּפְתָחֶיהָ וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי־יָבֹוא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ׃ ס | 5 ويكون هذا سلاما. اذا دخل اشور في ارضنا واذا داس في قصورنا نقيم عليه سبعة رعاة وثمانية من امراء الناس. |
6 וְהָיָה ׀ שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְהוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא־יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם | 6 فيرعون ارض اشور بالسيف وارض نمرود في ابوابها فينقذ من اشور اذا دخل ارضنا واذا داس تخومنا. |
7 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגֹּויִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמֹות יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי־צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל | 7 وتكون بقية يعقوب في وسط شعوب كثيرين كالندى من عند الرب كالوابل على العشب الذي لا ينتظر انسانا ولا يصبر لبني البشر. |
8 תָּרֹם יָדְךָ עַל־צָרֶיךָ וְכָל־אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ׃ פ | 8 وتكون بقية يعقوب بين الامم في وسط شعوب كثيرين كالاسد بين وحوش الوعر كشبل الاسد بين قطعان الغنم الذي اذا عبر يدوس ويفترس وليس من ينقذ. |
9 וְהָיָה בַיֹּום־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ | 9 لترتفع يدك على مبغضيك وينقرض كل اعدائك |
10 וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ וְהָרַסְתִּי כָּל־מִבְצָרֶיךָ | 10 ويكون في ذلك اليوم يقول الرب اني اقطع خيلك من وسطك وابيد مركباتك. |
11 וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ וּמְעֹונְנִים לֹא יִהְיוּ־לָךְ | 11 واقطع مدن ارضك واهدم كل حصونك. |
12 וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבֹותֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְלֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה עֹוד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ | 12 واقطع السحر من يدك ولا يكون لك عائفون. |
13 וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ | 13 واقطع تماثيلك المنحوتة وانصابك من وسطك فلا تسجد لعمل يديك في ما بعد. |
14 וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ׃ ס | 14 واقلع سواريك من وسطك وابيد مدنك. |
15 גַּם אֵין מַדְלִיקִים נֵר וְשָׂמִים אוֹתוֹ תַּחַת הָאֵיפָה כִּי אִם־עַל־הַמְּנוֹרָה וְיָאֵר לְכָל־אַנְשֵׁי הַבָּיִת | 15 وبغضب وغيظ انتقم من الامم الذين لم يسمعوا |
16 כֵּן יָאֵר אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם לְמַעַן יִרְאוּ מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וְשִׁבְּחוּ אֶת־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם | |
17 אַל־תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלֹּאת | |
18 כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הַכֹּל | |
19 לָכֵן מִי אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֺת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וְכֵן יְלַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם קָטוֹן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן הוּא גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם | |
20 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא־תִרְבֶּה צִדְקַתְכֶם מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תָבֹאוּ אֶל־מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם | |
21 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לַקַּדְמוֹנִים לֹא תִרְצָח וַאֲשֶׁר יִרְצַח מְחֻיָּב הוּא לְבֵית דִּין | |
22 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יִקְצֹף עַל־אָחִיו חִנָּם מְחֻיָּב הוּא לְבֵית דִּין וַאֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־אָחִיו רֵקָא מְחֻיָּב הוּא לְסַנְהֶדְרִין וַאֲשֶׁר יֹאמַר אַתָּה הַנָּבָל מְחֻיָּב לְאֵשׁ גֵּיהִנֹּם | |
