Isaiah (ישעיה) - Isaia 15

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 מִזְמֹור לְדָוִד יְהֹוָה מִי־יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי־יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ	1 Tituli inscriptio, ipsi David. Conserva me, Domine, quoniam speravi in te.
2 הֹולֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבֹו	2 Dixi Domino : Deus meus es tu, quoniam bonorum meorum non eges.
3 לֹא־רָגַל ׀ עַל־לְשֹׁנֹו לֹא־עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא־נָשָׂא עַל־קְרֹבֹו	3 Sanctis qui sunt in terra ejus, mirificavit omnes voluntates meas in eis.
4 נִבְזֶה ׀ בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת־יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר	4 Multiplicatæ sunt infirmitates eorum : postea acceleraverunt. Non congregabo conventicula eorum de sanguinibus, nec memor ero nominum eorum per labia mea.
5 כַּסְפֹּו ׀ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמֹּוט לְעֹולָם	5 Dominus pars hæreditatis meæ, et calicis mei : tu es qui restitues hæreditatem meam mihi.
6 כִּי־מֵי נִמְרִים מְשַׁמֹּות יִהְיוּ כִּי־יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא יֶרֶק לֹא הָיָה	6 Funes ceciderunt mihi in præclaris ; etenim hæreditas mea præclara est mihi.
7 עַל־כֵּן יִתְרָה עָשָׂה וּפְקֻדָּתָם עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם	7 Benedicam Dominum qui tribuit mihi intellectum ; insuper et usque ad noctem increpuerunt me renes mei.
8 כִּי־הִקִּיפָה הַזְּעָקָה אֶת־גְּבוּל מֹואָב עַד־אֶגְלַיִם יִלְלָתָהּ וּבְאֵר אֵילִים יִלְלָתָהּ	8 Providebam Dominum in conspectu meo semper : quoniam a dextris est mihi, ne commovear.
9 כִּי מֵי דִימֹון מָלְאוּ דָם כִּי־אָשִׁית עַל־דִּימֹון נֹוסָפֹות לִפְלֵיטַת מֹואָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה	9 Propter hoc lætatum est cor meum, et exsultavit lingua mea ; insuper et caro mea requiescet in spe.
	10 Quoniam non derelinques animam meam in inferno, nec dabis sanctum tuum videre corruptionem. Notas mihi fecisti vias vitæ ; adimplebis me lætitia cum vultu tuo : delectationes in dextera tua usque in finem.