Isaiah (ישעיה) - Isaia 10
123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150
Confronta con un'altra Bibbia
Cambia Bibbia
STUTTGARTENSIA-DELITZSCH | SMITH VAN DYKE |
---|---|
1 לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחֹוק תַּעְלִים לְעִתֹּות בַּצָּרָה | 1 يا رب لماذا تقف بعيدا. لماذا تختفي في ازمنة الضيق. |
2 בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ ׀ בִּמְזִמֹּות זוּ חָשָׁבוּ | 2 في كبرياء الشرير يحترق المسكين. يؤخذون بالمؤامرة التي فكروا بها. |
3 כִּי־הִלֵּל רָשָׁע עַל־תַּאֲוַת נַפְשֹׁו וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ׀ יְהוָה | 3 لان الشرير يفتخر بشهوات نفسه. والخاطف يجدف يهين الرب. |
4 רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפֹּו בַּל־יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל־מְזִמֹּותָיו | 4 الشرير حسب تشامخ انفه يقول لا يطالب. كل افكاره انه لا اله. |
5 יָחִילוּ [דָרְכּו כ] (דְרָכָיו ׀ ק) בְּכָל־עֵת מָרֹום מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדֹּו כָּל־צֹורְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם | 5 تثبت سبله في كل حين. عالية احكامك فوقه. كل اعدائه ينفث فيهم. |
6 אָמַר בְּלִבֹּו בַּל־אֶמֹּוט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא־בְרָע | 6 قال في قلبه لا اتزعزع. من دور الى دور بلا سوء. |
7 אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמֹות וָתֹךְ תַּחַת לְשֹׁונֹו עָמָל וָאָוֶן | 7 فمه مملوء لعنة وغشا وظلما. تحت لسانه مشقة واثم. |
8 יֵשֵׁב ׀ בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ | 8 يجلس في مكمن الديار في المختفيات يقتل البري. عيناه تراقبان المسكين. |
9 יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר ׀ כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטֹוף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכֹו בְרִשְׁתֹּו | 9 يكمن في المختفى كاسد في عرّيسه. يكمن ليخطف المسكين. يخطف المسكين بجذبه في شبكته. |
10 [וַדָּכַה כ] (יִדְכֶּה ק) יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו [חֶלְכָּאִים כ] (חֵיל ק) (כָּאִים׃ ק) | 10 فتنسحق وتنحني وتسقط المساكين ببراثنه. |
11 אָמַר בְּלִבֹּו שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל־רָאָה לָנֶצַח | 11 قال في قلبه ان الله قد نسي. حجب وجهه. لا يرى الى الابد |
12 קוּמָה יְהוָה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל־תִּשְׁכַּח [עֲנִיִּים כ] (עֲנָוִים׃ ק) | 12 قم يا رب. يا الله ارفع يدك. لا تنس المساكين. |
13 עַל־מֶה ׀ נִאֵץ רָשָׁע ׀ אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבֹּו לֹא תִּדְרֹשׁ | 13 لماذا اهان الشرير الله. لماذا قال في قلبه لا تطالب. |
14 רָאִתָה כִּי־אַתָּה ׀ עָמָל וָכַעַס ׀ תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתֹום אַתָּה ׀ הָיִיתָ עֹוזֵר | 14 قد رأيت لانك تبصر المشقة والغم لتجازي بيدك. اليك يسلم المسكين امره. انت صرت معين اليتيم |
15 בֹר זְרֹועַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרֹושׁ־רִשְׁעֹו בַל־תִּמְצָא | 15 احطم ذراع الفاجر. والشرير تطلب شرّه ولا تجده. |
16 יְהוָה מֶלֶךְ עֹולָם וָעֶד אָבְדוּ גֹויִם מֵאַרְצֹו | 16 الرب ملك الى الدهر والابد بادت الامم من ارضه. |
17 תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ | 17 تأوه الودعاء قد سمعت يا رب. تثبت قلوبهم. تميل اذنك |
18 לִשְׁפֹּט יָתֹום וָדָךְ בַּל־יֹוסִיף עֹוד לַעֲרֹץ אֱנֹושׁ מִן־הָאָרֶץ | 18 لحق اليتيم والمنسحق لكي لا يعود ايضا يرعبهم انسان من الارض |
19 וּשְׁאָר עֵץ יַעְרֹו מִסְפָּר יִהְיוּ וְנַעַר יִכְתְּבֵם׃ פ | |
20 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא לֹא־יֹוסִיף עֹוד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית־יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל־מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל־יְהוָה קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת | |
21 שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב אֶל־אֵל גִּבֹּור | |
22 כִּי אִם־יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחֹול הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בֹּו כִּלָּיֹון חָרוּץ שֹׁוטֵף צְדָקָה | |
23 כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות עֹשֶׂה בְּקֶרֶב כָּל־הָאָרֶץ׃ ס | |
24 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות אַל־תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיֹּון מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא־עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם | |
25 כִּי־עֹוד מְעַט מִזְעָר וְכָלָה זַעַם וְאַפִּי עַל־תַּבְלִיתָם | |
26 וְעֹורֵר עָלָיו יְהוָה צְבָאֹות שֹׁוט כְּמַכַּת מִדְיָן בְּצוּר עֹורֵב וּמַטֵּהוּ עַל־הַיָּם וּנְשָׂאֹו בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם | |
27 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלֹו מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלֹּו מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי־שָׁמֶן | |
28 בָּא עַל־עַיַּת עָבַר בְּמִגְרֹון לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו | |
29 עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלֹון לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה | |
30 צַהֲלִי קֹולֵךְ בַּת־גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתֹות | |
31 נָדְדָה מַדְמֵנָה יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ | |
32 עֹוד הַיֹּום בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדֹו הַר [בֵּית־ כ] (בַּת־צִיֹּון ק) גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם׃ ס | |
33 הִנֵּה הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקֹּומָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ | |
34 וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנֹון בְּאַדִּיר יִפֹּול׃ ס |