Bamidbàr (במדבר) - Numeri 24

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טֹוב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלֹא־הָלַךְ כְּפַעַם־בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּר פָּנָיו	1 Cumque vidisset Balaam quod placeret Domino, ut be nediceret Israeli, nequaquam abiit, ut ante perrexerat, ut augurium quaereret; sed dirigens contra desertum vultum suum
2 וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים	2 et elevans oculos vidit Israel commorantem per tribus suas et, irruente in se spiritu Dei,
3 וַיִּשָּׂא מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנֹו בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן	3 assumpta parabola sua, ait: “ Dixit Balaam filius Beor, dixit homo, cuius apertus est oculus,
4 נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם	4 dixit auditor sermonum Dei, qui visionem Omnipotentis intuitus est, qui cadit, et sic aperiuntur oculi eius.
5 מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל	5 Quam pulchra tabernacula tua, Iacob, et tentoria tua, Israel!
6 כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי־מָיִם	6 Ut valles dilatantur, ut horti iuxta fluvios irrigui, ut aloe, quam plantavit Dominus, quasi cedri prope aquas.
7 יִזַּל־מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעֹו בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכֹּו וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתֹו	7 Fluet aqua de situlis eius, et semen illius erit in aquis multis. Extolletur super Agag rex eius, et elevabitur regnum illius.
8 אֵל מֹוצִיאֹו מִמִּצְרַיִם כְּתֹועֲפֹת רְאֵם לֹו יֹאכַל גֹּויִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ	8 Deus eduxit illum de Aegypto, sicut cornua bubali est ei. Devorabit gentes, hostes suos, ossaque eorum confringet et perforabit sagittis.
9 כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר	9 Accubans dormit ut leo, et quasi leaena, quis suscitare illum audebit? Qui benedixerit tibi, erit et ipse benedictus; qui maledixerit tibi, maledictus erit! ”.
10 וַיִּחַר־אַף בָּלָק אֶל־בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת־כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים	10 Iratusque Balac contra Balaam, complosis manibus, ait: “ Ad maledicendum inimicis meis vocavi te, quibus iam tertio benedixisti!
11 וְעַתָּה בְּרַח־לְךָ אֶל־מְקֹומֶךָ אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהוָה מִכָּבֹוד	11 Revertere nunc ad locum tuum! Decreveram quidem magnifice honorare te, sed Dominus privavit te honore disposito ”.
12 וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל־מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר־שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר	12 Respondit Balaam ad Balac: “ Nonne iam nuntiis tuis, quos misisti ad me, dixi:
13 אִם־יִתֶּן־לִי בָלָק מְלֹא בֵיתֹו כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת־פִּי יְהוָה לַעֲשֹׂות טֹובָה אֹו רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר־יְדַבֵּר יְהוָה אֹתֹו אֲדַבֵּר	13 Si dederit mihi Balac plenam domum suam argenti et auri, non potero praeterire sermonem Domini, ut vel boni quid vel mali proferam ex corde meo, sed, quidquid Dominus dixerit, hoc loquar?
14 וְעַתָּה הִנְנִי הֹולֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים	14 Et nunc, pergens ad populum meum dabo consilium, quid populus hic populo tuo faciat extremo tempore ”.
15 וַיִּשָּׂא מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנֹו בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן	15 Sumpta igitur parabola sua, rursum ait: “ Dixit Balaam filius Beor, dixit homo, cuius apertus est oculus,
16 נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיֹון מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם	16 dixit auditor sermonum Dei, qui novit doctrinam Altissimi et visiones Omnipotentis videt, qui cadens apertos habet oculos.
17 אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרֹוב דָּרַךְ כֹּוכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מֹואָב וְקַרְקַר כָּל־בְּנֵי־שֵׁת	17 Video eum, sed non modo; intueor illum, sed non prope. Oritur stella ex Iacob, et consurgit virga de Israel; et percutit tempora Moab et verticem omnium filiorum Seth.
18 וְהָיָה אֱדֹום יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל	18 Et erit Idumaea possessio eius, et hereditas eius Seir, inimicus eius; Israel vero fortiter aget.
19 וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר	19 De Iacob erit, qui dominetur et perdat reliquias civitatis ”.
20 וַיַּרְא אֶת־עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גֹּויִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתֹו עֲדֵי אֹבֵד	20 Cumque vidisset Amalec, assumens parabolam suam ait: “ Principium gentium Amalec, cuius extrema perdentur ”.
21 וַיַּרְא אֶת־הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר אֵיתָן מֹושָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ	21 Vidit quoque Cinaeum et, assumpta parabola sua, ait: “ Robustum quidem est habitaculum tuum, et in petra positus nidus tuus.
22 כִּי אִם־יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן עַד־מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ	22 Erit in combustionem Cain, donec Assur capiat te ”.
23 וַיִּשָּׂא מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר אֹוי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמֹו אֵל	23 Assumptaque parabola sua, iterum locutus est: “ Heu! Quis vivet, quando ista faciet Deus?
24 וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ־עֵבֶר וְגַם־הוּא עֲדֵי אֹבֵד	24 Venient naves de Cetthim, superabunt Assyrios vastabuntque Heber; et ad extremum etiam ipsi peribunt ”. Surrexitque Balaam et reversus est in locum suum; Balac quoque via, qua venerat, rediit.
25 וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמֹו וְגַם־בָּלָק הָלַךְ לְדַרְכֹּו׃ פ