1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר | 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־גֹּוג אֶרֶץ הַמָּגֹוג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו | 2 בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו |
3 וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי אֵלֶיךָ גֹּוג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל | 3 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל |
4 וְשֹׁובַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהֹוצֵאתִי אֹותְךָ וְאֶת־כָּל־חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלֹול כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבֹות כֻּלָּם | 4 ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם |
5 פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכֹובָע | 5 פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע |
6 גֹּמֶר וְכָל־אֲגַפֶּיהָ בֵּית תֹּוגַרְמָה יַרְכְּתֵי צָפֹון וְאֶת־כָּל־אֲגַפָּיו עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ | 6 גמר וכל אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך |
7 הִכֹּן וְהָכֵן לְךָ אַתָּה וְכָל־קְהָלֶךָ הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר | 7 הכן והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר |
8 מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבֹוא ׀ אֶל־אֶרֶץ ׀ מְשֹׁובֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם | 8 מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם |
9 וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבֹוא כֶּעָנָן לְכַסֹּות הָאָרֶץ תִּהְיֶה אַתָּה וְכָל־אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים רַבִּים אֹותָךְ׃ ס | 9 ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך |
10 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל־לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה | 10 כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה |
11 וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל־אֶרֶץ פְּרָזֹות אָבֹוא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חֹומָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם | 11 ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם |
12 לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל־חֳרָבֹות נֹושָׁבֹת וְאֶל־עַם מְאֻסָּף מִגֹּויִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל־טַבּוּר הָאָרֶץ | 12 לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ |
13 שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל־כְּפִרֶיהָ יֹאמְרוּ לְךָ הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא הֲלָבֹז בַּז הִקְהַלְתָּ קְהָלֶךָ לָשֵׂאת ׀ כֶּסֶף וְזָהָב לָקַחַת מִקְנֶה וְקִנְיָן לִשְׁלֹל שָׁלָל גָּדֹול׃ ס | 13 שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול |
14 לָכֵן הִנָּבֵא בֶן־אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגֹוג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הֲלֹוא ׀ בַּיֹּום הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע | 14 לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע |
15 וּבָאתָ מִמְּקֹומְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפֹון אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדֹול וְחַיִל רָב | 15 ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב |
16 וְעָלִיתָ עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסֹּות הָאָרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה וַהֲבִאֹותִיךָ עַל־אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגֹּויִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גֹּוג׃ ס | 16 ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג |
17 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַאַתָּה־הוּא אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמֹונִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם׃ ס | 17 כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם |
18 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא בְּיֹום בֹּוא גֹוג עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי | 18 והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי |
19 וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ־עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם־לֹא ׀ בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדֹול עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל | 19 ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל |
20 וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעֹוף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגֹות וְכָל־חֹומָה לָאָרֶץ תִּפֹּול | 20 ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול |
21 וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל־הָרַי חֶרֶב נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה | 21 וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה |
22 וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתֹּו בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שֹׁוטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל־אֲגַפָּיו וְעַל־עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתֹּו | 22 ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו |
23 וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנֹודַעְתִּי לְעֵינֵי גֹּויִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ ס | 23 והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה |