Sh'muel (שמואל) - 2 Samuele 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיֹּסֶף עֹוד דָּוִד אֶת־כָּל־בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אָלֶף	1 Congregavit autem rursum David omnes electos ex Israël, triginta millia.
2 וַיָּקָם ׀ וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אִתֹּו מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלֹות מִשָּׁם אֵת אֲרֹון הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאֹות יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו	2 Surrexitque David, et abiit, et universus populus qui erat cum eo de viris Juda, ut adducerent arcam Dei, super quam invocatum est nomen Domini exercituum, sedentis in cherubim super eam.
3 וַיַּרְכִּבוּ אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים אֶל־עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיֹו בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת־הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה	3 Et imposuerunt arcam Dei super plaustrum novum : tuleruntque eam de domo Abinadab, qui erat in Gabaa : Oza autem et Ahio, filii Abinadab, minabant plaustrum novum.
4 וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה עִם אֲרֹון הָאֱלֹהִים וְאַחְיֹו הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרֹון	4 Cumque tulissent eam de domo Abinadab, qui erat in Gabaa, custodiens arcam Dei Ahio præcedebat arcam.
5 וְדָוִד ׀ וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרֹושִׁים וּבְכִנֹּרֹות וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים	5 David autem et omnis Israël ludebant coram Domino in omnibus lignis fabrefactis, et citharis et lyris et tympanis et sistris et cymbalis.
6 וַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן נָכֹון וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל־אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בֹּו כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר	6 Postquam autem venerunt ad aream Nachon, extendit Oza manum ad arcam Dei, et tenuit eam : quoniam calcitrabant boves, et declinaverunt eam.
7 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל־הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרֹון הָאֱלֹהִים	7 Iratusque est indignatione Dominus contra Ozam, et percussit eum super temeritate : qui mortuus est ibi juxta arcam Dei.
8 וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקֹום הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיֹּום הַזֶּה	8 Contristatus est autem David, eo quod percussisset Dominus Ozam, et vocatum est nomen loci illius : Percussio Ozæ, usque in diem hanc.
9 וַיִּרָא דָוִד אֶת־יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵיךְ יָבֹוא אֵלַי אֲרֹון יְהוָה	9 Et extimuit David Dominum in die illa, dicens : Quomodo ingredietur ad me arca Domini ?
10 וְלֹא־אָבָה דָוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֶת־אֲרֹון יְהוָה עַל־עִיר דָּוִד וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עֹבֵד־אֱדֹום הַגִּתִּי	10 Et noluit divertere ad se arcam Domini in civitatem David : sed divertit eam in domum Obededom Gethæi.
11 וַיֵּשֶׁב אֲרֹון יְהוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת־עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת־כָּל־בֵּיתֹו	11 Et habitavit arca Domini in domo Obededom Gethæi tribus mensibus : et benedixit Dominus Obededom, et omnem domum ejus.
12 וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ יְהוָה אֶת־בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹו בַּעֲבוּר אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה	12 Nuntiatumque est regi David quod benedixisset Dominus Obededom, et omnia ejus, propter arcam Dei. Abiit ergo David, et adduxit arcam Dei de domo Obededom in civitatem David cum gaudio : et erant cum David septem chori, et victima vituli.
13 וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרֹון־יְהוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שֹׁור וּמְרִיא	13 Cumque transcendissent qui portabant arcam Domini sex passus, immolabat bovem et arietem,
14 וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל־עֹז לִפְנֵי יְהוָה וְדָוִד חָגוּר אֵפֹוד בָּד	14 et David saltabat totis viribus ante Dominum : porro David erat accinctus ephod lineo.
15 וְדָוִד וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת־אֲרֹון יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקֹול שֹׁופָר	15 Et David et omnis domus Israël ducebant arcam testamenti Domini in jubilo, et in clangore buccinæ.
16 וְהָיָה אֲרֹון יְהוָה בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת־שָׁאוּל נִשְׁקְפָה ׀ בְּעַד הַחַלֹּון וַתֵּרֶא אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לֹו בְּלִבָּהּ	16 Cumque intrasset arca Domini in civitatem David, Michol filia Saul, prospiciens per fenestram, vidit regem David subsilientem atque saltantem coram Domino : et despexit eum in corde suo.
17 וַיָּבִאוּ אֶת־אֲרֹון יְהוָה וַיַּצִּגוּ אֹתֹו בִּמְקֹומֹו בְּתֹוךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה־לֹו דָּוִד וַיַּעַל דָּוִד עֹלֹות לִפְנֵי יְהוָה וּשְׁלָמִים	17 Et introduxerunt arcam Domini, et imposuerunt eam in loco suo in medio tabernaculi, quod tetenderat ei David : et obtulit David holocausta et pacifica coram Domino.
18 וַיְכַל דָּוִד מֵהַעֲלֹות הָעֹולָה וְהַשְּׁלָמִים וַיְבָרֶךְ אֶת־הָעָם בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאֹות	18 Cumque complesset offerens holocausta et pacifica, benedixit populo in nomine Domini exercituum.
19 וַיְחַלֵּק לְכָל־הָעָם לְכָל־הֲמֹון יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתֹו	19 Et partitus est universæ multitudini Israël tam viro quam mulieri singulis collyridam panis unam, et assaturam bubulæ carnis unam, et similam frixam oleo : et abiit omnis populus, unusquisque in domum suam.
20 וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת־בֵּיתֹו וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת־שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה־נִּכְבַּד הַיֹּום מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיֹּום לְעֵינֵי אַמְהֹות עֲבָדָיו כְּהִגָּלֹות נִגְלֹות אַחַד הָרֵקִים	20 Reversusque est David ut benediceret domui suæ : et egressa Michol filia Saul in occursum David, ait : Quam gloriosus fuit hodie rex Israël discooperiens se ante ancillas servorum suorum, et nudatus est, quasi si nudetur unus de scurris.
21 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־מִיכַל לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בָּחַר־בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל־בֵּיתֹו לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל־עַם יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה	21 Dixitque David ad Michol : Ante Dominum, qui elegit me potius quam patrem tuum et quam omnem domum ejus, et præcepit mihi ut essem dux super populum Domini in Israël,
22 וּנְקַלֹּתִי עֹוד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם־הָאֲמָהֹות אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה	22 et ludam, et vilior fiam plus quam factus sum : et ero humilis in oculis meis, et cum ancillis de quibus locuta es, gloriosior apparebo.
23 וּלְמִיכַל בַּת־שָׁאוּל לֹא־הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יֹום מֹותָהּ׃ פ	23 Igitur Michol filiæ Saul non est natus filius usque in diem mortis suæ.