Jeremiah 44

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 The word that came through Jeremiah to all the Jews who were living in the land of Egypt, living at Migdol, and at Tahpanhes, and at Memphis, and in the land of Pathros, saying:	1 הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר
2 “Thus says the Lord of hosts, the God of Israel: You yourselves have seen all this evil that I have led over Jerusalem and over all the cities of Judah. And behold, they are desolate to this day, and there is no inhabitant in them,	2 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב
3 because of the wickedness which they have done, so that they provoked me to wrath, and because they went to offer sacrifice and worship to strange gods, which neither they, nor you, nor your fathers knew.	3 מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם
4 And I sent to you all my servants, the prophets, rising in the night, and sending, and saying: ‘Do not choose to do this abominable word, which I hate.’	4 ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת אשר שנאתי
5 But they did not listen, nor did they incline their ear, so that they would convert from their evil, and so that they would not sacrifice to strange gods.	5 ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים
6 And so my indignation and my fury was fanned and kindled in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem. And they have been turned into desolation and devastation, just as it is this day.	6 ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה
7 And now, thus says the Lord of hosts, the God of Israel: Why do you commit this great evil against your own souls, so that, among you, man and woman, child and infant would pass away from the midst of Judah, and so that no remnant at all would be left behind of you?	7 ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית
8 For you have provoked me by the works of your hands, by sacrificing to strange gods in the land of Egypt, into which you have entered in order to live there, and so that you would perish and become a curse and a disgrace before all the nations of the earth.	8 להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ
9 How could you have forgotten the evils of your fathers, and the evils of the kings of Judah, and the evils of their wives, and your own evils, and the evils of your own wives, which they have done in the land of Judah and in the regions of Jerusalem?	9 השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם
10 They have not been cleansed, even to this day. And they have not feared, and they have not walked in the law of the Lord and in my precepts, which I have given before you and before your fathers.	10 לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם
11 For this reason, thus says the Lord of hosts, the God of Israel: Behold, I will set my face upon you for evil. And I will disperse all of Judah.	11 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את כל יהודה
12 And I will take the remnant of Judah, who had set their faces so that they would enter into the land of Egypt and live there, and they will all be consumed in the land of Egypt. They will fall by the sword and by famine. And they will be consumed, from the least, even to the greatest. By sword and by famine shall they die. And they will be an oath, and a wonder, and a curse, and a disgrace.	12 ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה
13 And I will visit against those who are living in the land of Egypt, just as I have visited against Jerusalem: with the sword, and with famine, and with pestilence.	13 ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם בחרב ברעב ובדבר
14 And there will be no one who escapes, of those who remain among the remnant of the Jews, those who have gone to sojourn in the land of Egypt. And they wish to be returned to the land of Judah, for they lift up their souls so that they might return and live there. But there will be no one who may return, except those who will flee.”	14 ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם כי לא ישובו כי אם פלטים
15 Then all the men, knowing that their wives were sacrificing to strange gods, and all of the women, a great multitude of whom were standing there, and all of the people who were living in the land of Egypt at Pathros, responded to Jeremiah, by saying:	15 ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר
16 “Concerning the word that you have spoken to us in the name of the Lord, we will not heed you.	16 הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך
17 But we will continue to do every word which proceeds from our own mouth, so that we sacrifice to the queen of heaven, and we pour out libations to her, just as we and our fathers have done, our kings and our leaders, in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem. For we were filled with bread, and it was well with us, and we saw no evil.	17 כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו
18 But since the time that we ceased to offer sacrifice to the queen of heaven, and to pour out libations to her, we have been in need of all things, and we have been consumed by the sword and by famine.	18 ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו
19 But when we offer sacrifice to the queen of heaven and pour out libations to her, do we make cakes for her worship and offer libations to her without our husbands?”	19 וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים
20 And Jeremiah spoke to all the people, facing the men, and facing the women, and facing all the people who had responded this word to him, saying:	20 ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר
21 “Was this not the sacrifice that you offered in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem, you and your fathers, your kings and your leaders, and the people of the land, which has been called to mind by the Lord and which has entered into his heart?	21 הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על לבו
22 And the Lord could no longer bear this, because of the evil of your intentions, and because of the abominations that you have done. And so, your land has become a desolation, and an astonishment, and a curse, and it is without an inhabitant, even to this day.	22 ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה
23 This is because you have sacrificed to idols, and you have sinned against the Lord. And you have not heeded the voice of the Lord, and you have not walked in his law, and in his precepts, and in his testimonies. It is for this reason that these evils have happened to you, just as it is today.”	23 מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה
24 Then Jeremiah said to all the people and to all the women: “Listen to the word of the Lord, all you of Judah who are in the land of Egypt:	24 ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים
25 Thus says the Lord of hosts, the God of Israel, saying: You and your wives have spoken it with your mouth, and have fulfilled it with your hands, saying: ‘Let us perform our vows that we have made, so that we may offer sacrifice to the queen of heaven, and pour out libations to her.’ You have fulfilled your vows and accomplished their works.	25 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם
26 Because of this, listen to the word of the Lord, all you of Judah, who live in the land of Egypt: Behold, I have sworn by my great name, says the Lord, that my name will never again be invoked by the mouth of any man of Judah in the land of Egypt, saying: ‘As the Lord God lives.’	26 לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים
27 Behold, I will be vigilant over them for harm, and not for good. And all the men of Judah who are in the land of Egypt will be consumed, by the sword and by famine, until they are thoroughly consumed.	27 הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב עד כלותם
28 And a few men, who will flee from the sword, will return from the land of Egypt into the land of Judah. And all the remnant of Judah, who had entered into the land of Egypt so as to live there, will know whose word will be completed, mine or theirs.	28 ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם
29 And this will be a sign to you, says the Lord, that I will visit against you in this place, so that truly you may know that my words will be completed against you for harm.”	29 וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה
30 Thus says the Lord: “Behold, I will deliver Pharaoh Hophra, the king of Egypt, into the hand of his enemies, and into the hand of those who are seeking his life, just as I delivered Zedekiah, the king of Judah, into the hand of Nebuchadnezzar, the king of Babylon, his enemy and the one who was seeking his life.”	30 כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו ומבקש נפשו