Joel (יואל) - Gioele 42

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ־בֹּו בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו מִשְׁפָּט לַגֹּויִם יֹוצִיא	1 Ecce servus meus, suscipiam eum ; electus meus, complacuit sibi in illo anima mea : dedi spiritum meum super eum : judicium gentibus proferet.
2 לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא וְלֹא־יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קֹולֹו	2 Non clamabit, neque accipiet personam, nec audietur vox ejus foris.
3 קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבֹּור וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לֶאֱמֶת יֹוצִיא מִשְׁפָּט	3 Calamum quassatum non conteret, et linum fumigans non extinguet : in veritate educet judicium.
4 לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ עַד־יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט וּלְתֹורָתֹו אִיִּים יְיַחֵילוּ׃ פ	4 Non erit tristis, neque turbulentus, donec ponat in terra judicium ; et legem ejus insulæ exspectabunt.
5 כֹּה־אָמַר הָאֵל ׀ יְהוָה בֹּורֵא הַשָּׁמַיִם וְנֹוטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ	5 Hæc dicit Dominus Deus, creans cælos, et extendens eos ; firmans terram, et quæ germinant ex ea ; dans flatum populo qui est super eam, et spiritum calcantibus eam :
6 אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאֹור גֹּויִם	6 Ego Dominus vocavi te in justitia, et apprehendi manum tuam, et servavi te : et dedi te in fœdus populi, in lucem gentium,
7 לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרֹות לְהֹוצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ	7 ut aperires oculos cæcorum, et educeres de conclusione vinctum, de domo carceris sedentes in tenebris.
8 אֲנִי יְהוָה הוּא שְׁמִי וּכְבֹודִי לְאַחֵר לֹא־אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים	8 Ego Dominus, hoc est nomen meum ; gloriam meam alteri non dabo, et laudem meam sculptilibus.
9 הָרִאשֹׁנֹות הִנֵּה־בָאוּ וַחֲדָשֹׁות אֲנִי מַגִּיד בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיע אֶתְכֶם׃ פ	9 Quæ prima fuerunt, ecce venerunt ; nova quoque ego annuntio : antequam oriantur, audita vobis faciam.
10 שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתֹו מִקְצֵה הָאָרֶץ יֹורְדֵי הַיָּם וּמְלֹאֹו אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם	10 Cantate Domino canticum novum, laus ejus ab extremis terræ, qui descenditis in mare, et plenitudo ejus ; insulæ, et habitatores earum.
11 יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ	11 Sublevetur desertum et civitates ejus. In domibus habitabit Cedar : laudate, habitatores petræ ; de vertice montium clamabunt.
12 יָשִׂימוּ לַיהוָה כָּבֹוד וּתְהִלָּתֹו בָּאִיִּים יַגִּידוּ	12 Ponent Domino gloriam, et laudem ejus in insulis nuntiabunt.
13 יְהוָה כַּגִּבֹּור יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמֹות יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף־יַצְרִיחַ עַל־אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃ ס	13 Dominus sicut fortis egredietur, sicut vir præliator suscitabit zelum ; vociferabitur, et clamabit : super inimicos suos confortabitur.
14 הֶחֱשֵׁיתִי מֵעֹולָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיֹּולֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד	14 Tacui semper, silui, patiens fui : sicut parturiens loquar ; dissipabo, et absorbebo simul.
15 אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעֹות וְכָל־עֶשְׂבָּם אֹובִישׁ וְשַׂמְתִּי נְהָרֹות לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אֹובִישׁ	15 Desertos faciam montes et colles, et omne gramen eorum exsiccabo ; et ponam flumina in insulas, et stagna arefaciam.
16 וְהֹולַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבֹות לֹא־יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאֹור וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישֹׁור אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים	16 Et ducam cæcos in viam quam nesciunt, et in semitis quas ignoraverunt ambulare eos faciam ; ponam tenebras coram eis in lucem, et prava in recta ; hæc verba feci eis, et non dereliqui eos.
17 נָסֹגוּ אָחֹור יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ׃ ס	17 Conversi sunt retrorsum, confundantur confusione, qui confidunt in sculptili ; qui dicunt conflatili : Vos dii nostri.
18 הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאֹות	18 Surdi, audite, et cæci, intuemini ad videndum.
19 מִי עִוֵּר כִּי אִם־עַבְדִּי וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם וְעִוֵּר כְּעֶבֶד יְהוָה	19 Quis cæcus, nisi servus meus ; et surdus, nisi ad quem nuntios meos misi ? quis cæcus, nisi qui venundatus est ? et quis cæcus, nisi servus Domini ?
20 [רָאִיתָ כ] (רָאֹות ק) רַבֹּות וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקֹוחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע	20 Qui vides multa, nonne custodies ? qui apertas habes aures, nonne audies ?
21 יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקֹו יַגְדִּיל תֹּורָה וְיַאְדִּיר	21 Et Dominus voluit ut sanctificaret eum, et magnificaret legem, et extolleret.
22 וְהוּא עַם־בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין־אֹמֵר הָשַׁב	22 Ipse autem populus direptus, et vastatus ; laqueus juvenum omnes, et in domibus carcerum absconditi sunt ; facti sunt in rapinam, nec est qui eruat ; in direptionem, nec est qui dicat : Redde.
23 מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחֹור	23 Quis est in vobis qui audiat hoc, attendat, et auscultet futura ?
24 מִי־נָתַן [לִמְשֹׁוסֶה כ] (לִמְשִׁסָּה ק) יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלֹוא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לֹו וְלֹא־אָבוּ בִדְרָכָיו הָלֹוךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתֹורָתֹו	24 Quis dedit in direptionem Jacob, et Israël vastantibus ? nonne Dominus ipse, cui peccavimus ? Et noluerunt in viis ejus ambulare, et non audierunt legem ejus.
25 וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפֹּו וֶעֱזוּז מִלְחָמָה וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר־בֹּו וְלֹא־יָשִׂים עַל־לֵב׃ פ	25 Et effudit super eum indignationem furoris sui, et forte bellum ; et combussit eum in circuitu, et non cognovit ; et succendit eum, et non intellexit.