Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 28

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וכאשר נמלטנו נודע לנו כי שם האי מליטי	1 Nous étions donc sauvés. C’est alors que nous avons su que l’île s’appelait Malte.
2 והנכרים לא המעיטו חסדם עמנו כי בערו אש ויאספו את כלנו אליהם מפני הגשם היורד ומפני הקר	2 Les indigènes nous ont accueillis avec une cordialité peu courante. Ils ont allumé un feu et on s’est occupé de nous, car maintenant la pluie tombait, et il faisait froid.
3 ופולוס אסף לו ערמת קצים וישם על המוקד ומן החם יצא אפעה ויאחז בידו	3 Paul avait ramassé une brassée de bois sec. Au moment où il l’a jetée dans le feu, la chaleur en a fait sortir une vipère qui est restée accrochée à sa main.
4 ויראו הנכרים את החיה תלויה על ידו ויאמרו איש אל רעהו אכן רצח האיש הזה אשר הנקמה לא הניחה לו לחיות אף כי נמלט מן הים	4 Voyant la vipère qui pendait de sa main, les indigènes se sont dit: "Celui-là est sûrement un meurtrier: il a eu beau échapper à la mer, la Justice ne lui permet pas de vivre.”
5 והוא נער את החיה מעל ידו אל תוך האש ולא הרעה לו מאומה	5 Mais Paul a secoué la bête dans le brasier et lui n’a eu aucun mal.
6 והם הוחילו אשר יצבה גופו או אשר יפל מת פתאם ויחילו עד בוש והנה לא קרהו כל אסון ויהפך לבם ויאמרו כי אלהים הוא	6 Les autres s’attendaient à le voir enfler et tomber mort subitement, mais le temps passait et rien d’anormal ne lui arrivait. En voyant cela, ils ont changé d’avis et ils ont commencé à dire que c’était un dieu.
7 ובסביבו המקום ההוא היו שדות אשר לראש אנשי האי ושמו פובליוס הוא הביא אתנו לביתו ויכלכל אתנו בטובו שלשת ימים	7 Les terres près de là appartenaient au premier personnage de l’île: il s’appelait Publius. Il nous a accueillis et nous a offert très aimablement l’hospitalité durant trois jours.
8 ואבי פובליוס מוטל למשכב בקדחת ובמחלה המעים ויבא אליו פולוס ויתפלל וישם עליו את ידיו וירפאהו	8 Le père de Publius était retenu au lit par une dysenterie et il avait de la fièvre. Paul est allé le voir; il a prié et lui a fait l’imposition des mains, et il l’a guéri.
9 ואחרי המעשה הזה באו גם החלים האחרים אשר באי וירפאו	9 Du coup tous les autres de l’île qui avaient des malades se sont présentés et ils ont été rétablis.
10 ויכבדנו כבוד גדול ובלכתנו משם ספקו לנו די צרכנו	10 Ils nous ont donc montré beaucoup d’égards, et quand nous sommes repartis, ils nous ont pourvus de tout le nécessaire.
11 ואחרי שלשת חדשים עברנו משם באניה אלכסנדרית אשר ישבה באי בימי הסתו ואות דגלה התאומים	11 Trois mois plus tard, nous partions sur un bateau d’Alexandrie qui avait passé l’hiver dans l’île; il portait le pavillon des Dioscures.
12 ונבא אל סרקוסא ונשב שם שלשת ימים	12 Nous avons mis à la voile sur Syracuse où nous sommes restés trois jours.
13 משם סבנו ונבא אל רגיון ובנשב רוח דרומית ביום המחרת באנו ביום השני אל פוטיולי	13 De là, longeant la côte, nous avons atteint Reggio. Le jour suivant le vent du sud est arrivé et deux jours plus tard nous étions à Potioles.
14 ושם מצאנו אחים ויבקשו ממנו לשבת אתם שבעת ימים ובכן הלכנו אל רומי	14 Là nous avons trouvé les frères, qui ont insisté pour que nous nous arrêtions chez eux huit jours. Et ainsi nous avons atteint Rome.
15 וישמעו האחים את בואנו ויצאו משם לקראתנו עד לשוק אפיוס ועד לשלשת החניות וירא אתם פולוס ויודה לאלהים ויתחזק	15 Les frères y avaient reçu de nos nouvelles et ils sont venus jusqu’au Forum d’Appius, aux Trois-Tavernes, pour nous rencontrer. En les voyant, Paul a rendu grâces à Dieu et s’est senti réconforté.
16 ואחר באנו אל רומי העביר שר המאה את האסירים אל שר הצבא ולפולוס הניחו לשבת לבדו עם איש הצבא השמר אותו	16 Quand nous sommes entrés dans Rome, le centurion a remis les prisonniers au gouverneur militaire, mais Paul a eu l’autorisation de se loger à ses frais, avec le soldat qui le gardait.
