Joel (יואל) - Gioele 40

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם	1 Consolamini, consolamini populum meum, dicit Deus vester.
2 דַּבְּרוּ עַל־לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה כִּפְלַיִם בְּכָל־חַטֹּאתֶיהָ׃ ס	2 Loquimini ad cor Ierusalem et clamate ad eam, quoniam completa est militia eius, expiata est iniquitas illius; suscepit de manu Domini duplicia pro omnibus peccatis suis.
3 קֹול קֹורֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ	3 Vox clamantis: “ In deserto parate viam Domini, rectas facite in solitudine semitas Dei nostri.
4 כָּל־גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל־הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישֹׁור וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה	4 Omnis vallis exaltetur, et omnis mons et collis humilietur; et fiant prava in directa, et aspera in plana:
5 וְנִגְלָה כְּבֹוד יְהוָה וְרָאוּ כָל־בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר׃ ס	5 et revelabitur gloria Domini, et videbit omnis caro pariter quod os Domini locutum est ”.
6 קֹול אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל־הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל־חַסְדֹּו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה	6 Vox dicentis: “ Clama! ”. Et dixi: “ Quid clamabo? ”. Omnis caro fenum, et omnis gloria eius quasi flos agri;
7 יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בֹּו אָכֵן חָצִיר הָעָם	7 exsiccatum est fenum, et cecidit flos, quia spiritus Domini sufflavit in eo. Vere fenum est populus.
8 יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעֹולָם׃ ס	8 Exsiccatum est fenum, et cecidit flos; verbum autem Dei nostri manet in aeternum.
9 עַל הַר־גָּבֹהַ עֲלִי־לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיֹּון הָרִימִי בַכֹּחַ קֹולֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם הָרִימִי אַל־תִּירָאִי אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם	9 Super montem excelsum ascende, tu, quae evangelizas Sion; exalta in fortitudine vocem tuam, quae evangelizas Ierusalem; exalta, noli timere; dic civitatibus Iudae: “ Ecce Deus vester,
10 הִנֵּה אֲדֹנָי יְהוִה בְּחָזָק יָבֹוא וּזְרֹעֹו מֹשְׁלָה לֹו הִנֵּה שְׂכָרֹו אִתֹּו וּפְעֻלָּתֹו לְפָנָיו	10 ecce Dominus Deus in virtute venit, et brachium eius dominatur: ecce merces eius cum eo, et praemium illius coram illo.
11 כְּרֹעֶה עֶדְרֹו יִרְעֶה בִּזְרֹעֹו יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקֹו יִשָּׂא עָלֹות יְנַהֵל׃ ס	11 Sicut pastor gregem suum pascit, in brachio suo congregat agnos et in sinu suo levat; fetas ipse portat ”.
12 מִי־מָדַד בְּשָׁעֳלֹו מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעֹות בְּמֹאזְנָיִם	12 Quis mensus est pugillo aquas et caelos palmo disposuit, modio continuit pulverem terrae et libravit in pondere montes et colles in statera?
13 מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יְהוָה וְאִישׁ עֲצָתֹו יֹודִיעֶנּוּ	13 Quis direxit spiritum Domini? Aut quis consilium suum ostendit illi?
14 אֶת־מִי נֹועָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת וְדֶרֶךְ תְּבוּנֹות יֹודִיעֶנּוּ	14 Cum quo iniit consilium, et instruxit eum et docuit eum semitam iustitiae et erudivit eum scientiam et viam prudentiae ostendit illi?
15 הֵן גֹּויִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטֹּול	15 Ecce gentes quasi stilla situlae et quasi momentum pulveris in statera reputantur; ecce insulae quasi pulvis exiguus.
16 וּלְבָנֹון אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתֹו אֵין דֵּי עֹולָה׃ ס	16 Et Libanus non sufficiet ad succendendum, et animalia eius non sufficient ad holocaustum.
17 כָּל־הַגֹּויִם כְּאַיִן נֶגְדֹּו מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ־לֹו	17 Omnes gentes, quasi non sint, coram eo; quasi nihilum et inane reputantur ab eo.
18 וְאֶל־מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה־דְּמוּת תַּעַרְכוּ לֹו	18 Cui ergo similem facitis Deum? Aut quam imaginem ponitis ei?
19 הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ וְצֹרֵף בַּזָּהָב יְרַקְּעֶנּוּ וּרְתֻקֹות כֶּסֶף צֹורֵף	19 Sculptile conflat faber, et aurifex auro figurat illud, et laminis argenteis argentarius.
20 הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לֹו לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמֹּוט	20 Nimis pauper, ut offerat lignum imputribile: exquirit sibi sapientem artificem, ut statuat simulacrum, quod non moveatur.
21 הֲלֹוא תֵדְעוּ הֲלֹוא תִשְׁמָעוּ הֲלֹוא הֻגַּד מֵרֹאשׁ לָכֶם הֲלֹוא הֲבִינֹתֶם מֹוסְדֹות הָאָרֶץ	21 Numquid non scitis? Numquid non audistis? Numquid non annuntiatum est vobis ab initio? Numquid non intellexistis fundamenta terrae?
22 הַיֹּשֵׁב עַל־חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנֹּוטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת	22 Qui sedet super gyrum terrae, et habitatores eius sunt quasi locustae; qui extendit sicut velum caelos et expandit eos sicut tabernaculum ad inhabitandum;
23 הַנֹּותֵן רֹוזְנִים לְאָיִן שֹׁפְטֵי אֶרֶץ כַּתֹּהוּ עָשָׂה	23 qui redigit in nihilum principes, iudices terrae velut inane facit.
24 אַף בַּל־נִטָּעוּ אַף בַּל־זֹרָעוּ אַף בַּל־שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם וְגַם־נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ וּסְעָרָה כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם׃ ס	24 Et quidem neque plantatus neque satus neque radicatus in terra truncus eorum; repente flavit in eos, et aruerunt, et turbo quasi stipulam aufert eos.
25 וְאֶל־מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדֹושׁ	25 “ Et cui assimilabitis me, quasi aequalis ei sim ego? ”, dicit Sanctus.
26 שְׂאוּ־מָרֹום עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי־בָרָא אֵלֶּה הַמֹּוצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אֹונִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר׃ ס	26 Levate in excelsum oculos vestros et videte: Quis creavit haec? Qui educit in numero militiam eorum et omnes ex nomine vocat; prae multitudine fortitudinis et roboris virtutisque eius neque unum deest.
27 לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבֹור	27 Quare dicis, Iacob, et loqueris, Israel: “ Abscondita est via mea a Domino, et a Deo meo iudicium meum transit? ”.
28 הֲלֹוא יָדַעְתָּ אִם־לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עֹולָם ׀ יְהוָה בֹּורֵא קְצֹות הָאָרֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתֹו	28 Numquid nescis? Aut non audisti? Deus sempiternus Dominus, qui creavit terminos terrae; non deficiet neque laborabit, nec est investigatio sapientiae eius.
29 נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אֹונִים עָצְמָה יַרְבֶּה	29 Qui dat lasso virtutem et invalido robur multiplicat.
30 וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשֹׁול יִכָּשֵׁלוּ	30 Deficient pueri et laborabunt, et iuvenes lapsu labentur;
31 וְקֹויֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ׃ פ	31 qui autem sperant in Domino, mutabunt fortitudinem, assument pennas sicut aquilae, current et non laborabunt, ambulabunt et non deficient.