Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 25

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 1974
1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן	1 Il regno dei cieli è simile a dieci vergini che, prese le loro lampade, uscirono incontro allo sposo.
2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות	2 Cinque di esse erano stolte e cinque sagge;
3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן	3 le stolte presero le lampade, ma non presero con sé olio;
4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן	4 le sagge invece, insieme alle lampade, presero anche dell'olio in piccoli vasi.
5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה	5 Poiché lo sposo tardava, si assopirono tutte e dormirono.
6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו	6 A mezzanotte si levò un grido: Ecco lo sposo, andategli incontro!
7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן	7 Allora tutte quelle vergini si destarono e prepararono le loro lampade.
8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו	8 E le stolte dissero alle sagge: Dateci del vostro olio, perché le nostre lampade si spengono.
9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן	9 Ma le sagge risposero: No, che non abbia a mancare per noi e per voi; andate piuttosto dai venditori e compratevene.
10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת	10 Ora, mentre quelle andavano per comprare l'olio, arrivò lo sposo e le vergini che erano pronte entrarono con lui alle nozze, e la porta fu chiusa.
11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו	11 Più tardi arrivarono anche le altre vergini e incominciarono a dire: Signore, signore, aprici!
12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן	12 Ma egli rispose: In verità vi dico: non vi conosco.
13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם	13 Vegliate dunque, perché non sapete né il giorno né l'ora.
14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו	14 Avverrà come di un uomo che, partendo per un viaggio, chiamò i suoi servi e consegnò loro i suoi beni.
15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם	15 A uno diede cinque talenti, a un altro due, a un altro uno, a ciascuno secondo la sua capacità, e partì.
16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות	16 Colui che aveva ricevuto cinque talenti, andò subito a impiegarli e ne guadagnò altri cinque.
17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות	17 Così anche quello che ne aveva ricevuti due, ne guadagnò altri due.
18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו	18 Colui invece che aveva ricevuto un solo talento, andò a fare una buca nel terreno e vi nascose il denaro del suo padrone.
19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם	19 Dopo molto tempo il padrone di quei servi tornò, e volle regolare i conti con loro.
20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן	20 Colui che aveva ricevuto cinque talenti, ne presentò altri cinque, dicendo: Signore, mi hai consegnato cinque talenti; ecco, ne ho guadagnati altri cinque.
21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך	21 Bene, servo buono e fedele, gli disse il suo padrone, sei stato fedele nel poco, ti darò autorità su molto; prendi parte alla gioia del tuo padrone.
22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן	22 Presentatosi poi colui che aveva ricevuto due talenti, disse: Signore, mi hai consegnato due talenti; vedi, ne ho guadagnati altri due.
23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך	23 Bene, servo buono e fedele, gli rispose il padrone, sei stato fedele nel poco, ti darò autorità su molto; prendi parte alla gioia del tuo padrone.
24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת	24 Venuto infine colui che aveva ricevuto un solo talento, disse: Signore, so che sei un uomo duro, che mieti dove non hai seminato e raccogli dove non hai sparso;
25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך	25 per paura andai a nascondere il tuo talento sotterra; ecco qui il tuo.
26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי	26 Il padrone gli rispose: Servo malvagio e infingardo, sapevi che mieto dove non ho seminato e raccolgo dove non ho sparso;
27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית	27 avresti dovuto affidare il mio denaro ai banchieri e così, ritornando, avrei ritirato il mio con l'interesse.
28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים	28 Toglietegli dunque il talento, e datelo a chi ha i dieci talenti.
29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו	29 Perché a chiunque ha sarà dato e sarà nell'abbondanza; ma a chi non ha sarà tolto anche quello che ha.
30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	30 E il servo fannullone gettatelo fuori nelle tenebre; là sarà pianto e stridore di denti.
31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו	31 Quando il Figlio dell'uomo verrà nella sua gloria con tutti i suoi angeli, si siederà sul trono della sua gloria.
32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים	32 E saranno riunite davanti a lui tutte le genti, ed egli separerà gli uni dagli altri, come il pastore separa le pecore dai capri,
33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו	33 e porrà le pecore alla sua destra e i capri alla sinistra.
34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם	34 Allora il re dirà a quelli che stanno alla sua destra: Venite, benedetti del Padre mio, ricevete in eredità il regno preparato per voi fin dalla fondazione del mondo.
35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני	35 Perché io ho avuto fame e mi avete dato da mangiare, ho avuto sete e mi avete dato da bere; ero forestiero e mi avete ospitato,
36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי	36 nudo e mi avete vestito, malato e mi avete visitato, carcerato e siete venuti a trovarmi.
37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך	37 Allora i giusti gli risponderanno: Signore, quando mai ti abbiamo veduto affamato e ti abbiamo dato da mangiare, assetato e ti abbiamo dato da bere?
38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך	38 Quando ti abbiamo visto forestiero e ti abbiamo ospitato, o nudo e ti abbiamo vestito?
39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך	39 E quando ti abbiamo visto ammalato o in carcere e siamo venuti a visitarti?
40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם	40 Rispondendo, il re dirà loro: In verità vi dico: ogni volta che avete fatto queste cose a uno solo di questi miei fratelli più piccoli, l'avete fatto a me.
41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו	41 Poi dirà a quelli alla sua sinistra: Via, lontano da me, maledetti, nel fuoco eterno, preparato per il diavolo e per i suoi angeli.
42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי	42 Perché ho avuto fame e non mi avete dato da mangiare; ho avuto sete e non mi avete dato da bere;
43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי	43 ero forestiero e non mi avete ospitato, nudo e non mi avete vestito, malato e in carcere e non mi avete visitato.
44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך	44 Anch'essi allora risponderanno: Signore, quando mai ti abbiamo visto affamato o assetato o forestiero o nudo o malato o in carcere e non ti abbiamo assistito?
45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם	45 Ma egli risponderà: In verità vi dico: ogni volta che non avete fatto queste cose a uno di questi miei fratelli più piccoli, non l'avete fatto a me.
46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם	46 E se ne andranno, questi al supplizio eterno, e i giusti alla vita eterna".