Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 11

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים	1 כִּי הָאֱמוּנָה הִיא חֹסֶן הַבִּטָּחוֹן בַּמְקֻוֶּה וְהוֹכָחַת דְּבָרִים לֹא נִרְאִים
2 ובה נחלו האבות עדות	2 וּבָהּ נָחֲלוּ הָאָבוֹת עֵדוּת
3 באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם	3 בָּאֱמוּנָה נָבִין כִּי־הָעוֹלָמוֹת נַעֲשֹוּ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים לְמַעַן אֲשֶׁר יֵצֵא הַנִּרְאֶה מִן־הַנֶּעְלָם
4 באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו	4 בָּאֱמוּנָה הִקְרִיב הֶבֶל לֵאלֹהִים זֶבַח טוֹב מִקָּיִן אֲשֶׁר הָיָה־לוֹ לְעֵדוּת כִּי צַדִּיק הוּא בְּהָעִיד אֱלֹהִים עַל־מִנְחֹתָיו וּבָהּ עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר אַחֲרֵי מוֹתוֹ
5 באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך	5 בָּאֱמוּנָה לֻקַּח חֲנוֹךְ לְבִלְתִּי רְאוֹתוֹ הַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ כִּי־לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים וְהוּעַד עָלָיו לִפְנֵי הִלָּקְחוֹ כִּי אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלָּךְ
6 ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו	6 וּבְלִי אֱמוּנָה לֹא־יוּכַל אִישׁ לִהְיוֹת רָצוּי אֶל־הָאֱלֹהִים כִּי כָל־הַקָּרֵב אֵלָיו צָרִיךְ לְהַאֲמִין כִּי־יֵשׁ אֱלֹהִים וּגְמוּל הוּא מֵשִׁיב לְדֹרְשָׁיו
7 באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה	7 בָּאֱמוּנָה בָּנָה נֹחַ בְּיִרְאַת יְהוָֹה אֶת־הַתֵּבָה לְהַצָּלַת בֵּיתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־צֻוָּה עַל־דְּבָרִים לֹא־נִרְאִים עֲדַיִן וַיַּרְשַׁע בָּהּ אֶת־הָעוֹלָם וַיְהִי לְיֹרֵשׁ הַצְּדָקָה עֵקֶב הָאֱמוּנָה
8 באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא	8 בָּאֱמוּנָה שָׁמַע אַבְרָהָם כַּאֲשֶׁר נִקְרָא לָלֶכֶת אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִירָשֶׁנָּה וַיֵּצֵא וְלֹא־יָדַע אָנָה יָבוֹא
9 באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא	9 בָּאֱמוּנָה הָיָה גֵר בְּאֶרֶץ הַהַבְטָחָה כְּמוֹ בְנָכְרִיָּה וַיֵּשֶׁב בְּאֹהָלִים הוּא וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲשֶׁר־יָרְשׁוּ עִמּוֹ הַהַבְטָחָה הַהִיא
10 כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים	10 כִּי־חִכָּה לָעִיר אֲשֶׁר יְסוֹדָהּ נֶאֱמָן וּבוֹנָהּ וּמְכוֹנְנָהּ הָאֱלֹהִים
11 באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח	11 בָּאֱמוּנָה שָׂרָה גַם־הִיא קִבְּלָה הַכֹּחַ לְהַזְרִיעַ וַתֵּלֶד אַחֲרֵי בְלֹתָהּ כִּי־חָשְׁבָה לְנֶאֱמָן אֶת־הַמַּבְטִיחַ
12 על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר	12 עַל־כֵּן מֵאֶחָד אֲשֶׁר כִּמְעַט מֵת גּוּפוֹ יָצְאוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר
13 כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ	13 כְּפִי אֱמוּנָה מֵתוּ כָל־אֵלֶּה וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת־הַהַבְטָחוֹת רַק מֵרָחוֹק רָאוּ אוֹתָן וַיִּבְטְחוּ וַיִּשְׂמְחוּ לִקְרָאתָן וַיּוֹדוּ כִּי־גֵרִים הֵם וְתוֹשָׁבִים בָּאָרֶץ
14 הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב	14 הֲלֹא הַמְדַבְּרִים כָּזֹאת יוֹדִיעוּ כִּי־הֵם מְבַקְשֵׁי אֶרֶץ מוֹשָׁב
15 ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה	15 וְאִם־הָיְתָה דַעְתָּם עַל־הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנָּה הֲלֹא־הָיָה בְיָדָם לָשׁוּב אֵלֶיהָ
16 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר	16 אָכֵן נִכְסְפוּ לְמוֹשָׁב טוֹב מִמֶּנּוּ וְהוּא בַּשָּׁמָיִם וְעַל־כֵּן לֹא בוֹשׁ הָאֱלֹהִים לְהִקָּרֵא אֱלֹהֵיהֶם כִּי־הֵכִין לָהֶם עִיר
17 באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות	17 בָּאֱמוּנָה הֶעֱלָה אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק כַּאֲשֶׁר נֻסָּה וְאֶת־יְחִידוֹ הִקְרִיב הַמְקַבֵּל אֶת־הַהַבְטָחוֹת
18 אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע	18 אֲשֶׁר נֶאֱמַר־לוֹ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע
19 ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל	19 וַיַּחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ כִּי יָכוֹל יוּכַל אֱלֹהִים לְהַחֲיוֹת גַּם אֶת־הַמֵּתִים עַל־כֵּן גַּם־הוּשַׁב אֵלָיו לִהְיוֹת לְמָשָׁל
