Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 בְּנִי תֹּורָתִי אַל־תִּשְׁכָּח וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ	1 Fili mi, ne obliviscaris legis meæ, et præcepta mea cor tuum custodiat :
2 כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנֹות חַיִּים וְשָׁלֹום יֹוסִיפוּ לָךְ	2 longitudinem enim dierum, et annos vitæ, et pacem, apponent tibi.
3 חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל־יַעַזְבֻךָ קָשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרֹותֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ	3 Misericordia et veritas te non deserant ; circumda eas gutturi tuo, et describe in tabulis cordis tui :
4 וּמְצָא־חֵן וְשֵׂכֶל־טֹוב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם׃ פ	4 et invenies gratiam, et disciplinam bonam, coram Deo et hominibus.
5 בְּטַח אֶל־יְהוָה בְּכָל־לִבֶּךָ וְאֶל־בִּינָתְךָ אַל־תִּשָּׁעֵן	5 Habe fiduciam in Domino ex toto corde tuo, et ne innitaris prudentiæ tuæ.
6 בְּכָל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ	6 In omnibus viis tuis cogita illum, et ipse diriget gressus tuos.
7 אַל־תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת־יְהוָה וְסוּר מֵרָע	7 Ne sis sapiens apud temetipsum ; time Deum, et recede a malo :
8 רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמֹותֶיךָ	8 sanitas quippe erit umbilico tuo, et irrigatio ossium tuorum.
9 כַּבֵּד אֶת־יְהוָה מֵהֹונֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל־תְּבוּאָתֶךָ	9 Honora Dominum de tua substantia, et de primitiis omnium frugum tuarum da ei :
10 וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירֹושׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ׃ פ	10 et implebuntur horrea tua saturitate, et vino torcularia tua redundabunt.
11 מוּסַר יְהוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתֹוכַחְתֹּו	11 Disciplinam Domini, fili mi, ne abjicias, nec deficias cum ab eo corriperis :
12 כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יֹוכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶה	12 quem enim diligit Dominus, corripit, et quasi pater in filio complacet sibi.
13 אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה	13 Beatus homo qui invenit sapientiam, et qui affluit prudentia.
14 כִּי טֹוב סַחְרָהּ מִסְּחַר־כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ	14 Melior est acquisitio ejus negotiatione argenti, et auri primi et purissimi fructus ejus.
15 יְקָרָה הִיא [מִפְּנִיִּים כ] (מִפְּנִינִים ק) וְכָל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ־בָהּ	15 Pretiosior est cunctis opibus, et omnia quæ desiderantur huic non valent comparari.
16 אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֹוד	16 Longitudo dierum in dextera ejus, et in sinistra illius divitiæ et gloria.
17 דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַם וְכָל־נְתִיבֹותֶיהָ שָׁלֹום	17 Viæ ejus viæ pulchræ, et omnes semitæ illius pacificæ.
18 עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃ פ	18 Lignum vitæ est his qui apprehenderint eam, et qui tenuerit eam beatus.
19 יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד־אָרֶץ כֹּונֵן מַיִם בִּתְבוּנָה	19 Dominus sapientia fundavit terram ; stabilivit cælos prudentia.
20 בְּדַעְתֹּו תְּהֹומֹות נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָל	20 Sapientia illius eruperunt abyssi, et nubes rore concrescunt.
21 בְּנִי אַל־יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה	21 Fili mi, ne effluant hæc ab oculis tuis. Custodi legem atque consilium,
22 וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ	22 et erit vita animæ tuæ, et gratia faucibus tuis.
23 אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגֹּוף	23 Tunc ambulabis fiducialiter in via tua, et pes tuus non impinget.
24 אִם־תִּשְׁכַּב לֹא־תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ	24 Si dormieris, non timebis ; quiesces, et suavis erit somnus tuus.
25 אַל־תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא	25 Ne paveas repentino terrore, et irruentes tibi potentias impiorum.
26 כִּי־יְהוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד	26 Dominus enim erit in latere tuo, et custodiet pedem tuum, ne capiaris.
27 אַל־תִּמְנַע־טֹוב מִבְּעָלָיו בִּהְיֹות לְאֵל [יָדֶיךָ כ] (יָדְךָ ק) לַעֲשֹׂות	27 Noli prohibere benefacere eum qui potest : si vales, et ipse benefac.
28 אַל־תֹּאמַר [לְרֵעֶיךָ כ] (לְרֵעֲךָ ׀ ק) לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּךְ	28 Ne dicas amico tuo : Vade, et revertere : cras dabo tibi : cum statim possis dare.
29 אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא־יֹושֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ	29 Ne moliaris amico tuo malum, cum ille in te habeat fiduciam.
30 אַל־ [תָּרֹוב כ] (תָּרִיב ק) עִם־אָדָם חִנָּם אִם־לֹא גְמָלְךָ רָעָה	30 Ne contendas adversus hominem frustra, cum ipse tibi nihil mali fecerit.
31 אַל־תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל־תִּבְחַר בְּכָל־דְּרָכָיו	31 Ne æmuleris hominem injustum, nec imiteris vias ejus :
32 כִּי תֹועֲבַת יְהוָה נָלֹוז וְאֶת־יְשָׁרִים סֹודֹו	32 quia abominatio Domini est omnis illusor, et cum simplicibus sermocinatio ejus.
33 מְאֵרַת יְהוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ	33 Egestas a Domino in domo impii ; habitacula autem justorum benedicentur.
34 אִם־לַלֵּצִים הוּא־יָלִיץ [וְלַעֲנִיִּים כ] (וְלַעֲנָוִים ק) יִתֶּן־חֵן	34 Ipse deludet illusores, et mansuetis dabit gratiam.
35 כָּבֹוד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלֹון׃ פ	35 Gloriam sapientes possidebunt ; stultorum exaltatio ignominia.