Amos (עמוס) - Amos 13

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 כֹּה־אָמַר יְהוָה אֵלַי הָלֹוךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזֹור פִּשְׁתִּים וְשַׂמְתֹּו עַל־מָתְנֶיךָ וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ	1 כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו
2 וָאֶקְנֶה אֶת־הָאֵזֹור כִּדְבַר יְהוָה וָאָשִׂם עַל־מָתְנָי׃ ס	2 ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני
3 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר	3 ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר
4 קַח אֶת־הָאֵזֹור אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל־מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע	4 קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע
5 וָאֵלֵךְ וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹותִי	5 ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי
6 וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם לֵךְ פְּרָתָה וְקַח מִשָּׁם אֶת־הָאֵזֹור אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנֹו־שָׁם	6 ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם
7 וָאֵלֵךְ פְּרָתָה וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת־הָאֵזֹור מִן־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־טְמַנְתִּיו שָׁמָּה וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזֹור לֹא יִצְלַח לַכֹּל׃ פ	7 ואלך פרתה ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל
8 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
9 כֹּה אָמַר יְהוָה כָּכָה אַשְׁחִית אֶת־גְּאֹון יְהוּדָה וְאֶת־גְּאֹון יְרוּשָׁלִַם הָרָב	9 כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב
10 הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים ׀ לִשְׁמֹועַ אֶת־דְּבָרַי הַהֹלְכִים בִּשְׁרִרוּת לִבָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וִיהִי כָּאֵזֹור הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא־יִצְלַח לַכֹּל	10 העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל
11 כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזֹור אֶל־מָתְנֵי־אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת־כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־כָּל־בֵּית יְהוּדָה נְאֻם־יְהוָה לִהְיֹות לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת וְלֹא שָׁמֵעוּ	11 כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו
12 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה ס כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּל־נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הֲיָדֹעַ לֹא נֵדַע כִּי כָל־נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן	12 ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין
13 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת־הַמְּלָכִים הַיֹּשְׁבִים לְדָוִד עַל־כִּסְאֹו וְאֶת־הַכֹּהֲנִים וְאֶת־הַנְּבִיאִים וְאֵת כָּל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם שִׁכָּרֹון	13 ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון
14 וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל־אָחִיו וְהָאָבֹות וְהַבָּנִים יַחְדָּו נְאֻם־יְהוָה לֹא־אֶחְמֹול וְלֹא־אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם׃ ס	14 ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם
15 שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל־תִּגְבָּהוּ כִּי יְהוָה דִּבֵּר	15 שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר
16 תְּנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבֹוד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל־הָרֵי נָשֶׁף וְקִוִּיתֶם לְאֹור וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת [יָשִׁית כ] (וְשִׁית ק) לַעֲרָפֶל	16 תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל
17 וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה־נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְהוָה׃ ס	17 ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה
18 אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשֹׁותֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם	18 אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם
19 עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ וְאֵין פֹּתֵחַ הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ הָגְלָת שְׁלֹומִים׃ ס	19 ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים
20 [שְׂאִי כ] (שְׂאוּ ק) עֵינֵיכֶם [וּרְאִי כ] (וּרְאוּ ק) הַבָּאִים מִצָּפֹון אַיֵּה הָעֵדֶר נִתַּן־לָךְ צֹאן תִּפְאַרְתֵּךְ	20 שאי עיניכם וראי הבאים מצפון איה העדר נתן לך צאן תפארתך
21 מַה־תֹּאמְרִי כִּי־יִפְקֹד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ הֲלֹוא חֲבָלִים יֹאחֱזוּךְ כְּמֹו אֵשֶׁת לֵדָה	21 מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה
22 וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה בְּרֹב עֲוֹנֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ	22 וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך
23 הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עֹורֹו וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו גַּם־אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב לִמֻּדֵי הָרֵעַ	23 היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע
24 וַאֲפִיצֵם כְּקַשׁ־עֹובֵר לְרוּחַ מִדְבָּר	24 ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר
25 זֶה גֹורָלֵךְ מְנָת־מִדַּיִךְ מֵאִתִּי נְאֻם־יְהוָה אֲשֶׁר שָׁכַחַתְּ אֹותִי וַתִּבְטְחִי בַּשָּׁקֶר	25 זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר
26 וְגַם־אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ עַל־פָּנָיִךְ וְנִרְאָה קְלֹונֵךְ	26 וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך
27 נִאֻפַיִךְ וּמִצְהֲלֹותַיִךְ זִמַּת זְנוּתֵךְ עַל־גְּבָעֹות בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ אֹוי לָךְ יְרוּשָׁלִַם לֹא תִטְהֲרִי אַחֲרֵי מָתַי עֹד׃ פ	27 נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד