Sh'muel (שמואל) - 2 Samuele 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה ׀ לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו עֲלֵה וַיֹּאמֶר דָּוִד אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרֹנָה	1 Après cela, David consulta Yahvé en ces termes: "Monterai-je dans l'une des villes de Juda", etYahvé lui répondit: "Monte!" David demanda: "Où monterai-je", et la réponse fut: "A Hébron."
2 וַיַּעַל שָׁם דָּוִד וְגַם שְׁתֵּי נָשָׁיו אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי	2 David y monta et aussi ses deux femmes, Ahinoam de Yizréel et Abigayil, la femme de Nabal deKarmel.
3 וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר־עִמֹּו הֶעֱלָה דָוִד אִישׁ וּבֵיתֹו וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֵי חֶבְרֹון	3 Quant aux hommes qui étaient avec lui, David les fit monter chacun avec sa famille et ilss'établirent dans les villes d'Hébron.
4 וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ־שָׁם אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־בֵּית יְהוּדָה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת־שָׁאוּל׃ ס	4 Les hommes de Juda vinrent et là, ils oignirent David comme roi sur la maison de Juda. On apprità David que les habitants de Yabesh de Galaad avaient donné la sépulture à Saül.
5 וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל־אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם־אֲדֹנֵיכֶם עִם־שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתֹו	5 Alors David envoya des messagers aux gens de Yabesh et leur fit dire: "Soyez bénis de Yahvépour avoir accompli cette oeuvre de miséricorde envers Saül votre seigneur et pour l'avoir enseveli.
6 וְעַתָּה יַעַשׂ־יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד וֶאֱמֶת וְגַם אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם הַטֹּובָה הַזֹּאת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר הַזֶּה	6 Que Yahvé vous témoigne miséricorde et bonté, moi aussi je vous ferai du bien parce que vousavez agi ainsi.
7 וְעַתָּה ׀ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם וִהְיוּ לִבְנֵי־חַיִל כִּי־מֵת אֲדֹנֵיכֶם שָׁאוּל וְגַם־אֹתִי מָשְׁחוּ בֵית־יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם׃ פ	7 Et maintenant prenez courage et soyez braves, car Saül votre seigneur est mort. Quant à moi, lamaison de Juda m'a oint pour être son roi."
8 וְאַבְנֵר בֶּן־נֵר שַׂר־צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת־אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם	8 Abner, fils de Ner, le chef d'armée de Saül, avait emmené Ishbaal, fils de Saül, et l'avait fait passerà Mahanayim.
9 וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל־הַגִּלְעָד וְאֶל־הָאֲשׁוּרִי וְאֶל־יִזְרְעֶאל וְעַל־אֶפְרַיִם וְעַל־בִּנְיָמִן וְעַל־יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה׃ פ	9 Il l'avait établi roi sur Galaad, sur les Ashérites, sur Yizréel, Ephraïm, Benjamin, et sur tout Israël.
10 בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ־בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל בְּמָלְכֹו עַל־יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד	10 Ishbaal, fils de Saül, avait 40 ans lorsqu'il devint roi d'Israël et il régna deux ans. Seule la maisonde Juda se rallia à David.
11 וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרֹון עַל־בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים׃ ס	11 Le temps que David régna à Hébron sur la maison de Juda fut de sept ans et six mois.
12 וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן־נֵר וְעַבְדֵי אִישׁ־בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל מִמַּחֲנַיִם גִּבְעֹונָה	12 Abner, fils de Ner, et la garde d'Ishbaal, fils de Saül, firent une campagne de Mahanayim versGabaôn.
13 וְיֹואָב בֶּן־צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד יָצְאוּ וַיִּפְגְּשׁוּם עַל־בְּרֵכַת גִּבְעֹון יַחְדָּו וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל־הַבְּרֵכָה מִזֶּה וְאֵלֶּה עַל־הַבְּרֵכָה מִזֶּה	13 Joab, fils de Ceruya, et la garde de David se mirent aussi en marche et ils se rencontrèrent près del'étang de Gabaôn. Ils firent halte, ceux-ci d'un côté de l'étang, ceux-là de l'autre côté.
