Acts of the Apostles 23

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 Paul looked intently at the Sanhedrin and said, "My brothers, I have conducted myself with a perfectly clear conscience before God to this day."	1 ויבט פולוס אל הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל תמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה
2 The high priest Ananias ordered his attendants to strike his mouth.	2 ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על פיו
3 Then Paul said to him, "God will strike you, you whitewashed wall. Do you indeed sit in judgment upon me according to the law and yet in violation of the law order me to be struck?"	3 ויאמר אליו פולוס יככה אלהים הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה
4 The attendants said, "Would you revile God's high priest?"	4 ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחרף
5 Paul answered, "Brothers, I did not realize he was the high priest. For it is written, 'You shall not curse a ruler of your people.'"	5 ויאמר פולוס אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר
6 Paul was aware that some were Sadducees and some Pharisees, so he called out before the Sanhedrin, "My brothers, I am a Pharisee, the son of Pharisees; (I) am on trial for hope in the resurrection of the dead."	6 ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין
7 When he said this, a dispute broke out between the Pharisees and Sadducees, and the group became divided.	7 ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון
8 For the Sadducees say that there is no resurrection or angels or spirits, while the Pharisees acknowledge all three.	8 כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם
9 A great uproar occurred, and some scribes belonging to the Pharisee party stood up and sharply argued, "We find nothing wrong with this man. Suppose a spirit or an angel has spoken to him?"	9 ותהי המלה גדולה ויקומו הסופרים אשר מכת הפרושים ויתוכחו לאמר לא מצאנו דבר רע באיש הזה ואם רוח דבר אליו או מלאך אל נלחמה באלהים
10 The dispute was so serious that the commander, afraid that Paul would be torn to pieces by them, ordered his troops to go down and rescue him from their midst and take him into the compound.	10 והריב הולך וחזק ושר האלף דאג פן ישסעו את פולוס ויצו את אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהכיאו אל המצד
11 The following night the Lord stood by him and said, "Take courage. For just as you have borne witness to my cause in Jerusalem, so you must also bear witness in Rome."	11 ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי
12 When day came, the Jews made a plot and bound themselves by oath not to eat or drink until they had killed Paul.	12 ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את פולוס
13 There were more than forty who formed this conspiracy.	13 ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים
14 They went to the chief priests and elders and said, "We have bound ourselves by a solemn oath to taste nothing until we have killed Paul.	14 ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס
15 You, together with the Sanhedrin, must now make an official request to the commander to have him bring him down to you, as though you meant to investigate his case more thoroughly. We on our part are prepared to kill him before he arrives."	15 ועתה הודיעו אתם והסנהדרין את שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם
16 The son of Paul's sister, however, heard about the ambush; so he went and entered the compound and reported it to Paul.	16 וישמע בן אחות פולוס את ארבם וילך ויבא אל המצד ויגד לפולוס
17 Paul then called one of the centurions and requested, "Take this young man to the commander; he has something to report to him."	17 ויקרא פולוס לאחד משרי המאות ויאמר אליו הולך את הבחור הזה אל שר האלף כי דבר לו להודיעו
18 So he took him and brought him to the commander and explained, "The prisoner Paul called me and asked that I bring this young man to you; he has something to say to you."	18 ויקחהו ויוליכהו אל שר האלף ויאמר פולוס האסיר קראני אליו ויבקש ממני להוליך אליך את הבחור הזה כי דבר לו להגיד לך
19 The commander took him by the hand, drew him aside, and asked him privately, "What is it you have to report to me?"	19 ויאחז שר האלף בידו ויסר עמו לבדו וישאלהו מה הוא זה אשר לך להודיעני
20 He replied, "The Jews have conspired to ask you to bring Paul down to the Sanhedrin tomor row, as though they meant to inquire about him more thoroughly,	20 ויאמר כי נועצו היהודים יחדו לבקש ממך כי מחר תוריד את פולוס לפני הסנהדרין והמה כאלו חפצים לדעת היטב את ענינו
21 but do not believe them. More than forty of them are lying in wait for him; they have bound themselves by oath not to eat or drink until they have killed him. They are now ready and only wait for your consent."	21 ואתה אל תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על נפשם לבלתי אכל ושתות בטרם יהרגוהו והמה עתה עמדים ומחכים להבטחתך
22 As the commander dismissed the young man he directed him, "Tell no one that you gave me this information."	22 וישלח שר האלף את הבחור ויצוהו לבלתי אמר לאיש כי גלה לו את הדבר הזה
23 Then he summoned two of the centurions and said, "Get two hundred soldiers ready to go to Caesarea by nine o'clock tonight, along with seventy horsemen and two hundred auxiliaries.	23 ויקרא לשני שרי מאות ויאמר החלצו מאתכם אנשי צבא מאתים ללכת לקסרין ופרשים שבעים ומשכי קשת מאתים מן השעה השלישית בלילה
24 Provide mounts for Paul to ride and give him safe conduct to Felix the governor."	24 ובהמות יכינו להרכיב את פולוס למען הביאו שלם אל פיליכס ההגמון
25 Then he wrote a letter with this content:	25 ויכתב אגרת וזה תכן דבריה
26 "Claudius Lysias to his excellency the governor Felix, greetings.	26 קלודיוס לוסיאס אל פיליכס ההגמון האדיר שלום
27 This man, seized by the Jews and about to be murdered by them, I rescued after intervening with my troops when I learned that he was a Roman citizen.	27 את האיש הזה תפשו היהודים ויבקשו המיתו ואבא עם אנשי הצבא ואפלטהו מתוכם בשמעי כי רומי הוא
28 I wanted to learn the reason for their accusations against him so I brought him down to their Sanhedrin.	28 ובאשר חפצתי לדעת על מה שמנו אתו הורדתיו אל הסנהדרין שלהם
29 I discovered that he was accused in matters of controversial questions of their law and not of any charge deserving death or imprisonment.	29 ואמצא כי שטנו אתו על דברי שאלות דתם ולא על דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות
30 Since it was brought to my attention that there will be a plot against the man, I am sending him to you at once, and have also notified his accusers to state (their case) against him before you."	30 ועתה הנה הגד לי שהיהודים מתנכלים באיש הזה ואשלחהו אליך מיד וגם את שטניו צויתי לבוא ולהגיש שטנתם לפניך ואתה שלום
31 So the soldiers, according to their orders, took Paul and escorted him by night to Antipatris.	31 ויקחו אנשי הצבא את פולוס כאשר צוו ויביאהו לילה אל אנטפטריס
32 The next day they re turned to the compound, leaving the horsemen to complete the journey with him.	32 וממחרת הניחו את הפרשים ללכת אתו וישובו למצד
33 When they arrived in Caesarea they delivered the letter to the governor and presented Paul to him.	33 והמה באו אל קסרין ויתנו את האגרת בידי ההגמון ויעמידו לפניו גם את פולוס
34 When he had read it and asked to what province he belonged, and learned that he was from Cilicia,	34 ויהי כקרא ההגמון את האגרת וישאל מאי זה מדינה הוא ויהי כשמעו כי הוא מקיליקיא ויאמר
35 he said, "I shall hear your case when your accusers arrive." Then he ordered that he be held in custody in Herod's praetorium.	35 אשמע את דבריך בבוא גם שטניך הנה ויצו לשמרו בבית המשפט אשר להורדוס