17 ויהי אחרי שלשת ימים ויקרא פולוס אליו את ראשי היהודים ויקהלו אליו ויאמר אליהם אנשים אחים אף כי לא מעלתי מעל בעמנו ובחקות אבותינו אסרוני בירושלים וימסרוני לידי הרומיים	17 Trois jours plus tard Paul convoquait les plus importants des Juifs. Quand ils furent chez lui, il commença à leur dire: "Frères, on m’a amené de Jérusalem comme prisonnier; j’ai été livré aux Romains alors que je n’avais offensé en rien les autorités de notre peuple ou les coutumes de nos pères.
18 והם אחרי חקרם אתי אמרו לפטרני כי לא נמצא בי משפט מות	18 Après examen, les Romains voulaient me relâcher, vu qu’il n’y avait rien dans mon cas qui mérite la mort.
19 והיהודים קמו בי ואאנס לקרא את הקיסר לדיני אך אין נפשי לשטון את עמי בדבר	19 Mais devant l’opposition des Juifs, j’ai été forcé d’en appeler à César, sans avoir pourtant la moindre intention d’accuser les autorités de mon peuple.
20 ובעבור זאת קראתי לכם לראותכם ולדבר עמכם כי בגלל תקות ישראל אסור אני בכבל הזה	20 Voilà pourquoi j’ai demandé à vous voir et à vous parler. Si je porte cette chaîne, c’est à cause de l’espérance d’Israël.”
21 ויאמרו אליו לא קבלנו על אדותיך אגרות מארץ יהודה ולא בא הנה אחד מן האחים אשר הגיד או דבר עליך דבר רע	21 Ils lui dirent: "Nous n’avons pas reçu de lettres de Judée à ton sujet, et aucun des frères qui sont passés ne nous a dit ou transmis quelque chose de défavorable à ton sujet.
22 אמנם חפצים אנחנו לשמע את אשר בלבבך כי נודע לנו אשר בכל מקום יריבו אל הכת הזאת	22 Mais nous aimerions entendre de toi comment tu te situes, car nous savons que cette secte rencontre partout de l’opposition.
23 וישימו לו יום מועד ויבאו אליו רבים אל מלונו ויעד בהם ויבאר את מלכות אלהים ויוכח להם עניני ישוע מתורת משה ומן הנביאים מבקר עד ערב	23 Ils fixèrent avec lui un rendez-vous, et un bon nombre d’entre eux vinrent à son logement. Il leur fit tout un exposé: depuis le matin jusqu’au soir il leur parla du royaume de Dieu, partant de la loi de Moïse et des Prophètes, pour les convaincre au sujet de Jésus.
24 ויש אשר שמעו אל דבריו ויש אשר לא האמינו	24 Certains se laissaient persuader par ses raisons, les autres refusaient de croire.
25 ויחלקו בדעתם ויסורו ללכת לדרכם בדבר פולוס הדבר האחד הזה היטב דבר רוח הקדש לאבותינו בפי ישעיהו הנביא לאמר	25 Ils n’étaient pas d’accord entre eux quand ils se retirèrent, et Paul leur dit ces mots: "L’Esprit Saint a dit vrai quand il parlait par le prophète Isaïe au sujet de vos pères:
26 לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו	26 Va vers ce peuple et dis-leur: Vous aurez beau écouter, vous ne comprendrez rien; vous aurez beau regarder, vous ne verrez pas.
27 כי שמן לב העם הזה ואזניו כבדו ואת עיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפאתיו	27 Oui, ce peuple a la conscience endurcie; leurs oreilles ne savent plus entendre, et leurs yeux sont bouchés. Ils ont peur de voir de leurs yeux et d’entendre de leurs oreilles, mais alors leur cœur comprendrait et se convertirait, et moi je les guérirais.
28 לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו	28 Sachez que déjà, ce salut de Dieu a été annoncé aux païens: eux l’écouteront.”
29 ויהי בדברו זאת הלכו מאתו היהודים ויתוכחו הרבה איש עם רעהו	29 (Sur ce les Juifs repartirent, ayant entre eux de fortes discussions.)
30 ופולוס ישב שנתים ימים בביתו אשר שכר לו ויקבל את כל הבאים אליו	30 Paul, donc, avait ce logement particulier qu’il louait; il y resta deux années entières. Il y recevait tous ceux qui venaient le voir;
31 ויקרא את מלכות האלהים וילמד את דרכי ישוע המשיח אדנינו בכל בטחון לבו ואין מנע	31 il leur faisait l’annonce du Royaume de Dieu et leur enseignait avec beaucoup d’assurance tout ce qui a trait au Christ Jésus, le Seigneur, et personne ne l’en empêchait.