Isaiah (ישעיה) - Isaia 127

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 שִׁיר הַמַּעֲלֹות לִשְׁלֹמֹה אִם־יְהוָה ׀ לֹא־יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא ׀ עָמְלוּ בֹונָיו בֹּו אִם־יְהוָה לֹא־יִשְׁמָר־עִיר שָׁוְא ׀ שָׁקַד שֹׁומֵר	1 Cantique des montées. De Salomon. Si Yahvé ne bâtit la maison, en vain peinent les bâtisseurs; siYahvé ne garde la ville, en vain la garde veille.
2 שָׁוְא לָכֶם ׀ מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי־שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידֹו שֵׁנָא	2 Vanité de vous lever matin, de retarder votre coucher, mangeant le pain des douleurs, quand Luicomble son bien-aimé qui dort.
3 הִנֵּה נַחֲלַת יְהוָה בָּנִים כָר פְּרִי הַבָּטֶן	3 C'est l'héritage de Yahvé que des fils, récompense, que le fruit des entrailles;
4 כְּחִצִּים בְּיַד־גִּבֹּור כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים	4 comme flèches en la main du héros, ainsi les fils de la jeunesse.
5 אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת־אַשְׁפָּתֹו מֵהֶם לֹא־יֵבֹשׁוּ כִּי־יְדַבְּרוּ אֶת־אֹויְבִים בַּשָּׁעַר	5 Heureux l'homme, celui-là qui en a rempli son carquois; point de honte pour eux, quand ilsdébattent à la porte, avec leurs ennemis.