Hošeah(הושע) - Osea 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 שִׁמְעוּ־זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ ׀ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי־פַח הֱיִיתֶם לְמִצְפָּה וְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל־תָּבֹור	1 Noli attendere ad possessiones iniquas, et ne dixeris : Est mihi sufficiens vita : nihil enim proderit in tempore vindictæ et obductionis.
2 וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם	2 Ne sequaris in fortitudine tua concupiscentiam cordis tui,
3 אֲנִי יָדַעְתִּי אֶפְרַיִם וְיִשְׂרָאֵל לֹא־נִכְחַד מִמֶּנִּי כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל	3 et ne dixeris : Quomodo potui ? aut, Quis me subjiciet propter facta mea ? Deus enim vindicans vindicabit.
4 לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם לָשׁוּב אֶל־אֱלֹהֵיהֶם כִּי רוּחַ זְנוּנִים בְּקִרְבָּם וְאֶת־יְהוָה לֹא יָדָעוּ	4 Ne dixeris : Peccavi : et quid mihi accidit triste ? Altissimus enim est patiens redditor.
5 וְעָנָה גְאֹון־יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו וְיִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם יִכָּשְׁלוּ בַּעֲוֹנָם כָּשַׁל גַּם־יְהוּדָה עִמָּם	5 De propitiatio peccato noli esse sine metu, neque adjicias peccatum super peccatum.
6 בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם	6 Et ne dicas : Miseratio Domini magna est, multitudinis peccatorum meorum miserebitur :
7 בַּיהוָה בָּגָדוּ כִּי־בָנִים זָרִים יָלָדוּ עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶם׃ ס	7 misericordia enim et ira ab illo cito proximant, et in peccatores respicit ira illius.
8 תִּקְעוּ שֹׁופָר בַּגִּבְעָה חֲצֹצְרָה בָּרָמָה הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין	8 Non tardes converti ad Dominum, et ne differas de die in diem :
9 אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיֹום תֹּוכֵחָה בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הֹודַעְתִּי נֶאֱמָנָה	9 subito enim veniet ira illius, et in tempore vindictæ disperdet te.
10 הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל עֲלֵיהֶם אֶשְׁפֹּוךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי	10 Noli anxius esse in divitiis injustis : non enim proderunt tibi in die obductionis et vindictæ.
11 עָשׁוּק אֶפְרַיִם רְצוּץ מִשְׁפָּט כִּי הֹואִיל הָלַךְ אַחֲרֵי־צָו	11 Non ventiles te in omnem ventum, et non eas in omnem viam : sic enim omnis peccator probatur in duplici lingua.
12 וַאֲנִי כָעָשׁ לְאֶפְרָיִם וְכָרָקָב לְבֵית יְהוּדָה	12 Esto firmus in via Domini, et in veritate sensus tui et scientia : et prosequatur te verbum pacis et justitiæ.
13 וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיֹו וִיהוּדָה אֶת־מְזֹרֹו וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם וְלֹא־יִגְהֶה מִכֶּם מָזֹור	13 Esto mansuetus ad audiendum verbum, ut intelligas, et cum sapientia proferas responsum verum.
14 כִּי אָנֹכִי כַשַּׁחַל לְאֶפְרַיִם וְכַכְּפִיר לְבֵית יְהוּדָה אֲנִי אֲנִי אֶטְרֹף וְאֵלֵךְ אֶשָּׂא וְאֵין מַצִּיל	14 Si est tibi intellectus, responde proximo : sin autem, sit manus tua super os tuum, ne capiaris in verbo indisciplinato, et confundaris.
15 אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל־מְקֹומִי עַד אֲשֶׁר־יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנָי בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי	15 Honor et gloria in sermone sensati : lingua vero imprudentis subversio est ipsius.
	16 Non appelleris susurro, et lingua tua ne capiaris et confundaris :
	17 super furem enim est confusio et p?nitentia, et denotatio pessima super bilinguem : susurratori autem odium, et inimicitia, et contumelia.
	18 Justifica pusillum et magnum similiter.