1 - Parola del Signore comunicata a Sofonia, figlio di Cusi, figlio di Godolia, figlio di Amaria, figlio di Ezechia, ai tempi di Josia, figlio di Amon re di Giuda. | 1 דְּבַר־יְהוָה ׀ אֲשֶׁר הָיָה אֶל־צְפַנְיָה בֶּן־כּוּשִׁי בֶן־גְּדַלְיָה בֶּן־אֲמַרְיָה בֶּן־חִזְקִיָּה בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמֹון מֶלֶךְ יְהוּדָה |
2 «Io raccoglierò ogni cosa dalla faccia della terra, dice il Signore. | 2 אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם־יְהוָה |
3 Raccoglierò la gente e i bestiami, raccoglierò gli uccelli del cielo ed i pesci del mare, e la rovina degli empi arriverà, e sterminerò dalla faccia della terra gli uomini, dice il Signore. | 3 אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עֹוף־הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלֹות אֶת־הָרְשָׁעִים וְהִכְרַתִּי אֶת־הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם־יְהוָה |
4 E sopra Giuda stenderò la mia mano e sopra tutti gli abitanti di Gerusalemme, e disperderò da cotesto luogo gli avanzi di Baal e i nomi degli inservienti e dei sacerdoti insieme; | 4 וְנָטִיתִי יָדִי עַל־יְהוּדָה וְעַל כָּל־יֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְהִכְרַתִּי מִן־הַמָּקֹום הַזֶּה אֶת־שְׁאָר הַבַּעַל אֶת־שֵׁם הַכְּמָרִים עִם־הַכֹּהֲנִים |
5 e quelli che sulle terrazze adorano la milizia del cielo, che adorano e giurano pel Signore e giurano per Melcom; | 5 וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִים עַל־הַגַּגֹּות לִצְבָא הַשָּׁמָיִם וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִים הַנִּשְׁבָּעִים לַיהוָה וְהַנִּשְׁבָּעִים בְּמַלְכָּם |
6 e quelli che si ritirano dal Signore e quelli che non cercarono il Signore e non vollero più curarsi di lui. | 6 וְאֶת־הַנְּסֹוגִים מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַאֲשֶׁר לֹא־בִקְשׁוּ אֶת־יְהוָה וְלֹא דְרָשֻׁהוּ |
7 Silenzio davanti al Signore Dio! Perchè il giorno del Signore è vicino, perchè il Signore ha preparato un sacrificio di vittime e ha designati i suoi convitati. | 7 הַס מִפְּנֵי אֲדֹנָי יְהוִה כִּי קָרֹוב יֹום יְהוָה כִּי־הֵכִין יְהוָה זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו |
8 E avverrà: nel giorno del sacrifizio del Signore io visiterò i principi e i figli del re e tutti coloro che vestono abiti peregrini. | 8 וְהָיָה בְּיֹום זֶבַח יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל־הַשָּׂרִים וְעַל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְעַל כָּל־הַלֹּבְשִׁים מַלְבּוּשׁ נָכְרִי |
9 E visiterò ognuno che entra pomposamente per la soglia, quei che riempiono la casa del Signore Dio loro di iniquità e di frode. | 9 וּפָקַדְתִּי עַל כָּל־הַדֹּולֵג עַל־הַמִּפְתָּן בַּיֹּום הַהוּא הַמְמַלְאִים בֵּית אֲדֹנֵיהֶם חָמָס וּמִרְמָה׃ ס |
10 E in quel giorno, dice il Signore, vi sarà voce di clamore dalla Porta dei Pesci, e urla dalla Seconda, e gran costernazione dai colli. | 10 וְהָיָה בַיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה קֹול צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן־הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדֹול מֵהַגְּבָעֹות |
11 Urlate, o abitanti del Mortaio, perchè tutto il popolo di mercanti tace, sono periti tutti quelli che erano imbottiti di denaro. | 11 הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ כִּי נִדְמָה כָּל־עַם כְּנַעַן נִכְרְתוּ כָּל־נְטִילֵי כָסֶף |
12 E verrà tempo in cui io frugherò Gerusalemme con le lanterne, e visiterò gli uomini fitti nelle loro fecce, i quali dicono in cuor loro: " Il Signore non fa nè il bene nè il male. " | 12 וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת־יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרֹות וּפָקַדְתִּי עַל־הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל־שִׁמְרֵיהֶם הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם לֹא־יֵיטִיב יְהוָה וְלֹא יָרֵעַ |
