Joel (יואל) - Gioele 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 כִּי הִנֵּה הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כֹּל מִשְׁעַן־לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן־מָיִם	1 Voici que le Seigneur, Yahvé Sabaot. enlève de Jérusalem et de Juda toutes les provisions, toutes les réserves, provisions de pain et réserves d’eau.
2 גִּבֹּור וְאִישׁ מִלְחָמָה שֹׁופֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן	2 Il enlève l’homme de guerre et le soldat, le juge et le prophète, l’astrologue et l’ancien,
3 שַׂר־חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיֹועֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבֹון לָחַשׁ	3 le capitaine, le noble et le conseiller, le sage, l’artisan et le sorcier.
4 וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ־בָם	4 “Je leur donnerai comme chefs de petits jeunes, et des prétentieux pour les gouverner.”
5 וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד	5 Dans le peuple on se frappera l’un l’autre, on se battra entre voisins; les jeunes s’en prendront au vieillard, l’homme du peuple au notable,
6 כִּי־יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה־לָּנוּ וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ	6 si bien qu’on voudra obliger son frère, n’importe qui de la maison de son père, on lui dira: “Tu as bien un manteau? Alors sois notre chef et prends en mains cette ruine!”
7 יִשָּׂא בַיֹּום הַהוּא ׀ לֵאמֹר לֹא־אֶהְיֶה חֹבֵשׁ וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה לֹא תְשִׂימֻנִי קְצִין עָם	7 Mais ce jour-là l’autre répondra: “Je ne suis pas infirmier, il n’y a ni pain, ni manteau dans ma maison; ne faites pas de moi un chef du peuple!”
8 כִּי כָשְׁלָה יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה נָפָל כִּי־לְשֹׁונָם וּמַעַלְלֵיהֶם אֶל־יְהוָה לַמְרֹות עֵנֵי כְבֹודֹו	8 Oui, Jérusalem tombe, Juda s’effondre, car leurs paroles, leurs actes, sont un défi à Yahvé, et veulent échapper à ses yeux pleins de Gloire.
9 הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אֹוי לְנַפְשָׁם כִּי־גָמְלוּ לָהֶם רָעָה	9 L’expression même de leur visage témoigne contre eux, et sans rougir, ils étalent leurs péchés comme Sodome. Hélas! ils font eux-mêmes leur malheur.
10 אִמְרוּ צַדִּיק כִּי־טֹוב כִּי־פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ	10 “Bienheureux le juste!” Oui, dites-le, car il récoltera le fruit de ses actions;
11 אֹוי לְרָשָׁע רָע כִּי־גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לֹּו	11 mais malheur au méchant: c’est le mal qu’il récoltera de ses œuvres.
12 עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעֹולֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בֹו עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ׃ ס	12 Ô mon peuple, des bambins t’oppriment et des femmes te gouvernent! Ô mon peuple, ceux qui devraient te guider t’égarent et brouillent les pistes que tu dois suivre.
13 נִצָּב לָרִיב יְהוָה וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים	13 Yahvé s’est installé à son tribunal, il se lève pour accuser son peuple.
14 יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבֹוא עִם־זִקְנֵי עַמֹּו וְשָׂרָיו וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם	14 Yahvé fait le procès des anciens et des chefs de son peuple: “Vous avez dévoré les produits de la vigne, vos maisons recèlent ce que vous avez volé aux petits.
15 [מַלָּכֶם כ] (מַּה ־לָּכֶם ק) תְּדַכְּאוּ עַמִּי וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ נְאֻם־אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות׃ ס	15 Pourquoi écraser mon peuple et piétiner les pauvres?” - parole du Seigneur, Yahvé Sabaot.
16 וַיֹּאמֶר יְהוָה יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנֹות צִיֹּון וַתֵּלַכְנָה [נְטוֹּות כ] (נְטוּיֹות ק) גָּרֹון וּמְשַׂקְּרֹות עֵינָיִם הָלֹוךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה	16 Voici ce que dit Yahvé: “Qu’elles sont prétentieuses les dames de Sion! Elles vont le cou tendu et le regard provoquant, elles marchent à petits pas et font tinter les anneaux de leurs pieds.
17 וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנֹות צִיֹּון וַיהוָה פָּתְהֵן יְעָרֶה׃ ס	17 Mais le Seigneur rasera le crâne des filles de Sion et on les verra chauves.
18 בַּיֹּום הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים	18 En ce jour-là le Seigneur enlèvera tout ornement: anneaux de chevilles, soleils et boucles d’oreilles,
19 הַנְּטִיפֹות וְהַשֵּׁירֹות וְהָרְעָלֹות	19 colliers, chaînettes et voiles,
20 הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדֹות וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים	20 turbans, gourmettes, rubans, boîtes à parfum et porte-bonheur,
21 הַטַּבָּעֹות וְנִזְמֵי הָאָף	21 bagues, anneaux pour les narines,
22 הַמַּחֲלָצֹות וְהַמַּעֲטָפֹות וְהַמִּטְפָּחֹות וְהָחֲרִיטִים	22 robes de fêtes, pèlerines, écharpes et sacs,
23 וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפֹות וְהָרְדִידִים	23 miroirs, draperies, tiares et broches.
24 וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגֹורָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי־תַחַת יֹפִי	24 Alors, au lieu de parfum ce sera la pourriture; au lieu de ceinture, une corde; au lieu de jolies tresses, une tête rasée; au lieu de robe précieuse, un sac sur les reins; au lieu d’un savant maquillage, une marque au fer rouge.
25 מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה	25 Tes hommes tomberont sous l’épée, ton armée restera sur le terrain.
26 וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב	26 Tes places n’entendront que lamentations et pleurs, et tu t’assiéras sans plus dans la poussière.