Isaiah (ישעיה) - Isaia 50

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 מִזְמֹור לְאָסָף אֵל ׀ אֱ‍לֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא־אָרֶץ מִמִּזְרַחשֶׁ־מֶשׁ עַד־מְבֹאֹו	1 Psalmus. Asaph. Deus deorum, Dominus, locutus est et vocavit terram a solis ortu usque ad occasum.
2 מִצִּיֹּון מִכְלַל־יֹפִי אֱלֹהִים הֹופִיעַ	2 Ex Sion speciosa decore Deus illuxit,
3 יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל־יֶחֱרַשׁ אֵשׁ־לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד	3 Deus noster veniet et non silebit: ignis consumens est in conspectu eius, et in circuitu eius tempestas valida.
4 יִקְרָא אֶל־הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל־הָאָרֶץ לָדִין עַמֹּו	4 Advocabit caelum desursum et terram discernere populum suum:
5 אִסְפוּ־לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי־זָבַח	5 “ Congregate mihi sanctos meos, qui disposuerunt testamentum meum in sacrificio ”.
6 וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקֹו כִּי־אֱלֹהִים ׀ שֹׁפֵט הוּא סֶלָה	6 Et annuntiabunt caeli iustitiam eius, quoniam Deus iudex est.
7 שִׁמְעָה עַמִּי ׀ וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי	7 “ Audi, populus meus, et loquar, Israel, et testificabor adversum te: Deus, Deus tuus, ego sum.
8 לֹא עַל־זְבָחֶיךָ אֹוכִיחֶךָ וְעֹולֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד	8 Non in sacrificiis tuis arguam te; holocausta enim tua in conspectu meo sunt semper.
9 לֹא־אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים	9 Non accipiam de domo tua vitulos neque de gregibus tuis hircos.
10 כִּי־לִי כָל־חַיְתֹו־יָעַר בְּהֵמֹות בְּהַרְרֵי־אָלֶף	10 Quoniam meae sunt omnes ferae silvarum, iumentorum mille in montibus.
11 יָדַעְתִּי כָּל־עֹוף הָרִים וְזִיז דַי עִמָּדִי	11 Cognovi omnia volatilia caeli; et, quod movetur in agro, meum est.
12 אִם־אֶרְעַב לֹא־אֹמַר לָךְ כִּי־לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ	12 Si esuriero non dicam tibi; meus est enim orbis terrae et plenitudo eius.
13 הַאֹוכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה	13 Numquid manducabo carnes taurorum aut sanguinem hircorum potabo?
14 זְבַח לֵאלֹהִים תֹּודָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיֹון נְדָרֶיךָ	14 Immola Deo sacrificium laudis et redde Altissimo vota tua;
15 וּקְרָאֵנִי בְּיֹום צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי	15 et invoca me in die tribulationis: eruam te, et honorificabis me ”.
16 וְלָרָשָׁע ׀ אָמַר אֱלֹהִים מַה־לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי־פִיךָ	16 Peccatori autem dixit Deus: “ Quare tu enarras praecepta mea et assumis testamentum meum in os tuum?
17 וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ	17 Tu vero odisti disciplinam et proiecisti sermones meos retrorsum.
18 אִם־רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמֹּו וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ	18 Si videbas furem, currebas cum eo; et cum adulteris erat portio tua.
19 פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשֹׁונְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה	19 Os tuum dimittebas ad malitiam, et lingua tua concinnabat dolos.
20 תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן־אִמְּךָ תִּתֶּן־דֹּפִי	20 Sedens adversus fratrem tuum loquebaris et adversus filium matris tuae proferebas opprobrium.
21 אֵלֶּה עָשִׂיתָ ׀ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיֹות־אֶהְיֶה כָמֹוךָ אֹוכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ	21 Haec fecisti, et tacui. Existimasti quod eram tui similis. Arguam te et statuam illa contra faciem tuam.
22 בִּינוּ־נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלֹוהַּ פֶּן־אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל	22 Intellegite haec, qui obliviscimini Deum, ne quando rapiam, et non sit qui eripiat.
23 זֹבֵחַ תֹּודָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים	23 Qui immolabit sacrificium laudis, honorificabit me; et, qui immaculatus est in via, ostendam illi salutare Dei ”.