13 E le loro sostanze saranno messe a sacco e le loro case ridotte in un deserto; edificheranno case, ma non le abiteranno; pianteranno vigne, ma non berranno il vino. | 13 וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה וּבָנוּ בָתִּים וְלֹא יֵשֵׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת־יֵינָם |
14 Il gran giorno del Signore si avvicina; a grandi passi s'avvicina, il richiamo amaro del giorno del Signore; anche il forte resterà costernato! | 14 קָרֹוב יֹום־יְהוָה הַגָּדֹול קָרֹוב וּמַהֵר מְאֹד קֹול יֹום יְהוָה מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבֹּור |
15 Giorno d'ira, quel giorno! Giorno di tribolazione e di angoscia, giorno di calamità e di miseria, giorno di tenebre e di oscurità, giorno di nembo e di bufera, | 15 יֹום עֶבְרָה הַיֹּום הַהוּא יֹום צָרָה וּמְצוּקָה יֹום שֹׁאָה וּמְשֹׁואָה יֹום חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יֹום עָנָן וַעֲרָפֶל |
16 giorno di tromba e di squillo, contro le città fortificate e contro gli angoli prominenti. | 16 יֹום שֹׁופָר וּתְרוּעָה עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרֹות וְעַל הַפִּנֹּות הַגְּבֹהֹות |
17 E ridurrò in angustia gli uomini; andranno brancolando come ciechi, perchè hanno offeso il Signore; e il loro sangue sarà sparso come mota e i loro cadaveri come letame. | 17 וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַיהוָה חָטָאוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים |
18 Ma, nè il loro argento, nè il loro oro potrà scamparli nel giorno d'ira del Signore; tutta la terra sarà consumata dall'ardore dell'animo suo ingelosito, perchè farà uno sterminio completo e repentino di tutti gli abitanti della terra. | 18 גַּם־כַּסְפָּם גַּם־זְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיֹום עֶבְרַת יְהוָה וּבְאֵשׁ קִנְאָתֹו תֵּאָכֵל כָּל־הָאָרֶץ כִּי־כָלָה אַךְ־נִבְהָלָה יַעֲשֶׂה אֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ ס |
| 19 וְזֹאת הִיא עֵדוּת יוֹחָנָן בִּשְׁלֹחַ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם כֹּהֲנִים וּלְוִּיִם לִשְׁאֹל אֹתוֹ מִי אָתָּה |
| 20 וַיּוֹדֶה וְלֹא כִחֵשׁ וַיּוֹדֶה לֵאמֹר אֲנִי אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ |
| 21 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ מִי אֵפוֹא אָתָּה הַאַתָּה אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵינֶנִּי הַאַתָּה הַנָּבִיא וַיַּעַן לֹא |
| 22 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מִי־זֶה אָתָּה לְמַעַן נָשִׁיב לְשֹׁלְחֵינוּ דָּבָר מַה־תֹּאמַר עָלֶיךָ |
| 23 וַיֹּאמֶר אֲנִי קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא |
| 24 וְהַמְשֻׁלָּחִים הָיוּ מִן־הַפְּרוּשִׁים |
| 25 וַיִּשְׁאָלֻהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ אֵפוֹא מַטְבִּיל אַתָּה אִם־אֵינְךָ הַמָּשִׁיחַ אוֹ אֵלִיָּה אוֹ הַנָּבִיא |
| 26 וַיַּעַן אֹתָם יוֹחָנָן וַיֹּאמַר אָנֹכִי מַטְבִּיל בַּמָּיִם וּבְתוֹכְכֶם עוֹמֵד אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אוֹתוֹ |
| 27 הוּא הַבָּא אַחֲרַי אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָי וַאֲנִי נְקַלֹּתִי מֵהַתִּיר שְׂרוֹךְ נְעָלָיו |
| 28 זֹאת הָיְתָה בְּבֵית עֲבָרָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹחָנָן מַטְבִּיל שָׁם |
| 29 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּרְא יוֹחָנָן אֶת־יֵשׁוּעַ בָּא אֵלָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנֹּשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם |
| 30 זֶה הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי עָלָיו אַחֲרַי יָבֹא אִישׁ אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָי כִּי קֹדֶם־לִי הָיָה |
