Micà (מיכה) - Michea 32

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁנֵי־עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	1 Et factum est, duodecimo anno, in mense duodecimo, in una mensis : factum est verbum Domini ad me, dicens :
2 בֶּן־אָדָם שָׂא קִינָה עַל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גֹּויִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרֹותֶיךָ וַתִּדְלַח־מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרֹותָם	2 Fili hominis, assume lamentum super Pharaonem regem Ægypti, et dices ad eum : Leoni gentium assimilatus es, et draconi qui est in mari : et ventilabas cornu in fluminibus tuis, et conturbabas aquas pedibus tuis, et conculcabas flumina earum.
3 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת־רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי	3 Propterea hæc dicit Dominus Deus : Expandam super te rete meum in multitudine populorum multorum, et extraham te in sagena mea.
4 וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כָּל־עֹוף הַשָּׁמַיִם וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל־הָאָרֶץ	4 Et projiciam te in terram ; super faciem agri abjiciam te : et habitare faciam super te omnia volatilia cæli, et saturabo de te bestias universæ terræ.
5 וְנָתַתִּי אֶת־בְּשָׂרְךָ עַל־הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיֹות רָמוּתֶךָ	5 Et dabo carnes tuas super montes, et implebo colles tuos sanie tua.
6 וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ מִדָּמְךָ אֶל־הֶהָרִים וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ	6 Et irrigabo terram fœtore sanguinis tui super montes, et valles implebuntur ex te.
7 וְכִסֵּיתִי בְכַבֹּותְךָ שָׁמַיִם וְהִקְדַּרְתִּי אֶת־כֹּכְבֵיהֶם מֶשׁ בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ וְיָרֵחַ לֹא־יָאִיר אֹורֹו	7 Et operiam, cum extinctus fueris, cælum, et nigrescere faciam stellas ejus : solem nube tegam, et luna non dabit lumen suum.
8 כָּל־מְאֹורֵי אֹור בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל־אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה	8 Omnia luminaria cæli mœrere faciam super te, et dabo tenebras super terram tuam, dicit Dominus Deus, cum ceciderint vulnerati tui in medio terræ, ait Dominus Deus.
9 וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ בַּגֹּויִם עַל־אֲרָצֹות אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתָּם	9 Et irritabo cor populorum multorum, cum induxero contritionem tuam in gentibus super terras quas nescis.
10 וַהֲשִׁמֹּותִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעֹופְפִי חַרְבִּי עַל־פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשֹׁו בְּיֹום מַפַּלְתֶּךָ׃ ס	10 Et stupescere faciam super te populos multos, et reges eorum horrore nimio formidabunt super te, cum volare cœperit gladius meus super facies eorum : et obstupescent repente singuli pro anima sua in die ruinæ tuæ.
11 כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה חֶרֶב מֶלֶךְ־בָּבֶל תְּבֹואֶךָ	11 Quia hæc dicit Dominus Deus : Gladius regis Babylonis veniet tibi.
12 בְּחַרְבֹות גִּבֹּורִים אַפִּיל הֲמֹונֶךָ עָרִיצֵי גֹויִם כֻּלָּם וְשָׁדְדוּ אֶת־גְּאֹון מִצְרַיִם וְנִשְׁמַד כָּל־הֲמֹונָהּ	12 In gladiis fortium dejiciam multitudinem tuam : inexpugnabiles omnes gentes hæ, et vastabunt superbiam Ægypti, et dissipabitur multitudo ejus.
13 וְהַאֲבַדְתִּי אֶת־כָּל־בְּהֶמְתָּהּ מֵעַל מַיִם רַבִּים וְלֹא תִדְלָחֵם רֶגֶל־אָדָם עֹוד וּפַרְסֹות בְּהֵמָה לֹא תִדְלָחֵם	13 Et perdam omnia jumenta ejus, quæ erant super aquas plurimas : et non conturbabit eas pes hominis ultra, neque ungula jumentorum turbabit eas.
14 אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם וְנַהֲרֹותָם כַּשֶּׁמֶן אֹולִיךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה	14 Tunc purissimas reddam aquas eorum, et flumina eorum quasi oleum adducam, ait Dominus Deus,
15 בְּתִתִּי אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ בְּהַכֹּותִי אֶת־כָּל־יֹושְׁבֵי בָהּ וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה	15 cum dedero terram Ægypti desolatam : deseretur autem terra a plenitudine sua quando percussero omnes habitatores ejus : et scient quia ego Dominus.
16 קִינָה הִיא וְקֹונְנוּהָ בְּנֹות הַגֹּויִם תְּקֹונֵנָּה אֹותָהּ עַל־מִצְרַיִם וְעַל־כָּל־הֲמֹונָהּ תְּקֹונֵנָּה אֹותָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ פ	16 Planctus est, et plangent eum : filiæ gentium plangent eum : super Ægyptum et super multitudinem ejus plangent eum, ait Dominus Deus.
17 וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	17 Et factum est in duodecimo anno, in quintadecima mensis : factum est verbum Domini ad me, dicens :
18 בֶּן־אָדָם נְהֵה עַל־הֲמֹון מִצְרַיִם וְהֹורִדֵהוּ אֹותָהּ וּבְנֹות גֹּויִם אַדִּרִם אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּיֹּות אֶת־יֹורְדֵי בֹור	18 Fili hominis, cane lugubre super multitudinem Ægypti : et detrahe eam ipsam, et filias gentium robustarum, ad terram ultimam, cum his qui descendunt in lacum.
19 מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת־עֲרֵלִים	19 Quo pulchrior es ? descende, et dormi cum incircumcisis.
