Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל	1 Quando Samuele fu vecchio, stabilì giudici d’Israele i suoi figli.
2 ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע	2 Il primogenito si chiamava Gioele, il secondogenito Abia; erano giudici a Bersabea.
3 ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט	3 I figli di lui però non camminavano sulle sue orme, perché deviavano dietro il guadagno, accettavano regali e stravolgevano il diritto.
4 ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה	4 Si radunarono allora tutti gli anziani d’Israele e vennero da Samuele a Rama.
5 ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים	5 Gli dissero: «Tu ormai sei vecchio e i tuoi figli non camminano sulle tue orme. Stabilisci quindi per noi un re che sia nostro giudice, come avviene per tutti i popoli».
6 וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה	6 Agli occhi di Samuele la proposta dispiacque, perché avevano detto: «Dacci un re che sia nostro giudice». Perciò Samuele pregò il Signore.
7 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם	7 Il Signore disse a Samuele: «Ascolta la voce del popolo, qualunque cosa ti dicano, perché non hanno rigettato te, ma hanno rigettato me, perché io non regni più su di loro.
8 ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך	8 Come hanno fatto dal giorno in cui li ho fatti salire dall’Egitto fino ad oggi, abbandonando me per seguire altri dèi, così stanno facendo anche a te.
9 ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם	9 Ascolta pure la loro richiesta, però ammoniscili chiaramente e annuncia loro il diritto del re che regnerà su di loro».
10 ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך	10 Samuele riferì tutte le parole del Signore al popolo che gli aveva chiesto un re.
11 ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו	11 Disse: «Questo sarà il diritto del re che regnerà su di voi: prenderà i vostri figli per destinarli ai suoi carri e ai suoi cavalli, li farà correre davanti al suo cocchio,
12 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו	12 li farà capi di migliaia e capi di cinquantine, li costringerà ad arare i suoi campi, mietere le sue messi e apprestargli armi per le sue battaglie e attrezzature per i suoi carri.
13 ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות	13 Prenderà anche le vostre figlie per farle sue profumiere e cuoche e fornaie.
14 ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו	14 Prenderà pure i vostri campi, le vostre vigne, i vostri oliveti più belli e li darà ai suoi ministri.
15 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו	15 Sulle vostre sementi e sulle vostre vigne prenderà le decime e le darà ai suoi cortigiani e ai suoi ministri.
16 ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו	16 Vi prenderà i servi e le serve, i vostri armenti migliori e i vostri asini e li adopererà nei suoi lavori.
17 צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים	17 Metterà la decima sulle vostre greggi e voi stessi diventerete suoi servi.
18 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא	18 Allora griderete a causa del re che avrete voluto eleggere, ma il Signore non vi ascolterà».
19 וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו	19 Il popolo rifiutò di ascoltare la voce di Samuele e disse: «No! Ci sia un re su di noi.
20 והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו	20 Saremo anche noi come tutti i popoli; il nostro re ci farà da giudice, uscirà alla nostra testa e combatterà le nostre battaglie».
21 וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה	21 Samuele ascoltò tutti i discorsi del popolo e li riferì all’orecchio del Signore.
22 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו	22 Il Signore disse a Samuele: «Ascoltali: lascia regnare un re su di loro». Samuele disse agli Israeliti: «Ciascuno torni alla sua città!».