Isaiah (ישעיה) - Isaia 142

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיֹותֹו בַמְּעָרָה תְפִלָּה	1 Maskil. David, cum esset in caverna. Precatio.
2 קֹולִי אֶל־יְהוָה אֶזְעָק קֹולִי אֶל־יְהוָה אֶתְחַנָּן	2 Voce mea ad Dominum clamo, voce mea ad Dominum deprecor;
3 אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד	3 effundo in conspectu eius lamentationem meam, et tribulationem meam ante ipsum pronuntio.
4 בְּהִתְעַטֵּף עָלַי ׀ רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח־זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי	4 Cum deficit in me spiritus meus, tu nosti semitas meas. In via, qua ambulabam, absconderunt laqueum mihi.
5 הַבֵּיט יָמִין ׀ וּרְאֵה וְאֵין־לִי מַכִּיר אָבַד מָנֹוס מִמֶּנִּי אֵין דֹּורֵשׁ לְנַפְשִׁי	5 Considerabam ad dexteram et videbam, et non erat qui cognosceret me. Periit fuga a me, et non est qui requirat animam meam. -
6 זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים	6 Clamavi ad te, Domine; dixi: “ Tu es refugium meum, portio mea in terra viventium.
7 הַקְשִׁיבָה ׀ אֶל־רִנָּתִי כִּי־דַלֹּותִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי	7 Intende ad deprecationem meam, quia humiliatus sum nimis. Libera me a persequentibus me, quia confortati sunt super me.
8 הֹוצִיאָה מִמַּסְגֵּר ׀ נַפְשִׁי לְהֹודֹות אֶת־שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי	8 Educ de custodia animam meam ad confitendum nomini tuo; me circumdabunt iusti, cum retribueris mihi ”.