Vaikrà (ויקרא) - Levitico 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וְנֶפֶשׁ כִּי־תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קֹול אָלָה וְהוּא עֵד אֹו רָאָה אֹו יָדָע אִם־לֹוא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנֹו	1 Si peccaverit anima, et audierit vocem jurantis, testisque fuerit quod aut ipse vidit, aut conscius est : nisi indicaverit, portabit iniquitatem suam.
2 אֹו נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל־דָּבָר טָמֵא אֹו בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אֹו בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אֹו בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם	2 Anima quæ tetigerit aliquid immundum, sive quod occisum a bestia est, aut per se mortuum, aut quodlibet aliud reptile : et oblita fuerit immunditiæ suæ, rea est, et deliquit :
3 אֹו כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתֹו אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם	3 et si tetigerit quidquam de immunditia hominis juxta omnem impuritatem, qua pollui solet, oblitaque cognoverit postea, subjacebit delicto.
4 אֹו נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע ׀ אֹו לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא־יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה	4 Anima, quæ juraverit, et protulerit labiis suis, ut vel male quid faceret, vel bene, et idipsum juramento et sermone firmaverit, oblitaque postea intellexerit delictum suum,
5 וְהָיָה כִי־יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ	5 agat pœnitentiam pro peccato,
6 וְהֵבִיא אֶת־אֲשָׁמֹו לַיהוָה עַל חַטָּאתֹו אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן־הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אֹו־שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתֹו	6 et offerat de gregibus agnam sive capram, orabitque pro ea sacerdos et pro peccato ejus.
7 וְאִם־לֹא תַגִּיע יָדֹו דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת־אֲשָׁמֹו אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אֹו־שְׁנֵי בְנֵי־יֹונָה לַיהוָה אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה	7 Sin autem non potuerit offerre pecus, offerat duos turtures, vel duos pullos columbarum Domino, unum pro peccato, et alterum in holocaustum,
8 וְהֵבִיא אֹתָם אֶל־הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת־אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשֹׁונָה וּמָלַק אֶת־רֹאשֹׁו מִמּוּל עָרְפֹּו וְלֹא יַבְדִּיל	8 dabitque eos sacerdoti : qui primum offerens pro peccato, retorquebit caput ejus ad pennulas, ita ut collo hæreat, et non penitus abrumpatur.
9 וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל־קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל־יְסֹוד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הוּא	9 Et asperget de sanguine ejus parietem altaris ; quidquid autem reliquum fuerit, faciet distillare ad fundamentum ejus, quia pro peccato est.
10 וְאֶת־הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתֹו אֲשֶׁר־חָטָא וְנִסְלַח לֹו׃ ס	10 Alterum vero adolebit in holocaustum, ut fieri solet : rogabitque pro eo sacerdos et pro peccato ejus, et dimittetur ei.
11 וְאִם־לֹא תַשִּׂיג יָדֹו לִשְׁתֵּי תֹרִים אֹו לִשְׁנֵי בְנֵי־יֹונָה וְהֵבִיא אֶת־קָרְבָּנֹו אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא־יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא־יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא	11 Quod si non quiverit manus ejus duos offerre turtures, aut duos pullos columbarum, offeret pro peccato suo similæ partem ephi decimam : non mittet in eam oleum, nec thuris aliquid imponet, quia pro peccato est.
12 וֶהֱבִיאָהּ אֶל־הַכֹּהֵן וְקָמַץ הַכֹּהֵן ׀ מִמֶּנָּה מְלֹוא קֻמְצֹו אֶת־אַזְכָּרָתָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְהוָה חַטָּאת הִוא	12 Tradetque eam sacerdoti : qui plenum ex ea pugillum hauriens, cremabit super altare in monimentum ejus qui obtulerit,
13 וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל־חַטָּאתֹו אֲשֶׁר־חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה וְנִסְלַח לֹו וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה׃ ס	13 rogans pro illo et expians : reliquam vero partem ipse habebit in munere.
14 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר	14 Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens :
15 נֶפֶשׁ כִּי־תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְהוָה וְהֵבִיא אֶת־אֲשָׁמֹו לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן־הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף־שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל־הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם	15 Anima si prævaricans cæremonias, per errorem, in his quæ Domino sunt sanctificata, peccaverit, offeret pro delicto suo arietem immaculatum de gregibus, qui emi potest duobus siclis, juxta pondus sanctuarii :
16 וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן־הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת־חֲמִישִׁתֹו יֹוסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתֹו לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לֹו׃ פ	16 ipsumque quod intulit damni restituet, et quintam partem ponet supra, tradens sacerdoti, qui rogabit pro eo offerens arietem, et dimittetur ei.
17 וְאִם־נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל־מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא־יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנֹו	17 Anima si peccaverit per ignorantiam, feceritque unum ex his quæ Domini lege prohibentur, et peccati rea intellexerit iniquitatem suam,
18 וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן־הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל־הַכֹּהֵן וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתֹו אֲשֶׁר־שָׁגָג וְהוּא לֹא־יָדַע וְנִסְלַח לֹו	18 offeret arietem immaculatum de gregibus sacerdoti, juxta mensuram æstimationemque peccati : qui orabit pro eo, quia nesciens fecerit : et dimittetur ei,
19 אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַיהוָה׃ פ	19 quia per errorem deliquit in Dominum.
20 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
21 נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתֹו בְּפִקָּדֹון אֹו־בִתְשׂוּמֶת יָד אֹו בְגָזֵל אֹו עָשַׁק אֶת־עֲמִיתֹו
22 אֹו־מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל־שָׁקֶר עַל־אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה
23 וְהָיָה כִּי־יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת־הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אֹו אֶת־הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אֹו אֶת־הַפִּקָּדֹון אֲשֶׁר הָפְקַד אִתֹּו אֹו אֶת־הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא
24 אֹו מִכֹּל אֲשֶׁר־יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתֹו בְּרֹאשֹׁו וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לֹו יִתְּנֶנּוּ בְּיֹום אַשְׁמָתֹו
25 וְאֶת־אֲשָׁמֹו יָבִיא לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן־הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל־הַכֹּהֵן
26 וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה וְנִסְלַח לֹו עַל־אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ׃ פ