23 לָכֵן אִם־תַּקְרִיב קָרְבָּנְךָ אֶל־הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁם תִּזְכֹּר כִּי־יֵשׁ לְאָחִיךָ דָּבָר עָלֶיךָ | |
24 עָזוֹב תַּעֲזֹב שָׁם אֶת־קָרְבָּנְךָ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְקַדֵּם לָלֶכֶת לְכַפֵּר פְּנֵי אָחִיךָ וְאַחֲרֵי כֵן בּוֹא הַקְרֵב אֶת־קָרְבָּנֶךָ | |
25 מַהֵר הִתְרַצֵּה לְאִישׁ רִיבְךָ בְּעוֹדְךָ בַדֶּרֶךְ אִתּוֹ פֶּן־יַסְגִּיר אֹתְךָ אִישׁ רִיבְךָ אֶל־הַשֹּׁפֵט וְהַשֹּׁפֵט יַסְגִּירְךָ לַשּׁוֹטֵר וְהָשְׁלַכְתָּ אֶל־בֵּית הַכֶּלֶא | |
26 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָךְ לֹא תֵצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר שִׁלַּמְתָּ אֶת־הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה | |
27 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לַקַּדְמוֹנִים לֹא תִנְאָף | |
28 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יַבִּיט בְּאִשָּׁה לַחְמֹד אוֹתָהּ נָאֹף נְאָפָהּ בְּלִבּוֹ | |
29 וְאִם תַּכְשִׁילְךָ עֵין יְמִינְךָ נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל־גּוּפְךָ אֶל־גֵּיהִנֹּם | |
30 וְאִם־יָדְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁילְךָ קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל־גּוּפְךָ אֶל־גֵּיהִנֹּם | |
31 וְנֶאֱמַר אִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ וְנָתַן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת | |
32 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל־דְּבַר זְנוּת עֹשֶׂה אֹתָהּ נֹאָפֶת וְהַלֹּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה לוֹ לְאִשָּׁה נֹאֵף הוּא | |
33 עוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לַקַּדְמוֹנִים לֹא תִשָּׁבַע לַשָּׁקֶר וְשַׁלֵּם לַיהוָֹה שְׁבֻעוֹתֶיךָ | |
34 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִשָּׁבְעוּ כָּל־שְׁבוּעָה לֹא בַשָּׁמַיִם כִּי־כִסֵּא אֱלֹהִים הֵמָּה | |
35 וְלֹא בָאָרֶץ כִּי־הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא וְלֹא בִירוּשָׁלַיִם כִּי־הִיא קִרְיַת מֶלֶךְ רָב | |
36 אַף בְּרֹאשְׁךָ אַל־תִּשָּׁבֵעַ כִּי־אֵין בִּיכָלְתְּךָ לַהֲפֹךְ שֵׂעָר אֶחָד לְלָבָן אוֹ לְשָׁחֹר | |
37 אַךְ־יְהִי דְבַרְכֶם הֵן הֵן לֹא לֹא וְהַיּוֹתֵר מֵאֵלֶּה מִן־הָרָע הוּא | |
38 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן | |
39 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּתְקוֹמְמוּ לָרָע אַךְ הַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת | |
40 וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָרִיב עִמְּךָ וְלָקַחַת אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ תֶּן־לוֹ גַּם אֶת־הַמְּעִיל | |
41 וְהָאוֹנֵס אוֹתְךָ לָלֶכֶת עִמּוֹ דֶּרֶךְ מִיל לֵךְ אִתּוֹ שְׁנָיִם | |
42 הַשֹּׁאֵל מֵאִתְּךָ תֶּן־לוֹ וְהַבָּא לִלְוֺת מִמְּךָ אַל־תָּשֵׁב פָּנָיו | |
43 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת־אֹיְבֶךָ | |
44 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם בָּרְכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם וְהִתְפַּלְלוּ בְּעַד מַכְאִיבֵיכֶם וְרֹדְפֵיכֶם | |
45 לְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם אֲשֶׁר הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וּמַמְטִיר עַל־הַצַּדִּיקִים וְגַם עַל־הָרְשָׁעִים | |
46 כִּי אִם־תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מַה־הוּא שְׂכַרְכֶם הֲלֹא גַם־הַמֹּכְסִים יַעֲשֹוּ־זֹאת | |
47 וְאִם־תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בִּלְבָד מַה־יִּתְרוֹן לָכֶם הֲלֹא גַם־הַמֹּכְסִים יַעֲשֹוּ־זֹאת | |
48 לָכֵן הֱיוּ שְׁלֵמִים כַּאֲשֶׁר אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׁלֵם הוּא | |