Amos (עמוס) - Amos 39

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְכָל־חֵילֹו אֶל־יְרוּשָׁלִַם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ׃ ס	1 Anno nono Sedeciae regis Iudae, mense decimo, venit Nabuchodonosor rexBabylonis et omnis exercitus eius ad Ierusalem et obsidebant eam.
2 בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר	2 Undecimoautem anno Sedeciae, mense quarto, nona mensis, aperta est civitas;
3 וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ נֵרְגַל שַׂר־אֶצֶר סַמְגַּר־נְבוּ שַׂר־סְכִים רַב־סָרִיס נֵרְגַל שַׂר־אֶצֶר רַב־מָג וְכָל־שְׁאֵרִית שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל	3 etingressi sunt omnes principes regis Babylonis et sederunt in porta Media:Nergelsereser Samegarnabu, Sarsachim princeps eunuchorum, Nergelsereser princepsmagorum et omnes reliqui principes regis Babylonis.
4 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְכֹל ׀ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ לַיְלָה מִן־הָעִיר דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ בְּשַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתָיִם וַיֵּצֵא דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה	4 Cumque vidisset eos Sedecias rex Iudae et omnes viri bellatores, fugerunt etegressi sunt nocte de civitate per viam horti regis et per portam, quae eratinter duos muros, et egressi sunt ad viam Arabae.
5 וַיִּרְדְּפוּ חֵיל־כַּשְׂדִּים אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂגוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹות יְרֵחֹו וַיִּקְחוּ אֹתֹו וַיַּעֲלֻהוּ אֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתֹּו מִשְׁפָּטִים	5 Persecutus est autem eosexercitus Chaldaeorum; et comprehenderunt Sedeciam in campestribus Iericho etcaptum adduxerunt ad Nabuchodonosor regem Babylonis in Rebla, quae est in terraEmath; et locutus est ad eum iudicia.
6 וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת־בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו וְאֵת כָּל־חֹרֵי יְהוּדָה שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל	6 Et occidit rex Babylonis filios Sedeciae in Rebla in oculis eius, et omnesnobiles Iudae occidit rex Babylonis;
7 וְאֶת־עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לָבִיא אֹתֹו בָּבֶלָה	7 oculos quoque Sedeciae eruit et vinxiteum compedibus, ut duceretur in Babylonem.
8 וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת־בֵּית הָעָם שָׂרְפוּ הַכַּשְׂדִּים בָּאֵשׁ וְאֶת־חֹמֹות יְרוּשָׁלִַם נָתָצוּ	8 Domum quoque regis et domum vulgisuccenderunt Chaldaei igni; et murum Ierusalem subverterunt.
9 וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת־הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים הֶגְלָה נְבוּזַר־אֲדָן רַב־טַבָּחִים בָּבֶל	9 Et reliquiaspopuli, quae remanserant in civitate, et perfugas, qui transfugerant ad eum, etsuperfluos artificum, qui remanserant, transtulit Nabuzardan magister satellitumin Babylonem.
10 וּמִן־הָעָם הַדַּלִּים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם מְאוּמָה הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים בַּיֹּום הַהוּא	10 Et de plebe pauperum, qui nihil penitus habebant, dimisitNabuzardan magister satellitum in terra Iudae; et dedit eis vineas et agros indie illa.
11 וַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַל־יִרְמְיָהוּ בְּיַד נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים לֵאמֹר	11 Praeceperat autem Nabuchodonosor rex Babylonis de Ieremia Nabuzardan magistrosatellitum dicens:
12 קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו וְאַל־תַּעַשׂ לֹו מְאוּמָה רָּע כִּי [אִם כ] כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמֹּו	12 “ Tolle illum et pone super eum oculos tuos nihilque eimali facias, sed, ut voluerit, sic facies ei ”.
13 וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב־סָרִיס וְנֵרְגַל שַׂר־אֶצֶר רַב־מָג וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ־בָּבֶל	13 Misit ergo Nabuzardanprinceps satellitum et Nabusezban princeps eunuchorum et Nergelsereser princepsmagorum et omnes optimates regis Babylonis
14 וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיִּתְּנוּ אֹתֹו אֶל־גְּדַלְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן לְהֹוצִאֵהוּ אֶל־הַבָּיִת וַיֵּשֶׁב בְּתֹוךְ הָעָם׃ ס	14 miserunt et tulerunt Ieremiam devestibulo custodiae et tradiderunt eum Godoliae filio Ahicam filii Saphan, utduceret domum. Et habitavit in populo.
15 וְאֶל־יִרְמְיָהוּ הָיָה דְבַר־יְהוָה בִּהְיֹתֹו עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר	15 Ad Ieremiam autem factus fuerat sermo Domini, cum clausus esset in vestibulocustodiae, dicens:
16 הָלֹוךְ וְאָמַרְתָּ לְעֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי [מֵבִי כ] (מֵבִיא ק) אֶת־דְּבָרַי אֶל־הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטֹובָה וְהָיוּ לְפָנֶיךָ בַּיֹּום הַהוּא	16 “ Vade et dic Abdemelech Aethiopi dicens: Haec dicitDominus exercituum, Deus Israel: Ecce ego inducam sermones meos super civitatemhanc in malum et non in bonum; et erunt in conspectu tuo in die illa.
17 וְהִצַּלְתִּיךָ בַיֹּום־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־אַתָּה יָגֹור מִפְּנֵיהֶם	17 Etliberabo te in die illa, ait Dominus, et non traderis in manus virorum, quos tuformidas;
18 כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל כִּי־בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם־יְהוָה׃ ס	18 sed eruens liberabo te, et gladio non cades, sed erit tibi animatua quasi spolium, quia in me habuisti fiduciam ”, ait Dominus.