20 בְּתֹוךְ חַלְלֵי־חֶרֶב יִפֹּלוּ חֶרֶב נִתָּנָה מָשְׁכוּ אֹותָהּ וְכָל־הֲמֹונֶיהָ	20 In medio interfectorum gladio cadent ; gladius datus est : attraxerunt eam et omnes populos ejus.
21 יְדַבְּרוּ־לֹו אֵלֵי גִבֹּורִים מִתֹּוךְ שְׁאֹול אֶת־עֹזְרָיו יָרְדוּ שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים חַלְלֵי־חָרֶב	21 Loquentur ei potentissimi robustorum de medio inferni, qui cum auxiliatoribus ejus descenderunt, et dormierunt incircumcisi interfecti gladio.
22 שָׁם אַשּׁוּר וְכָל־קְהָלָהּ סְבִיבֹותָיו קִבְרֹתָיו כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב	22 Ibi Assur, et omnis multitudo ejus : in circuitu illius sepulchra ejus, omnes interfecti, et qui ceciderunt gladio.
23 אֲשֶׁר נִתְּנוּ קִבְרֹתֶיהָ בְּיַרְכְּתֵי־בֹור וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבֹות קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים	23 Quorum data sunt sepulchra in novissimis laci, et facta est multitudo ejus per gyrum sepulchri ejus : universi interfecti, cadentesque gladio, qui dederant quondam formidinem in terra viventium.
24 שָׁם עֵילָם וְכָל־הֲמֹונָהּ סְבִיבֹות קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בַּחֶרֶב אֲ‍שֶׁר־יָרְדוּ עֲרֵלִים ׀ אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּיֹּות אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור	24 Ibi Ælam, et omnis multitudo ejus per gyrum sepulchri sui : omnes hi interfecti, ruentesque gladio, qui descenderunt incircumcisi ad terram ultimam ; qui posuerunt terrorem suum in terra viventium, et portaverunt ignominiam suam cum his qui descendunt in lacum.
25 בְּתֹוךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ בְּכָל־הֲמֹונָהּ סְבִיבֹותָיו קִבְרֹתֶהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי־חֶרֶב כִּי־נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור בְּתֹוךְ חֲלָלִים נִתָּן	25 In medio interfectorum posuerunt cubile ejus in universis populis ejus : in circuitu ejus sepulchrum illius : omnes hi incircumcisi, interfectique gladio. Dederunt enim terrorem suum in terra viventium, et portaverunt ignominiam suam cum his qui descendunt in lacum : in medio interfectorum positi sunt.
26 שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל־הֲמֹונָהּ סְבִיבֹותָיו קִבְרֹותֶיהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים מְחֻלְלֵי חֶרֶב כִּי־נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים	26 Ibi Mosoch et Thubal, et omnis multitudo ejus : in circuitu ejus sepulchra illius : omnes hi incircumcisi, interfectique et cadentes gladio, quia dederunt formidinem suam in terra viventium.
27 וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת־גִּבֹּורִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר יָרְדוּ־שְׁאֹול בִּכְלֵי־מִלְחַמְתָּם וַיִּתְּנוּ אֶת־חַרְבֹותָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל־עַצְמֹותָם כִּי־חִתִּית גִּבֹּורִים בְּאֶרֶץ חַיִּים	27 Et non dormient cum fortibus, cadentibusque, et incircumcisis, qui descenderunt ad infernum cum armis suis, et posuerunt gladios suos sub capitibus suis, et fuerunt iniquitates eorum in ossibus eorum : quia terror fortium facti sunt in terra viventium.
28 וְאַתָּה בְּתֹוךְ עֲרֵלִים תִּשָּׁבַר וְתִשְׁכַּב אֶת־חַלְלֵי־חָרֶב	28 Et tu ergo in medio incircumcisorum contereris, et dormies cum interfectis gladio.
29 שָׁמָּה אֱדֹום מְלָכֶיהָ וְכָל־נְשִׂיאֶיהָ אֲשֶׁר־נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת־חַלְלֵי־חָרֶב הֵמָּה אֶת־עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת־יֹרְדֵי בֹור	29 Ibi Idumæa, et reges ejus, et omnes duces ejus, qui dati sunt cum exercitu suo cum interfectis gladio, et qui cum incircumcisis dormierunt, et cum his qui descendunt in lacum.
30 שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפֹון כֻּלָּם וְכָל־צִדֹנִי אֲשֶׁר־יָרְדוּ אֶת־חֲלָלִים בְּחִתִּיתָם מִגְבוּרָתָם בֹּושִׁים וַיִּשְׁכְּבוּ עֲרֵלִים אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור	30 Ibi principes aquilonis omnes, et universi venatores, qui deducti sunt cum interfectis, paventes, et in sua fortitudine confusi : qui dormierunt incircumcisi cum interfectis gladio, et portaverunt confusionem suam cum his qui descendunt in lacum.
31 אֹותָם יִרְאֶה פַרְעֹה וְנִחַם עַל־כָּל־ [הֲמֹונֹה כ] (הֲמֹונֹו ק) חַלְלֵי־חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל־חֵילֹו נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה	31 Vidit eos Pharao, et consolatus est super universa multitudine sua, quæ interfecta est gladio : Pharao, et omnis exercitus ejus, ait Dominus Deus.
32 כִּי־נָתַתִּי אֶת־ [חִתִּיתֹו כ] (חִתִּיתִי ק) בְּאֶרֶץ חַיִּים וְהֻשְׁכַּב בְּתֹוךְ עֲרֵלִים אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל־הֲמֹונֹה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ פ	32 Quia dedi terrorem meum in terra viventium, et dormivit in medio incircumcisorum cum interfectis gladio : Pharao, et omnis multitudo ejus, ait Dominus Deus.