Romans 14

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 But accept those who are weak in faith, without disputing about ideas.	1 ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות
2 For one person believes that he may eat all things, but if another is weak, let him eat plants.	2 יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק
3 He who eats should not despise him who does not eat. And he who does not eat should not judge him who eats. For God has accepted him.	3 האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים
4 Who are you to judge the servant of another? He stands or falls by his own Lord. But he shall stand. For God is able to make him stand.	4 מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו
5 For one person discerns one age from the next. But another discerns unto every age. Let each one increase according to his own mind.	5 יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו
6 He who understands the age, understands for the Lord. And he who eats, eats for the Lord; for he gives thanks to God. And he who does not eat, does not eat for the Lord, and he gives thanks to God.	6 השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים
7 For none of us lives for himself, and none of us dies for himself.	7 כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו
8 For if we live, we live for the Lord, and if we die, we die for the Lord. Therefore, whether we live or die, we belong to the Lord.	8 כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו
9 For Christ died and rose again for this purpose: that he might be the ruler of both the dead and the living.	9 כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים
10 So then, why do you judge your brother? Or why do you despise your brother? For we shall all stand before the judgment seat of Christ.	10 ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים
11 For it is written: “As I live, says the Lord, every knee shall bend to me, and every tongue shall confess to God.”	11 כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים
12 And so, each one of us shall offer an explanation of himself to God.	12 הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים
13 Therefore, we should no longer judge one another. Instead, judge this to a greater extent: that you should not place an obstacle before your brother, nor lead him astray.	13 לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש
14 I know, with confidence in the Lord Jesus, that nothing is unclean in and of itself. But to him who considers anything to be unclean, it is unclean to him.	14 ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא
15 For if your brother is grieved because of your food, you are not now walking according to love. Do not allow your food to destroy him for whom Christ died.	15 ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח
16 Therefore, what is good for us should not be a cause of blasphemy.	16 לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים
17 For the kingdom of God is not food and drink, but rather justice and peace and joy, in the Holy Spirit.	17 כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש
18 For he who serves Christ in this, pleases God and is proven before men.	18 והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים
19 And so, let us pursue the things that are of peace, and let us keep to the things that are for the edification of one another.	19 ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו
20 Do not be willing to destroy the work of God because of food. Certainly, all things are clean. But there is harm for a man who offends by eating.	20 אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו
21 It is good to refrain from eating meat and from drinking wine, and from anything by which your brother is offended, or led astray, or weakened.	21 טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש
22 Do you have faith? It belongs to you, so hold it before God. Blessed is he who does not judge himself in that by which he is tested.	22 יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו
23 But he who discerns, if he eats, is condemned, because it is not of faith. For all that is not of faith is sin.	23 ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא,