Isaiah (ישעיה) - Isaia 30

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 מִזְמֹור שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד	1 In finem. Psalmus David, pro extasi.
2 אֲרֹומִמְךָ יְהוָה כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי	2 In te, Domine, speravi ; non confundar in æternum : in justitia tua libera me.
3 יְהוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי	3 Inclina ad me aurem tuam ; accelera ut eruas me. Esto mihi in Deum protectorem, et in domum refugii, ut salvum me facias :
4 יְהוָה הֶעֱלִיתָ מִן־שְׁאֹול נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי [מִיֹּורְדֵי־ כ] (מִיָּרְדִי־בֹור׃ ק)	4 quoniam fortitudo mea et refugium meum es tu ; et propter nomen tuum deduces me et enutries me.
5 זַמְּרוּ לַיהוָה חֲסִידָיו וְהֹודוּ לְזֵכֶר קָדְשֹׁו	5 Educes me de laqueo hoc quem absconderunt mihi, quoniam tu es protector meus.
6 כִּי רֶגַע ׀ בְּאַפֹּו חַיִּים בִּרְצֹונֹו בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה	6 In manus tuas commendo spiritum meum ; redemisti me, Domine Deus veritatis.
7 וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמֹּוט לְעֹולָם	7 Odisti observantes vanitates supervacue ; ego autem in Domino speravi.
8 יְהוָה בִּרְצֹונְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל	8 Exsultabo, et lætabor in misericordia tua, quoniam respexisti humilitatem meam ; salvasti de necessitatibus animam meam.
9 אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן	9 Nec conclusisti me in manibus inimici : statuisti in loco spatioso pedes meos.
10 מַה־בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל־שָׁחַת הֲיֹודְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ	10 Miserere mei, Domine, quoniam tribulor ; conturbatus est in ira oculus meus, anima mea, et venter meus.
11 שְׁמַע־יְהוָה וְחָנֵּנִי יְהוָה הֱ‍יֵה־עֹזֵר לִי	11 Quoniam defecit in dolore vita mea, et anni mei in gemitibus. Infirmata est in paupertate virtus mea, et ossa mea conturbata sunt.
12 הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחֹול לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה	12 Super omnes inimicos meos factus sum opprobrium, et vicinis meis valde, et timor notis meis ; qui videbant me foras fugerunt a me.
13 לְמַעַן ׀ יְזַמֶּרְךָ כָבֹוד וְלֹא יִדֹּם יְהוָה אֱלֹהַי לְעֹולָם אֹודֶךָּ	13 Oblivioni datus sum, tamquam mortuus a corde ; factus sum tamquam vas perditum :
14 וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יֹוצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא־יִמָּצֵא בִמְכִתָּתֹו חֶרֶשׂ לַחְתֹּות אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא׃ פ	14 quoniam audivi vituperationem multorum commorantium in circuitu. In eo dum convenirent simul adversum me, accipere animam meam consiliati sunt.
15 כִּי כֹה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם	15 Ego autem in te speravi, Domine ; dixi : Deus meus es tu ;
16 וַתֹּאמְרוּ לֹא־כִי עַל־סוּס נָנוּס עַל־כֵּן תְּנוּסוּן וְעַל־קַל נִרְכָּב עַל־כֵּן יִקַּלּוּ רֹדְפֵיכֶם	16 in manibus tuis sortes meæ : eripe me de manu inimicorum meorum, et a persequentibus me.
17 אֶלֶף אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה תָּנֻסוּ עַד אִם־נֹותַרְתֶּם כַּתֹּרֶן עַל־רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל־הַגִּבְעָה	17 Illustra faciem tuam super servum tuum ; salvum me fac in misericordia tua.
18 וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָה לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי־אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה אַשְׁרֵי כָּל־חֹוכֵי לֹו׃ ס	18 Domine, non confundar, quoniam invocavi te. Erubescant impii, et deducantur in infernum ;
19 כִּי־עַם בְּצִיֹּון יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכֹו לֹא־תִבְכֶּה חָנֹון יָחְנְךָ לְקֹול זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתֹו עָנָךְ	19 muta fiant labia dolosa, quæ loquuntur adversus justum iniquitatem, in superbia, et in abusione.
20 וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא־יִכָּנֵף עֹוד מֹורֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאֹות אֶת־מֹורֶיךָ	20 Quam magna multitudo dulcedinis tuæ, Domine, quam abscondisti timentibus te ; perfecisti eis qui sperant in te in conspectu filiorum hominum !
21 וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בֹו כִּי תַאֲמִינוּ וְכִי תַשְׂמְאִילוּ	21 Abscondes eos in abscondito faciei tuæ a conturbatione hominum ; proteges eos in tabernaculo tuo, a contradictione linguarum.
22 וְטִמֵּאתֶם אֶת־צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת־אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמֹו דָוָה צֵא תֹּאמַר לֹו	22 Benedictus Dominus, quoniam mirificavit misericordiam suam mihi in civitate munita.
23 וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר־תִּזְרַע אֶת־הָאֲדָמָה וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיֹּום הַהוּא כַּר נִרְחָב	23 Ego autem dixi in excessu mentis meæ : Projectus sum a facie oculorum tuorum : ideo exaudisti vocem orationis meæ, dum clamarem ad te.
24 וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר־זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה	24 Diligite Dominum, omnes sancti ejus, quoniam veritatem requiret Dominus, et retribuet abundanter facientibus superbiam.
25 וְהָיָה ׀ עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַ וְעַל כָּל־גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִם בְּיֹום הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים	25 Viriliter agite, et confortetur cor vestrum, omnes qui speratis in Domino.
26 וְהָיָה אֹור־הַלְּבָנָה כְּאֹור הַחַמָּה וְאֹור הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאֹור שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיֹום חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת־שֶׁבֶר עַמֹּו וּמַחַץ מַכָּתֹו יִרְפָּא׃ ס
27 הִנֵּה שֵׁם־יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפֹּו וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשֹׁונֹו כְּאֵשׁ אֹכָלֶת
28 וְרוּחֹו כְּנַחַל שֹׁוטֵף עַד־צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גֹויִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים
29 הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ־חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהֹולֵךְ בֶּחָלִיל לָבֹוא בְהַר־יְהוָה אֶל־צוּר יִשְׂרָאֵל
30 וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת־הֹוד קֹולֹו וְנַחַת זְרֹועֹו יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אֹוכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד
31 כִּי־מִקֹּול יְהוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה
32 וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה עָלָיו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרֹות וּבְמִלְחֲמֹות תְּנוּפָה נִלְחַם־ [בָּהּ כ] (בָּם׃ ק)
33 כִּי־עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם־ [הוּא כ] (הִיא ק) לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ׃ ס