14 וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל־יֹואָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר יֹואָב יָקֻמוּ	14 Abner dit à Joab: "Que les cadets se lèvent et luttent devant nous!" Joab répondit: "Qu'ils selèvent!"
15 וַיָּקֻמוּ וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל וּשְׁנֵים עָשָׂר מֵעַבְדֵי דָוִד	15 Ils se levèrent et furent dénombrés: douze de Benjamin, pour Ishbaal, fils de Saül, et douze de lagarde de David.
16 וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ ׀ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבֹּו בְּצַד רֵעֵהוּ וַיִּפְּלוּ יַחְדָּו וַיִּקְרָא לַמָּקֹום הַהוּא חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעֹון	16 Chacun saisit son adversaire par la tête et lui enfonça son épée dans le flanc, en sorte qu'ilstombèrent tous ensemble. C'est pourquoi on a appelé cet endroit le Champ des Flancs; il se trouve à Gabaôn.
17 וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָשָׁה עַד־מְאֹד בַּיֹּום הַהוּא וַיִּנָּגֶף אַבְנֵר וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד	17 Alors il y eut en ce jour une très dure bataille et Abner et les gens d'Israël furent battus devant lagarde de David.
18 וַיִּהְיוּ־שָׁם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה יֹואָב וַאֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה	18 Il y avait là les trois fils de Ceruya, Joab, Abishaï et Asahel. Or Asahel était agile à la coursecomme une gazelle sauvage.
19 וַיִּרְדֹּף עֲשָׂהאֵל אַחֲרֵי אַבְנֵר וְלֹא־נָטָה לָלֶכֶת עַל־הַיָּמִין וְעַל־הַשְּׂמֹאול מֵאַחֲרֵי אַבְנֵר	19 Il se lança à la poursuite d'Abner, sans dévier de sa trace à droite ni à gauche.
20 וַיִּפֶן אַבְנֵר אַחֲרָיו וַיֹּאמֶר הַאַתָּה זֶה עֲשָׂהאֵל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי	20 Abner se retourna et dit: "Est-ce toi, Asahel?" Et celui-ci répondit: "Oui."
21 וַיֹּאמֶר לֹו אַבְנֵר נְטֵה לְךָ עַל־יְמִינְךָ אֹו עַל־שְׂמֹאלֶךָ וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְקַח־לְךָ אֶת־חֲלִצָתֹו וְלֹא־אָבָה עֲשָׂהאֵל לָסוּר מֵאַחֲרָיו	21 Alors Abner dit: "Détourne-toi à droite ou à gauche, attrape l'un des cadets et empare-toi de sesdépouilles." Mais Asahel ne voulut pas s'écarter de lui.
22 וַיֹּסֶף עֹוד אַבְנֵר לֵאמֹר אֶל־עֲשָׂהאֵל סוּר לְךָ מֵאַחֲרָי לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי אֶל־יֹואָב אָחִיךָ	22 Abner redit encore à Asahel: "Ecarte-toi de moi, que je ne t'abatte pas à terre. Comment pourrais-je regarder en face ton frère Joab?"
23 וַיְמָאֵן לָסוּר וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל־הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו וַיִּפָּל־שָׁם וַיָּמָת [תַּחַתֹו כ] (תַּחְתָּיו ק) וַיְהִי כָּל־הַבָּא אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל וַיָּמֹת וַיַּעֲמֹדוּ	23 Mais, comme il refusait de s'écarter, Abner le frappa au ventre avec le talon de sa lance et lalance lui sortit par le dos: il tomba là et mourut sur place. En arrivant à l'endroit où Asahel était tombé et étaitmort, tous s'arrêtaient.
24 וַיִּרְדְּפוּ יֹואָב וַאֲבִישַׁי אַחֲרֵי אַבְנֵר וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וְהֵמָּה בָּאוּ עַד־גִּבְעַת אַמָּה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי־גִיחַ דֶּרֶךְ מִדְבַּר גִּבְעֹון	24 Joab et Abishaï se mirent à la poursuite d'Abner et, au coucher du soleil, ils arrivèrent à la collined'Amma, qui est à l'est de Giah sur le chemin du désert de Gabaôn.
25 וַיִּתְקַבְּצוּ בְנֵי־בִנְיָמִן אַחֲרֵי אַבְנֵר וַיִּהְיוּ לַאֲגֻדָּה אֶחָת וַיַּעַמְדוּ עַל רֹאשׁ־גִּבְעָה אֶחָת	25 Les Benjaminites se groupèrent derrière Abner en formation serrée et firent halte au sommetd'une certaine colline.
26 וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל־יֹואָב וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלֹוא יָדַעְתָּה כִּי־מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרֹונָה וְעַד־מָתַי לֹא־תֹאמַר לָעָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם	26 Abner appela Joab et dit: "L'épée dévorera-t-elle toujours? Ne sais-tu pas que cela finira dansl'amertume? Qu'attends-tu pour ordonner à ces gens d'abandonner la poursuite de leurs frères?"
27 וַיֹּאמֶר יֹואָב חַי הָאֱלֹהִים כִּי לוּלֵא דִּבַּרְתָּ כִּי אָז מֵהַבֹּקֶר נַעֲלָה הָעָם אִישׁ מֵאַחֲרֵי אָחִיו	27 Joab répondit: "Aussi vrai que Yahvé est vivant, si tu n'avais pas parlé, ce n'est qu'au matin queces gens auraient renoncé à poursuivre chacun son frère."
28 וַיִּתְקַע יֹואָב בַּשֹּׁופָר וַיַּעַמְדוּ כָּל־הָעָם וְלֹא־יִרְדְּפוּ עֹוד אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא־יָסְפוּ עֹוד לְהִלָּחֵם	28 Joab fit sonner du cor et toute l'armée fit halte: on ne poursuivit plus Israël et on cessa le combat.
29 וְאַבְנֵר וַאֲנָשָׁיו הָלְכוּ בָּעֲרָבָה כֹּל הַלַּיְלָה הַהוּא וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן וַיֵּלְכוּ כָּל־הַבִּתְרֹון וַיָּבֹאוּ מַחֲנָיִם	29 Abner et ses hommes cheminèrent par la Araba pendant toute cette nuit-là, ils passèrent leJourdain et, après avoir marché toute la matinée, ils arrivèrent à Mahanayim.
30 וְיֹואָב ב מֵאַחֲרֵי אַבְנֵר וַיִּקְבֹּץ אֶת־כָּל־הָעָם וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָוִד תִּשְׁעָה־עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂה־אֵל	30 Joab, ayant cessé de poursuivre Abner, rassembla toute la troupe: la garde de David avait perdudix-neuf hommes, plus Asahel,
31 וְעַבְדֵי דָוִד הִכּוּ מִבִּנְיָמִן וּבְאַנְשֵׁי אַבְנֵר שְׁלֹשׁ־מֵאֹות וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵתוּ	31 mais la garde de David avait tué à Benjamin, aux gens d'Abner, 360 hommes.
32 וַיִּשְׂאוּ אֶת־עֲשָׂהאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּקֶבֶר אָבִיו אֲשֶׁר בֵּית לָחֶם וַיֵּלְכוּ כָל־הַלַּיְלָה יֹואָב וַאֲנָשָׁיו וַיֵּאֹר לָהֶם בְּחֶבְרֹון	32 On emporta Asahel et on l'ensevelit dans le tombeau de son père, qui est à Bethléem. Joab et sesgens marchèrent toute la nuit et le jour se leva quand ils arrivaient à Hébron.