20 באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות	20 בָּאֱמוּנָה בֵּרַךְ יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו וַיְדַבֵּר עַל־הָעֲתִידוֹת
21 באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה	21 בָּאֱמוּנָה בֵּרַךְ יַעֲקֹב אֶת־שְׁנֵי בְנֵי־יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ עַל־רֹאשׁ הַמַּטֶּה
22 באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו	22 בָּאֱמוּנָה הִזְכִּיר יוֹסֵף בִּקְרָב־קִצּוֹ אֶת־יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַו עַל־אֹדוֹת עַצְמוֹתָיו
23 באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך	23 בָּאֱמוּנָה הִצְפִּינוּ אֶת־משֶׁה אֲבוֹתָיו שְׁלשָׁה יְרָחִים אַחֲרֵי הִוָּלְדוֹ כִּרְאֹתָם אֶת־הַיֶּלֶד כִּי־טוֹב הוּא וְלֹא יָרְאוּ אֶת־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ
24 באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה	24 בָּאֱמוּנָה מֵאֵן משֶׁה כַּאֲשֶׁר גָּדֵל לְהִקָּרֵא בֵן לְבַת־פַּרְעֹה
25 ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא	25 וַיִּבְחַר לִסְבֹּל אֶת־עֳנִי עַם־אֱלֹהִים מִלְּהִתְעַנֵּג לְשָׁעָה בְּתַעֲנוּגֵי הַחֵטְא
26 בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול	26 בְּחָשְׁבוֹ אֶת־חֶרְפַּת הַמָּשִׁיחַ לְעשֶׁר גָּדוֹל מֵאֹצְרוֹת מִצְרָיִם כִּי הִבִּיט אֶל־הַגְּמוּל
27 באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק	27 בָּאֱמוּנָה עָזַב אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם וְלֹא יָרֵא מֵחֲמַת הַמֶּלֶךְ כִּי הָיָה כְּרֹאֶה אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ נִרְאֶה וַיִּתְחַזָּק
28 באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם	28 בָּאֱמוּנָה עָשָׂה אֶת־הַפֶּסַח וּנְתִינַת הַדָּם לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִגַּע הַמַּשְׁחִית בִּבְכוֹרֵיהֶם
29 באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו	29 בָּאֱמוּנָה עָבְרוּ אֶת־יַם־סוּף בַּיַּבָּשָׁה אֲשֶׁר נִסּוּ מִצְרַיִם גַּם־הֵמָּה לַעֲבָר־בּוֹ וַיְטֻבָּעוּ
30 באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים	30 בָּאֱמוּנָה נָפְלוּ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ אַחֲרֵי הִקִּיפוּ אוֹתָן שִׁבְעַת יָמִים
31 באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום	31 בָּאֱמוּנָה לֹא אָבְדָה רָחָב הַזּוֹנָה עִם־הַסּוֹרְרִים כִּי־אָסְפָה אֶת־הַמְרַגְּלִים אֶל־בֵּיתָהּ בְּשָׁלוֹם
32 ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים	32 וּמָה אֹמַר עוֹד הֵן תִּקְצַר־לִי הָעֵת אִם־אֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי גִדְעוֹן וּבָרָק וְשִׁמְשׁוֹן וְיִפְתָּח וְדָוִד וּשְׁמוּאֵל וְהַנְּבִיאִים
33 אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות	33 אֲשֶׁר בָּאֱמוּנָה כִּבְּשׁוּ מַמְלָכוֹת וּפָעֲלוּ צֶדֶק וְהִשִּׂיגוּ הַבְטָחוֹת וְסָכְרוּ פִּי אֲרָיוֹת
34 וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים	34 וְכִבּוּ גְּבוּרַת הָאֵשׁ וְנִמְלְטוּ מִפִּי הַחֶרֶב וְהִתְחַזְּקוּ מֵחָלְיָם וְעָשֹוּ חַיִל בַּמִּלְחָמָה וְהִפִּילוּ מַחֲנוֹת זָרִים
35 נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה	35 נָשִׁים לָקְחוּ אֶת־מֵתֵיהֶן כִּי קָמוּ מִן הַמֵּתִים וַאֲחֵרִים רֻטְּשׁוּ בְעִנּוּיִם וְלֹא אָבוּ לְהִנָּצֵל לְמַעַן יִזְכּוּ לִתְחִיָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה
36 מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר	36 מֵהֶם נֻסּוּ בְּלַעַג וָקֶלֶס וּבְמַכּוֹת וְגַם־נִמְסְרוּ לְכֶבֶל וּמַסְגֵּר
37 נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון	37 נִסְקְלוּ בָאֲבָנִים נֻסְּרוּ בַמְּגֵרָה נִבְחֲנוּ בְיִסּוּרִים מֵתוּ לְפִי־חָרֶב וַיָּנֻעוּ עֲטוּפֵי עוֹרֹת כְּבָשִׂים וְעִזִּים בְּחֹסֶר וּבְעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן
38 אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ	38 אֲשֶׁר הָעוֹלָם לֹא־הָיָה כְדַאי לָהֶם הֵם תָּעוּ בַּמִּדְבָּר וּבֶהָרִים וּבַמְּעָרוֹת וּבִנְקִיקֵי הָאָרֶץ
39 וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה	39 וְכָל־אֵלֶּה אַף כִּי־הָיְתָה לָהֶם הָעֵדוּת בִּגְלַל אֱמוּנָתָם לֹא קִבְּלוּ אֶת־הַהַבְטָחָה
40 למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה	40 לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יֻשְׁלְמוּ בִּלְעָדֵינוּ כִּי צָפָה לָנוּ אֱלֹהִים מִקֶּדֶם טוֹבָה יְתֵרָה