Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 9

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 הן היה גם לברית הראשונה משפטי העבודה ומקדש ארצי	1 Certainly, the former also had the justifications of worship and a holy place for that age.
2 כי הוקם המשכן החיצון אשר בו המנורה והשלחן ומערכת הלחם והוא נקרא קדש	2 For a tabernacle was made at first, in which were the lampstand, and the table, and the bread of the Presence, which is called Holy.
3 ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים	3 Then, beyond the second veil, was the tabernacle, which is called the Holy of Holies,
4 אשר לו מזבח הזהב לקטרת וארון הברית מצפה זהב כלו ובו צנצנת זהב אשר המן בתוכו ומטה אהרן אשר פרח ולוחות הברית	4 having a golden censer, and the ark of the testament, covered all around and on every part with gold, in which was a golden urn containing manna, and the rod of Aaron which had blossomed, and the tablets of the testament.
5 וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם בפרט	5 And over the ark were the Cherubim of glory, overshadowing the propitiatory. There is not enough time to speak about each of these things.
6 ואחרי שהוכנו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבד שם את עבודתם	6 Yet truly, once such things were placed together, in the first part of the tabernacle, the priests were, indeed, continually entering, so as to carry out the duties of the sacrifices.
7 ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם	7 But into the second part, once a year, the high priest alone entered, not without blood, which he offered on behalf of the neglectful offenses of himself and of the people.
8 ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד	8 In this way, the Holy Spirit is signifying that the way to what is most holy was not yet made manifest, not while the first tabernacle was still standing.
9 והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד	9 And this is a parable for the present time. Accordingly, those gifts and sacrifices that are offered are not able, as concerns the conscience, to make perfect those things that serve only as food and drink,
10 אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון	10 as well as the various washings and justices of the flesh, which were imposed upon them until the time of correction.
11 אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת	11 But Christ, standing as the High Priest of future good things, through a greater and more perfect tabernacle, one not made by hand, that is, not of this creation,
12 גם לא בא בדם שעירים ועגלים אלא בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם	12 entered once into the Holy of Holies, having obtained eternal redemption, neither by the blood of goats, nor of calves, but by his own blood.
13 כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהרת גופם	13 For if the blood of goats and oxen, and the ashes of a calf, when these are sprinkled, sanctify those who have been defiled, in order to cleanse the flesh,
14 אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים	14 how much more will the blood of Christ, who through the Holy Spirit has offered himself, immaculate, to God, cleanse our conscience from dead works, in order to serve the living God?
15 ובעבור זאת הוא גם סרסר לברית חדשה למען אשר יירשו המקראים את הבטחת נחלת עולם אחרי אשר מת לפדות מן הפשעים אשר נעשו תחת הברית הראשונה	15 And thus he is the Mediator of the new testament, so that, by his death, he intercedes for the redemption of those transgressions which were under the former testament, so that those who have been called may receive the promise of an eternal inheritance.
16 כי במקום שיש דיתיקי צריך לדעת מות מקימה	16 For where there is a testament, it is necessary for the death of the one who testifies to intervene.
17 כי רק במות המת תכון דיתיקי ואיננה בתקפה בעוד מקימה בחיים	17 For a testament is confirmed by death. Otherwise, it as yet has no force, as long as the one who testifies lives.
18 לכן גם הראשונה לא חנכה בלא דם	18 Therefore, indeed, the first was not dedicated without blood.
19 כי ככלות משה להגיד לכל העם את כל המצות כתורה לקח דם העגלים והשעירים עם מים ותולעת שני ואזוב ויזרק על הספר ועל כל העם	19 For when every commandment of the law had been read by Moses to the entire people, he took up the blood of calves and goats, with water and with scarlet wool and hyssop, and he sprinkled both the book itself and the entire people,
20 ויאמר הנה דם הברית אשר צוה אלהים אליכם	20 saying: “This is the blood of the testament which God has commanded for you.”
21 וכן הזה מן הדם על המשכן ועל כל כלי השרת	21 And even the tabernacle, and all the vessels for the ministry, he similarly sprinkled with blood.
22 וכמעט הכל יטהר בדם על פי התורה ואין כפרה בלי שפיכת דם	22 And nearly everything, according to the law, is to be cleansed with blood. And without the shedding of blood, there is no remission.
23 לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה	23 Therefore, it is necessary for the examples of heavenly things to be cleansed, just as, indeed, these things were. Yet the heavenly things are themselves better sacrifices than these.
24 כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים	24 For Jesus did not enter by means of holy things made with hands, mere examples of the true things, but he entered into Heaven itself, so that he may appear now before the face of God for us.
25 אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים	25 And he did not enter so as to offer himself repeatedly, as the high priest enters into the Holy of Holies each year, with the blood of another.
26 כי אם כן הוא הלא היה לו לענות פעמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בפעם אחת כדי לבטל את החטא בזבח נפשו	26 Otherwise, he would need to have suffered repeatedly since the beginning of the world. But now, one time, at the consummation of the ages, he has appeared in order to destroy sin though his own sacrifice.
27 וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין	27 And in the same manner as it has been appointed for men to die one time, and after this, to be judged,
28 כן הקרב המשיח פעם אחת למען שאת חטאי רבים ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו	28 so also Christ was offered, one time, in order to empty the sins of so many. He shall appear a second time without sin, for those who await him, unto salvation.