Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 10

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד	1 וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל־רֹאשֹׁו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלֹוא כִּי־מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל־נַחֲלָתֹו לְנָגִיד
2 בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני	2 בְּלֶכְתְּךָ הַיֹּום מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם־קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנֹות אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת־דִּבְרֵי הָאֲתֹנֹות וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי
3 וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין	3 וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד־אֵלֹון תָּבֹור וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל־הָאֱלֹהִים בֵּית־אֵל אֶחָד נֹשֵׂא ׀ שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרֹות לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל־יָיִן
4 ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם	4 וְשָׁאֲלוּ לְךָ לְשָׁלֹום וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי־לֶחֶם וְלָקַחְתָּ מִיָּדָם
5 אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נביאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים	5 אַחַר כֵּן תָּבֹוא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנֹּור וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים
6 וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר	6 וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר
7 והיה כי תבאינה האתות האלה לך עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך	7 וְהָיָה כִּי [תְבֹאֶינָה כ] (תָבֹאנָה ק) הָאֹתֹות הָאֵלֶּה לָךְ עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ
8 וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה	8 וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלֹות עֹלֹות לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים שִׁבְעַת יָמִים תֹּוחֵל עַד־בֹּואִי אֵלֶיךָ וְהֹודַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה
9 והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא	9 וְהָיָה כְּהַפְנֹתֹו שִׁכְמֹו לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל וַיַּהֲפָךְ־לֹו אֱלֹהִים לֵב אַחֵר וַיָּבֹאוּ כָּל־הָאֹתֹות הָאֵלֶּה בַּיֹּום הַהוּא׃ ס
10 ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם	10 וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל־נְבִאִים לִקְרָאתֹו וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתֹוכָם
11 ויהי כל יודעו מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים	11 וַיְהִי כָּל־יֹודְעֹו מֵאִתְּמֹול שִׁלְשֹׁום וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם־נְבִאִים נִבָּא וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מַה־זֶּה הָיָה לְבֶן־קִישׁ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים
12 ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים	12 וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר וּמִי אֲבִיהֶם עַל־כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים
13 ויכל מהתנבות ויבא הבמה	13 וַיְכַל מֵהִתְנַבֹּות וַיָּבֹא הַבָּמָה
14 ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל	14 וַיֹּאמֶר דֹּוד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל־נַעֲרֹו אָן הֲלַכְתֶּם וַיֹּאמֶר לְבַקֵּשׁ אֶת־הָאֲתֹנֹות וַנִּרְאֶה כִי־אַיִן וַנָּבֹוא אֶל־שְׁמוּאֵל
15 ויאמר דוד שאול הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל	15 וַיֹּאמֶר דֹּוד שָׁאוּל הַגִּידָה־נָּא לִי מָה־אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל
16 ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל	16 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דֹּודֹו הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנֹות וְאֶת־דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא־הִגִּיד לֹו אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל׃ פ
17 ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה	17 וַיַּצְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת־הָעָם אֶל־יְהוָה הַמִּצְפָּה
18 ויאמר אל בני ישראל כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם	18 וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פ כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל־הַמַּמְלָכֹות הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם
19 ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם	19 וְאַתֶּם הַיֹּום מְאַסְתֶּם אֶת־אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוּא מֹושִׁיעַ לָכֶם מִכָּל־רָעֹותֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לֹו כִּי־מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יְהוָה לְשִׁבְטֵיכֶם וּלְאַלְפֵיכֶם
20 ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן	20 וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן
21 ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא	21 וַיַּקְרֵב אֶת־שֵׁבֶט בִּנְיָמִן [לְמִשְׁפְּחֹתֹו כ] (לְמִשְׁפְּחֹתָיו ק) וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן־קִישׁ וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא
22 וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים	22 וַיִּשְׁאֲלוּ־עֹוד בַּיהוָה הֲבָא עֹוד הֲלֹם אִישׁ ס וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה־הוּא נֶחְבָּא אֶל־הַכֵּלִים
23 וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה	23 וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם וַיִּתְיַצֵּב בְּתֹוךְ הָעָם וַיִּגְבַּהּ מִכָּל־הָעָם מִשִּׁכְמֹו וָמָעְלָה
24 ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך	24 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־כָּל־הָעָם הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר־בֹּו יְהוָה כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל־הָעָם וַיָּרִעוּ כָל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ׃ פ
25 וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו	25 וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר וַיַּנַּח לִפְנֵי יְהוָה וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת־כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתֹו
26 וגם שאול הלך לביתו גבעתה וילכו עמו החיל אשר נגע אלהים בלבם	26 וְגַם־שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתֹו גִּבְעָתָה וַיֵּלְכוּ עִמֹּו הַחַיִל אֲשֶׁר־נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם
27 ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש	27 וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה־יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא־הֵבִיאוּ לֹו מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ׃ פ