| 31 וַאֲנִי לֹא יְדַעְתִּיו כִּי אִם־בַּעֲבוּר יִגָּלֶה בְּיִשְׂרָאֵל בָּאתִי אֲנִי לִטְבֹּל בַּמָּיִם |
| 32 וַיָּעַד יוֹחָנָן וַיֹּאמַר חָזִיתִי הָרוּחַ כִּדְמוּת יוֹנָה יֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם וַתָּנַח עָלָיו |
| 33 וַאֲנִי לֹא יְדַעְתִּיו אוּלָם הַשֹּׁלֵחַ אֹתִי לִטְבֹּל בַּמַּיִם הוּא אָמַר אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־תִּרְאֶה הָרוּחַ יֹרֶדֶת וְנָחָה עָלָיו הִנֵּה זֶה הוּא אֲשֶׁר יִטְבֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ |
| 34 וַאֲנִי רָאִיתִי וָאָעִידָה כִּי זֶה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים |
| 35 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּסֶף יוֹחָנָן וַיַּעֲמֹד וּשְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו עִמּוֹ |
| 36 וַיַּבֵּט אֶל־יֵשׁוּעַ וְהוּא מִתְהַלֵּךְ וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים |
| 37 וּשְׁנֵי תַלְמִידָיו שָׁמְעוּ אֶת־דְּבָרוֹ וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ |
| 38 וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ אַחֲרָיו וַיַּרְא אֹתָם הֹלְכִים אַחֲרָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־תְּבַקֵּשׁוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי פֵּרוּשׁוֹ מוֹרִי אֵיפֹה תָלִין |
| 39 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ וּרְאוּ וַיָּבֹאוּ וַיִּרְאוּ אֶת־מְקוֹם מְלוֹנוֹ וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית |
| 40 וְאֶחָד מִן־הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מֵאֵת יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו הוּא אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס |
| 41 הוּא פָּגַשׁ בָּרִאשׁוֹנָה אֵת שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת־הַמָּשִׁיחַ מָצָאנוּ אֲשֶׁר תַּרְגּוּמוֹ כְּרִיסְטוֹס |
| 42 וַיּוֹלִיכֵהוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיְהִי כְּהַבִּיט אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה לְךָ יִקָּרֵא כֵיפָא אֲשֶׁר תַּרְגּוּמוֹ פֶּטְרוֹס |
| 43 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיּוֹאֶל יֵשׁוּעַ לָצֵאת הַגָּלִילָה וַיִּמְצָא אֶת־פִילִפּוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי |
| 44 וּפִילִפּוֹס הָיָה מִבֵּית־צָיְדָה עִיר אַנְדְּרַי וּפֶטְרוֹס |
| 45 וַיִּפְגַּע פִילִפּוֹס אֶת־נְתַנְאֵל וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָצָאנוּ אֹתוֹ אֲשֶׁר כָּתַב משֶׁה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים אֶת־יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹסֵף מִנְּצָרֶת |
| 46 וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְתַנְאֵל הֲמִנְּצֶרֶת תֵּצֵא־לָנוּ טוֹבָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִילִפּוֹס בֹּא וּרְאֵה |
| 47 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־נְתַנְאֵל בָּא לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר עָלָיו הִנֵּה בֶאֱמֶת בֶּן־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אֵין־בּוֹ רְמִיָּה |
| 48 וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְתַנְאֵל מֵאַיִן יְדַעְתָּנִי וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לוֹ בְּטֶרֶם קָרָא לְךָ פִילִפּוֹס בִּהְיוֹתְךָ תַּחַת הַתְּאֵנָה אָנֹכִי רְאִיתִיךָ |
| 49 וַיַּעַן נְתַנְאֵל וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי אַתָּה בֶן־אֱלֹהִים אַתָּה הוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל |
| 50 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו עַל־אָמְרִי לְךָ כִּי־תַחַת הַתְּאֵנָה רְאִיתִיךָ הֶאֱמַנְתָּ הִנֵּה גְּדֹלוֹת מֵאֵלֶּה תִּרְאֶה |
| 51 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מֵעַתָּה תִּרְאוּ הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים עַל בֶּן־הָאָדָם |