1 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו | 1 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו |
2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר | 2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר |
3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה | 3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה |
4 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה | 4 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה |
5 כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח | 5 כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח |
6 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל | 6 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל |
7 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך | 7 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך |
8 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות | 8 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות |
9 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים | 9 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים |
10 כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו | 10 כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו |
11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה | 11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה |
12 ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו | 12 ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו |
13 השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך | 13 השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך |
14 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך | 14 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך |
15 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא | 15 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא |
16 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו | 16 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו |
17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה | 17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה |
18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה | 18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה |
19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך | 19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך |
20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה | 20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה |
21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה | 21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה |
22 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה | 22 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה |