Vangelo secondo Marco 6

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - Partito di là, venne nella sua patria e i suoi discepoli lo seguirono.	1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו
2 Giunto il sabato, cominciò a insegnare nella sinagoga e molti degli ascoltatori restavan sbigottiti di tanta dottrina, e si domandavano: «Donde sa costui queste cose? E che sapienza è questa che gli è data e che sorta di portenti son compiuti dalle sue mani?	2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו
3 Non è questi il falegname, il figlio di Maria, il fratello di Giacomo, di Giuseppe, di Giuda e di Simone? E le sue sorelle non sono qui tra noi?». E si scandalizzavan di lui.	3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול
4 Ma Gesù diceva loro: «Un profeta non è spregiato che nella sua patria, nella sua casa e tra i suoi parenti».	4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו
5 E qui non potè fare alcun miracolo, salvo che guarire alcuni pochi infermi, imponendo loro le mani.	5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם
6 E si meravigliava della loro incredulità. Gesù andava intorno per i villaggi circostanti, insegnando.	6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד
7 Allora chiamò i Dodici e cominciò a mandarli a due a due dando loro potestà sopra gli spiriti immondi.	7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה
8 E comandò loro di non prender nulla per il viaggio, tranne il solo bastone; non bisaccia, non pane, non denaro nella cintura;	8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה
9 ma calzati i sandali, non portassero due tuniche.	9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו
10 E diceva loro: «In qualunque case entrerete, trattenetevi, in essa, finchè non partiate di là;	10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם
11 e se in qualche luogo non vi ricevono e non vi ascoltano, uscite di là e scotetevi dai piedi la polvere in testimonianza contro di loro».	11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא
12 Essi adunque partiti, predicavano perchè si facesse penitenza;	12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה
13 scacciavano molti demoni e ungevano con olio molti infermi e li guarivano.	13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום
14 Il re Erode udì parlare di Gesù poichè si era sparsa la sua fama e diceva: «Giovanni Battista è risorto dai morti e perciò per mezzo di lui si operano meraviglie».	14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות
15 Altri invece dicevano: «È Elia», e altri : «È un profeta simile a uno degli antichi profeti».	15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים
16 Erode però, udite queste cose disse: «Questi è quel Giovanni che io ho fatto decapitare e che è risorto».	16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים
17 Erode infatti aveva fatto arrestare Giovanni e l'aveva imprigionato per causa d'Erodiade, moglie di Filippo suo fratello, ch'egli s'era presa in moglie	17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה
18 e per cui Giovanni diceva a Erode: «Non ti è lecito tenere la moglie di tuo fratello!».	18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך
19 Erodiade gli tendeva insidie e lo voleva ucciso, ma non poteva,	19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה
20 perchè Erode aveva paura di Giovanni, sapendolo uomo giusto e santo e lo teneva da conto, risparmiandolo alla morte; faceva molte cose dopo consigliatosi con lui, e volentieri lo ascoltava.	20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו
21 Ma si presentò l'occasione buona. Nel suo giorno natalizio, Erode fece un convito ai grandi della corte, ai capitani e ai primi della Galilea.	21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל
22 Entrata la figlia della stessa Erodiade e avendo danzato ed essendo piaciuta a Erode e ai convitati, il re disse alla fanciulla: «Chiedimi quello che vuoi e io te lo darò».	22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך
23 E le giurò: «quel che mi chiederai, te lo darò; fosse pure la metà del mio regno».	23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי
24 Ella, uscita, domandò a sua madre: «Cosa chiederò?». E quella rispose: «La testa di Giovanni Battista».	24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל
25 Rientrata subito frettolosamente dal re, la fanciulla gli espresse il suo desiderio, dicendo: «Voglio che tu mi dia subito, su di un bacile, la testa di Giovanni Battista».	25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל
26 Il re fu contristato fortemente: ma in vista del giuramento fatto e dei commensali, non volle disgustarla	26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה
27 e spedì un carnefice con l'ordine di portargli la testa di Giovanni, e quegli lo decapitò in prigione,	27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו
28 e ne portò la testa in un bacile e la dette alla fanciulla e questa alla madre.	28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה
29 I discepoli di Giovanni, saputo ciò, andarono a prenderne il corpo e lo deposero in un sepolcro.	29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר
30 Tornati gli Apostoli da Gesù, gli riferirono tutto ciò che avevano fatto e insegnato,	30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו
31 ed egli disse loro: «Venitevene in disparte, in un luogo solitario e riposatevi un poco». Giacchè, c'era un andare e venire che essi non avevano neppure tempo di mangiare.	31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול
32 S'imbarcarono quindi e se ne andarono in un luogo solitario e deserto.	32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד
33 Ora molti li videro partire e lo notarono e da tutte le città accorsero là a piedi e li prevennero.	33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו
34 Quando Gesù scese dalla barca e vide gran folla, ne ebbe compassione, perchè erano come pecore senza pastore, e si mise a insegnar loro molte cose.	34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה
35 Siccome si era fatto tardi, i discepoli gli s'accostaron per dirgli: «Questo luogo è deserto e l'ora è tarda;	35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד
36 congedali dunque affinchè andando per le campagne e i villaggi vicini si comperino qualcosa da mangiare».	36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל
37 Ma egli rispose: «Date voi da mangiare a loro!». Ed essi a lui: «Ce ne andremo a comperare per duecento danari di pane e daremo da mangiare».	37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה
38 Ed egli domandò a loro: «Quanti pani avete? Andate a vedere». Dopo essersene accertati, risposero: «Cinque e due pesci!».	38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים
39 Allora, egli ordinò di far sedere tutte le persone a gruppetti sull'erba verde.	39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא
40 E si accomodarono a gruppi di cento e di cinquanta.	40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים
41 Presi allora i cinque pani e i due pesci, e alzati gli occhi al cielo, benedisse e spezzò i pani e li diede ai discepoli perchè li distribuissero alla gente; divise poi fra tutti i due pesci.	41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם
42 Tutti mangiarono e si saziarono,	42 ויאכלו כלם וישבעו
43 e furono raccolti dodici panieri pieni di avanzi di pane e di pesci.	43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים
44 Ora quelli che avevano mangiato erano cinquemila uomini.	44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש
45 Subito dopo obbligò i discepoli a montare in barca e precederlo sull'altra riva del lago verso Betsaida, mentre egli congedava il popolo.	45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם
46 Dopo averlo fatto, se ne andò sul monte a pregare.	46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל
47 Giunta la sera, la barca era in mezzo al mare ed egli era solo a terra.	47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה
48 Vedendo ch'essi s'affannavano a remare, perchè avevano il vento contrario, verso la quarta vigilia della notte andò a loro, camminando sul mare; e voleva oltrepassarli.	48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם
49 Ma essi vistolo camminare sul mare, s'immaginarono che fosse un fantasma e si misero a gridare;	49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו
50 perchè tutti lo videro e ne furono spaventati. Ma egli rivolse subito loro la parola dicendo: «Fatevi animo, sono io; non abbiate paura!».	50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו
51 E montò in barca con loro, e il vento cessò; e si stupirono più che mai dentro di sè;	51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו
52 non avendo compreso il miracolo dei pani, per essere il lor cuore indurito.	52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם
53 Attraversato il lago vennero nel territorio di Genezaret e presero terra.	53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה
54 Quando sbarcarono, la gente subito lo riconobbe	54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו
55 e percorrendo egli tutti i dintorni si cominciò a portare gl'infermi sui loro lettucci, dovunque s'intendeva che fosse.	55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא
56 E dappertutto dove egli giungeva, nei villaggi, nelle campagne o nelle città posavano i malati sulle piazze e lo pregavano di lasciar toccare almeno il lembo della sua veste; e tutti quelli che lo toccavano erano guariti.	56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו