1 לְמַעַן צִיֹּון לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקֹוט עַד־יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר | 1 למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער |
2 וְרָאוּ גֹויִם צִדְקֵךְ וְכָל־מְלָכִים כְּבֹודֵךְ וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי יְהוָה יִקֳּבֶנּוּ | 2 וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו |
3 וְהָיִיתְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד־יְהוָה [וּצְנֹוף כ] (וּצְנִיף ק) מְלוּכָה בְּכַף־אֱלֹהָיִךְ | 3 והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף מלוכה בכף אלהיך |
4 לֹא־יֵאָמֵר לָךְ עֹוד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא־יֵאָמֵר עֹוד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי־בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי־חָפֵץ יְהוָה בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל | 4 לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל |
5 כִּי־יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשֹׂושׂ חָתָן עַל־כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ | 5 כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך |
6 עַל־חֹומֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל־הַיֹּום וְכָל־הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת־יְהוָה אַל־דֳּמִי לָכֶם | 6 על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה אל דמי לכם |
7 וְאַל־תִּתְּנוּ דֳמִי לֹו עַד־יְכֹונֵן וְעַד־יָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ | 7 ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ |
8 נִשְׁבַּע יְהוָה בִּימִינֹו וּבִזְרֹועַ עֻזֹּו אִם־אֶתֵּן אֶת־דְּגָנֵךְ עֹוד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ וְאִם־יִשְׁתּוּ בְנֵי־נֵכָר תִּירֹושֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בֹּו | 8 נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו |
9 כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת־יְהוָה וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרֹות קָדְשִׁי׃ ס | 9 כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי |
10 עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל־הָעַמִּים | 10 עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים |
11 הִנֵּה יְהוָה הִשְׁמִיעַ אֶל־קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ לְבַת־צִיֹּון הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא הִנֵּה שְׂכָרֹו אִתֹּו וּפְעֻלָּתֹו לְפָנָיו | 11 הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו |
12 וְקָרְאוּ לָהֶם עַם־הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְהוָה וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה׃ ס | 12 וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה |