Isaiah (ישעיה) - Isaia 139

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמֹור יְהוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע	1 In finem. Psalmus David.
2 אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחֹוק	2 Eripe me, Domine, ab homine malo ; a viro iniquo eripe me.
3 אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל־דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה	3 Qui cogitaverunt iniquitates in corde, tota die constituebant prælia.
4 כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשֹׁונִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ	4 Acuerunt linguas suas sicut serpentis ; venenum aspidum sub labiis eorum.
5 אָחֹור וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה	5 Custodi me, Domine, de manu peccatoris, et ab hominibus iniquis eripe me. Qui cogitaverunt supplantare gressus meos :
6 [פִּלְאִיָּה כ] (פְּלִיאָה ק) דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא־אוּכַל לָהּ	6 absconderunt superbi laqueum mihi. Et funes extenderunt in laqueum ; juxta iter, scandalum posuerunt mihi.
7 אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח	7 Dixi Domino : Deus meus es tu ; exaudi, Domine, vocem deprecationis meæ.
8 אִם־אֶסַּק מַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאֹול הִנֶּךָּ	8 Domine, Domine, virtus salutis meæ, obumbrasti super caput meum in die belli.
9 אֶשָּׂא כַנְפֵי־שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם	9 Ne tradas me, Domine, a desiderio meo peccatori : cogitaverunt contra me ; ne derelinquas me, ne forte exaltentur.
10 גַּםשָׁ־ם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ	10 Caput circuitus eorum : labor labiorum ipsorum operiet eos.
11 וָאֹמַר אַךְ־חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אֹור בַּעֲדֵנִי	11 Cadent super eos carbones ; in ignem dejicies eos : in miseriis non subsistent.
12 גַּם־חֹשֶׁךְ לֹא־יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיֹּום יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאֹורָה	12 Vir linguosus non dirigetur in terra ; virum injustum mala capient in interitu.
13 כִּי־אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי	13 Cognovi quia faciet Dominus judicium inopis, et vindictam pauperum.
14 אֹודְךָ עַל כִּי נֹורָאֹות נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד	14 Verumtamen justi confitebuntur nomini tuo, et habitabunt recti cum vultu tuo.
15 לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיֹּות אָרֶץ
16 גָּלְמִי ׀ רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל־סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ [וְלֹא כ] (וְלֹו ק) אֶחָד בָּהֶם
17 וְלִי מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם
18 אֶסְפְּרֵם מֵחֹול יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעֹודִי עִמָּךְ
19 אִם־תִּקְטֹל אֱלֹוהַּ ׀ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי
20 אֲשֶׁר יֹאמְרֻךָ לִמְזִמָּה נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ
21 הֲלֹוא־מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה ׀ אֶשְׂנָא וּבִתְקֹומְמֶיךָ אֶתְקֹוטָט
22 תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאֹויְבִים הָיוּ לִי
23 חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי
24 וּרְאֵה אִם־דֶּרֶךְ־עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עֹולָם