Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 24

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות	1 And on the first day of the week, very early in the morning, they came to the sepulchre, bringing the spices which they had prepared.
2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר	2 And they found the stone rolled back from the sepulchre.
3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע	3 And going in, they found not the body of the Lord Jesus.
4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים	4 And it came to pass, as they were astonished in their mind at this, behold, two men stood by them, in shining apparel.
5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים	5 And as they were afraid, and bowed down their countenance towards the ground, they said unto them: Why seek you the living with the dead?
6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר	6 He is not here, but is risen. Remember how he spoke unto you, when he was in Galilee,
7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום	7 Saying: The Son of man must be delivered into the hands of sinful men, and be crucified, and the third day rise again.
8 ותזכרנה את דבריו	8 And they remembered his words.
9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים	9 And going back from the sepulchre, they told all these things to the eleven, and to all the rest.
10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה	10 And it was Mary Magdalen, and Joanna, and Mary of James, and the other women that were with them, who told these things to the apostles.
11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן	11 And these words seemed to them as idle tales; and they did not believe them.
12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה	12 But Peter rising up, ran to the sepulchre, and stooping down, he saw the linen cloths laid by themselves; and went away wondering in himself at that which was come to pass.
13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס	13 And behold, two of them went, the same day, to a town which was sixty furlongs from Jerusalem, named Emmaus.
14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה	14 And they talked together of all these things which had happened.
15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם	15 And it came to pass, that while they talked and reasoned with themselves, Jesus himself also drawing near, went with them.
16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו	16 But their eyes were held, that they should not know him.
17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים	17 And he said to them: What are these discourses that you hold one with another as you walk, and are sad?
18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה	18 And the one of them, whose name was Cleophas, answering, said to him: Art thou only a stranger to Jerusalem, and hast not known the things that have been done there in these days?
19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם	19 To whom he said: What things? And they said: Concerning Jesus of Nazareth, who was a prophet, mighty in work and word before God and all the people;
20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו	20 And how our chief priests and princes delivered him to be condemned to death, and crucified him.
21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה	21 But we hoped, that it was he that should have redeemed Israel: and now besides all this, to day is the third day since these things were done.
22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר	22 Yea and certain women also of our company affrighted us, who before it was light, were at the sepulchre,
23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי	23 And not finding his body, came, saying, that they had also seen a vision of angels, who say that he is alive.
24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו	24 And some of our people went to the sepulchre, and found it so as the women had said, but him they found not.
25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים	25 Then he said to them: O foolish, and slow of heart to believe in all things which the prophets have spoken.
26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו	26 Ought not Christ to have suffered these things, and so to enter into his glory?
27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו	27 And beginning at Moses and all the prophets, he expounded to them in all the scriptures, the things that were concerning him.
28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו	28 And they drew night to the town, whither they were going: and he made as though he would go farther.
29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם	29 But they constrained him; saying: Stay with us, because it is towards evening, and the day is now far spent. And he went in with them.
30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם	30 And it came to pass, whilst he was at table with them, he took bread, and blessed, and brake, and gave to them.
31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם	31 And their eyes were opened, and they knew him: and he vanished out of their sight.
32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים	32 And they said one to the other: Was not our heart burning within us, whilst he spoke in this way, and opened to us the scriptures?
33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד	33 And rising up, the same hour, they went back to Jerusalem: and they found the eleven gathered together, and those that were staying with them,
34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון	34 Saying: The Lord is risen indeed, and hath appeared to Simon.
35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם	35 And they told what things were done in the way; and how they knew him in the breaking of the bread.
36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם	36 Now whilst they were speaking these things, Jesus stood in the midst of them, and saith to them: Peace be to you; it is I, fear not.
37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו	37 But they being troubled and frightened, supposed that they saw a spirit.
38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם	38 And he said to them: Why are you troubled, and why do thoughts arise in your hearts?
39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי	39 See my hands and feet, that it is I myself; handle, and see: for a spirit hath not flesh and bones, as you see me to have.
40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו	40 And when he had said this, he shewed them his hands and feet.
41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל	41 But while they yet believed not, and wondered for joy, he said: Have you any thing to eat?
42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש	42 And they offered him a piece of a broiled fish, and a honeycomb.
43 ויקח ויאכל לעיניהם	43 And when he had eaten before them, taking the remains, he gave to them.
44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים	44 And he said to them: These are the words which I spoke to you, while I was yet with you, that all things must needs be fulfilled, which are written in the law of Moses, and in the prophets, and in the psalms, concerning me.
45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים	45 Then he opened their understanding, that they might understand the scriptures.
46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי	46 And he said to them: Thus it is written, and thus it behoved Christ to suffer, and to rise again from the dead, the third day:
47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים	47 And that penance and remission of sins should be preached in his name, unto all nations, beginning at Jerusalem.
48 ואתם עדים בזאת	48 And you are witnesses of these things.
49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום	49 And I send the promise of my Father upon you: but stay you in the city till you be endued with power from on high.
50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם	50 And he led them out as far as Bethania: and lifting up his hands, he blessed them.
51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה	51 And it came to pass, whilst he blessed them, he departed from them, and was carried up to heaven.
52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה	52 And they adoring went back into Jerusalem with great joy.
53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן	53 And they were always in the temple, praising and blessing God. Amen.