Joel (יואל) - Gioele 60

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 קוּמִי אֹורִי כִּי בָא אֹורֵךְ וּכְבֹוד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח	1 Surge, illuminare, quia venit lumen tuum, et gloria Domini super te orta est.
2 כִּי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבֹודֹו עָלַיִךְ יֵרָאֶה	2 Quia ecce tenebrae operient terram et caligo populos; super te autem orietur Dominus, et gloria eius in te videbitur.
3 וְהָלְכוּ גֹויִם לְאֹורֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ	3 Et ambulabunt gentes in lumine tuo, et reges in splendore ortus tui.
4 שְׂאִי־סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחֹוק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל־צַד תֵּאָמַנָה	4 Leva in circuitu oculos tuos et vide: omnes isti congregati sunt, venerunt tibi; filii tui de longe veniunt, et filiae tuae in ulnis gestantur.
5 אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי־יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמֹון יָם חֵיל גֹּויִם יָבֹאוּ לָךְ	5 Tunc videbis et illuminaberis, et palpitabit et dilatabitur cor tuum, quia confluet ad te multitudo maris, fortitudo gentium veniet tibi;
6 שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבֹונָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ	6 inundatio camelorum operiet te, dromedarii Madian et Epha; omnes de Saba venient, aurum et tus deferentes et laudem Domini annuntiantes.
7 כָּל־צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיֹות יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל־רָצֹון מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר	7 Omne pecus Cedar congregabitur tibi, arietes Nabaioth ministrabunt tibi; offerentur super placabili altari meo, et domum gloriae meae glorificabo.
8 מִי־אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיֹּונִים אֶל־אֲרֻבֹּתֵיהֶם	8 Quae sunt istae, quae ut nubes volant, et quasi columbae ad fenestras suas?
9 כִּי־לִי ׀ אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחֹוק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ	9 Me enim insulae exspectabunt, et in principio naves Tharsis, ut adducant filios tuos de longe, argentum eorum et aurum eorum cum eis, nomini Domini Dei tui et Sancto Israel, quia glorificavit te.
10 וּבָנוּ בְנֵי־נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצֹונִי רִחַמְתִּיךְ	10 Et aedificabunt filii peregrinorum muros tuos, et reges eorum ministrabunt tibi; in indignatione enim mea percussi te, sed in beneplacito meo misertus sum tui.
11 וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יֹומָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גֹּויִם וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים	11 Et aperientur portae tuae iugiter, die ac nocte non claudentur, ut afferatur ad te fortitudo gentium, et reges earum adducantur.
12 כִּי־הַגֹּוי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא־יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ וְהַגֹּויִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ	12 Gens enim et regnum, quae non servierint tibi, peribunt, et gentes vastitate vastabuntur.
13 כְּבֹוד הַלְּבָנֹון אֵלַיִךְ יָבֹוא בְּרֹושׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקֹום מִקְדָּשִׁי וּמְקֹום רַגְלַי אֲכַבֵּד	13 Gloria Libani ad te veniet, cupressus, ulmus et abies simul, ad ornandum locum sanctuarii mei; et locum pedum meorum glorificabo.
14 וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחֹוחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל־כַּפֹּות רַגְלַיִךְ כָּל־מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה צִיֹּון קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל	14 Et venient ad te curvi filii eorum, qui humiliaverunt te, et adorabunt vestigia pedum tuorum omnes, qui detrahebant tibi, et vocabunt teCivitatem Domini, Sion Sancti Israel.
15 תַּחַת הֱיֹותֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עֹובֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאֹון עֹולָם מְשֹׂושׂ דֹּור וָדֹור	15 Pro eo quod fuisti derelicta et odio habita, et non erat qui per te transiret, ponam te in superbiam saeculorum, gaudium in generationem et generationem;
16 וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גֹּויִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה מֹושִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב	16 et suges lac gentium et mamilla regum lactaberis et scies quia ego Dominus salvator tuus, et redemptor tuus Fortis Iacob.
17 תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלֹום וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה	17 Pro aere afferam aurum et pro ferro afferam argentum et pro lignis aes et pro lapidibus ferrum; et ponam custodes tuos pacem et praepositos tuos iustitiam.
18 לֹא־יִשָּׁמַע עֹוד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חֹומֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה	18 Non audietur ultra violentia in terra tua, vastitas et contritio in terminis tuis; et vocabis Salutem muros tuos et portas tuas Laudem.
19 לֹא־יִהְיֶה־לָּךְ עֹוד הַשֶּׁמֶשׁ לְאֹור יֹומָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא־יָאִיר לָךְ וְהָיָה־לָךְ יְהוָה לְאֹור עֹולָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ	19 Non erit tibi amplius sol ad lucendum per diem, nec splendor lunae illuminabit te, sed erit tibi Dominus in lucem sempiternam, et Deus tuus in gloriam tuam.
20 לֹא־יָבֹוא עֹוד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי יְהוָה יִהְיֶה־לָּךְ לְאֹור עֹולָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ	20 Non occidet ultra sol tuus, et luna tua non minuetur, quia erit tibi Dominus in lucem sempiternam, et complebuntur dies luctus tui.
21 וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעֹולָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר [מַטָּעֹו כ] (מַטָּעַי ק) מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר	21 Populus autem tuus omnes iusti; in perpetuum hereditabunt terram, germen plantationis meae, opus manus meae ad glorificandum.
22 הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגֹוי עָצוּם אֲנִי יְהוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה׃ ס	22 Minimus erit in mille, et parvulus in gentem fortem. Ego Dominus in tempore eius subito faciam istud.