Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה פ בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמֹּו	1 Filius sapiens lætificat patrem, filius vero stultus mœstitia est matris suæ.
2 לֹא־יֹועִילוּ אֹוצְרֹות רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת	2 Nil proderunt thesauri impietatis, justitia vero liberabit a morte.
3 לֹא־יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף	3 Non affliget Dominus fame animam justi, et insidias impiorum subvertet.
4 רָאשׁ עֹשֶׂה כַף־רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר	4 Egestatem operata est manus remissa ; manus autem fortium divitias parat. Qui nititur mendaciis, hic pascit ventos ; idem autem ipse sequitur aves volantes.
5 אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ	5 Qui congregat in messe, filius sapiens est ; qui autem stertit æstate, filius confusionis.
6 בְּרָכֹות לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס	6 Benedictio Domini super caput justi ; os autem impiorum operit iniquitas.
7 זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב	7 Memoria justi cum laudibus, et nomen impiorum putrescet.
8 חֲכַם־לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל פָתַיִם יִלָּבֵט	8 Sapiens corde præcepta suscipit ; stultus cæditur labiis.
9 הֹולֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ	9 Qui ambulat simpliciter ambulat confidenter ; qui autem depravat vias suas manifestus erit.
10 קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל פָתַיִם יִלָּבֵט	10 Qui annuit oculo dabit dolorem ; et stultus labiis verberabitur.
11 מְקֹור חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס	11 Vena vitæ os justi, et os impiorum operit iniquitatem.
12 נְאָה תְּעֹורֵר מְדָנִים וְעַל כָּל־פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה	12 Odium suscitat rixas, et universa delicta operit caritas.
13 בְּשִׂפְתֵי נָבֹון תִּמָּצֵא חָכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר־לֵב	13 In labiis sapientis invenitur sapientia, et virga in dorso ejus qui indiget corde.
14 חֲכָמִים יִצְפְּנוּ־דָעַת וּפִי־אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה	14 Sapientes abscondunt scientiam ; os autem stulti confusioni proximum est.
15 הֹון עָשִׁיר קִרְיַת עֻזֹּו מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם	15 Substantia divitis, urbs fortitudinis ejus ; pavor pauperum egestas eorum.
16 פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת	16 Opus justi ad vitam, fructus autem impii ad peccatum.
17 אֹרַח לְחַיִּים שֹׁומֵר מוּסָר וְעֹוזֵב תֹּוכַחַת מַתְעֶה	17 Via vitæ custodienti disciplinam ; qui autem increpationes relinquit, errat.
18 מְכַסֶּה נְאָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר וּמֹוצִא דִבָּה הוּא כְסִיל	18 Abscondunt odium labia mendacia ; qui profert contumeliam, insipiens est.
19 בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל־פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל	19 In multiloquio non deerit peccatum, qui autem moderatur labia sua prudentissimus est.
20 כֶּסֶף נִבְחָר לְשֹׁון צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט	20 Argentum electum lingua justi ; cor autem impiorum pro nihilo.
21 שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר־לֵב יָמוּתוּ	21 Labia justi erudiunt plurimos ; qui autem indocti sunt in cordis egestate morientur.
22 בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא־יֹוסִף עֶצֶב עִמָּהּ	22 Benedictio Domini divites facit, nec sociabitur eis afflictio.
23 כִּשְׂחֹוק לִכְסִיל עֲשֹׂות זִמָּה וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה	23 Quasi per risum stultus operatur scelus, sapientia autem est viro prudentia.
24 מְגֹורַת רָשָׁע הִיא תְבֹואֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן	24 Quod timet impius veniet super eum ; desiderium suum justus dabitur.
25 כַּעֲבֹור סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסֹוד עֹולָם	25 Quasi tempestas transiens non erit impius ; justus autem quasi fundamentum sempiternum.
26 כַּחֹמֶץ ׀ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו	26 Sicut acetum dentibus, et fumus oculis, sic piger his qui miserunt eum.
27 יִרְאַת יְהוָה תֹּוסִיף יָמִים וּשְׁנֹות רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה	27 Timor Domini apponet dies, et anni impiorum breviabuntur.
28 תֹּוחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד	28 Exspectatio justorum lætitia, spes autem impiorum peribit.
29 מָעֹוז לַתֹּם דֶּרֶךְ יְהוָה וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן	29 Fortitudo simplicis via Domini, et pavor his qui operantur malum.
30 צַדִּיק לְעֹולָם בַּל־יִמֹּוט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ־אָרֶץ	30 Justus in æternum non commovebitur, impii autem non habitabunt super terram.
31 פִּי־צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה וּלְשֹׁון תַּהְפֻּכֹות תִּכָּרֵת	31 Os justi parturiet sapientiam ; lingua pravorum peribit.
32 שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצֹון וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכֹות	32 Labia justi considerant placita, et os impiorum perversa.