1 זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רֹוקֵחַ יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבֹוד סִכְלוּת מְעָט | 1 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט |
2 לֵב חָכָם לִימִינֹו וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלֹו | 2 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו |
3 וְגַם־בַּדֶּרֶךְ [כְּשֶׁהַסָּכָל כ] (כְּשֶׁסָּכָל ק) הֹלֵךְ לִבֹּו חָסֵר וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא | 3 וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא |
4 אִם־רוּחַ הַמֹּושֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקֹומְךָ אַל־תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדֹולִים | 4 אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים |
5 יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט | 5 יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט |
6 נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרֹומִים רַבִּים וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ | 6 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו |
7 רָאִיתִי עֲבָדִים עַל־סוּסִים וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל־הָאָרֶץ | 7 ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ |
8 חֹפֵר גּוּמָּץ בֹּו יִפֹּול וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ | 8 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש |
9 מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם בֹּוקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם | 9 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם |
10 אִם־קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא־פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרֹון הַכְשֵׁיר חָכְמָה | 10 אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה |
11 אִם־יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹוא־לָחַשׁ וְאֵין יִתְרֹון לְבַעַל הַלָּשֹׁון | 11 אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון |
12 דִּבְרֵי פִי־חָכָם חֵן וְשִׂפְתֹות כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ | 12 דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו |
13 תְּחִלַּת דִּבְרֵי־פִיהוּ סִכְלוּת וְאַחֲרִית פִּיהוּ הֹולֵלוּת רָעָה | 13 תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה |
14 וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְבָרִים לֹא־יֵדַע הָאָדָם מַה־שֶׁיִּהְיֶה וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחֲרָיו מִי יַגִּיד לֹו | 14 והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו |
15 עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ אֲשֶׁר לֹא־יָדַע לָלֶכֶת אֶל־עִיר | 15 עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר |
16 אִי־לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ | 16 אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו |
17 אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן־חֹורִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי | 17 אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי |
18 בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלֹף הַבָּיִת | 18 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית |
19 לִשְׂחֹוק עֹשִׂים לֶחֶם וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת־הַכֹּל | 19 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל |
20 גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל־תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל־תְּקַלֵּל עָשִׁיר כִּי עֹוף הַשָּׁמַיִם יֹולִיךְ אֶת־הַקֹּול וּבַעַל [הַכְּנָפַיִם כ] (כְּנָפַיִם ק) יַגֵּיד דָּבָר | 20 גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר |