Bamidbàr (במדבר) - Numeri 32

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה	1 Los rubenitas y los gaditas tenían una enorme cantidad de ganado. Al ver que las regiones de Iázer y de Galaad eran un terreno apto para el ganado,
2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר	2 fueron a ver a Moisés, al sacerdote Eleazar y a los jefes de la comunidad, y les dijeron:
3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען	3 «Atarot, Dibón, Iázer, Nimrá, Jesbón, Elalé, Sebán, Nebo y Beón
4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה	4 –la tierra que el Señor ha conquistado para la comunidad de Israel– es un terreno apto para el ganado, y nosotros, tus servidores, tenemos una gran cantidad.
5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן	5 Si estás dispuesto a hacernos un favor, continuaron diciendo, que se nos dé esa tierra en posesión. No nos hagas cruzar el Jordán».
6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה	6 Pero Moisés respondió a los gaditas y a los rubenitas: «¿Así que ustedes se quedarán aquí, mientras sus hermanos van a la guerra?
7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה	7 ¿Por qué desalientan a los israelitas para no crucen al país que el Señor les ha dado?
8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ	8 Esto es lo hicieron sus padres cuando yo los envié desde Cades Barné a reconocer el país.
9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה	9 Después que fueron al valle de Escol y vieron al país, ellos desalentaron a los israelitas, a fin de que no invadieran la tierra que el Señor les había dado.
10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר	10 Por eso, aquel día el Señor se indignó y pronunció este juramento:
11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי	11 «Ninguno de los hombres mayores de veinte años que salieron de Egipto verá la tierra que prometí con el juramente a Abraham, a Isaac y a Jacob, porque ellos me han sido infieles.
12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה	12 Ninguno, excepto Caleb, hijo de Iefuné, el quenizita, y Josué, hijo de Nun, que permanecieron fieles al Señor».
13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה	13 Así se indignó el Señor contra Israel y los hizo andar errantes por el desierto, hasta que desapareció toda aquella generación que había desagradado al Señor.
14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל	14 Y ahora ustedes, raza de pecadores, ocupan el lugar de sus padres para añadir todavía más al enojo del Señor contra Israel.
15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה	15 Si se apartan del Señor, él los dejará todavía en el desierto, y así ustedes causarán la ruina de todo este pueblo».
16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו	16 Entonces ellos se acercaron a Moisés, y le dijeron: «Quisiéramos hacer aquí corrales para nuestro ganado y poblados para nuestros hijos.
17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ	17 Nosotros, en cambio, tomaremos las armas para ir a la vanguardia de los israelitas, hasta que los hayamos introducido en el lugar de su destino. Mientras tanto, nuestros hijos permanecerán en ciudades fortificadas, al resguardo de los habitantes del país.
18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו	18 No volveremos a nuestros hogares hasta que cada israelita haya tomado posesión de su propiedad hereditaria.
19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה	19 Y no nos repartiremos con ellos la herencia al otro lado del Jordán, porque ya nos ha tocado una parte en el lado oriental».
20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה	20 Moisés les respondió: «Si ustedes proceden así, si toman las armas para combatir a las órdenes del Señor,
21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו	21 y si cada guerrero cruza el Jordán, bajo las órdenes del Señor, hasta que expulse a sus enemigos delante de él,
22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה	22 y el país le quede sometido, ustedes podrán volver. Así quedarán libres de toda obligación respecto del Señor y respecto de Israel, y esa tierra será posesión de ustedes delante del Señor.
23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם	23 Pero si no proceden de esa manera, habrán pecado contra el Señor, y pueden estar seguros de que su pecado los condenará.
24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו	24 Construyan poblados para sus hijos y corrales para su ganado, pero cumplan los que han prometido».
25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה	25 Los gaditas y los rubenitas respondieron a Moisés: «Tus servidores, señor, harán lo que tú les mandas.
26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד	26 Nuestros niños, nuestras mujeres, nuestros rebaños y todo nuestro ganado quedarán atrás, en las ciudades de Galaad,
27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר	27 mientras nosotros, todos los que estamos equipados para la guerra, cruzaremos para combatir a las órdenes del Señor, como él lo ha mandado».
28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל	28 Luego Moisés dio instrucciones al sacerdote Eleazar, a Josué hijo de Nun, y a los jefes de familia de las tribus israelitas,
29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה	29 diciéndoles: «Si los gaditas y los rubenitas atraviesan con ustedes el Jordán para combatir como guerreros a las órdenes del Señor, hasta que el país les esté sometido, ustedes les darán como posesión la tierra de Galaad.
30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען	30 Pero si no lo hacen, recibirán una posesión en medio de ustedes, en el país de Canaán».
31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה	31 Los rubenitas y los gaditas respondieron: «Nosotros haremos todo lo que el Señor ha dicho respecto de tus servidores.
32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן	32 Pasaremos como guerreros a la tierra de Canaán, a las órdenes del Señor, pero conservaremos nuestra propiedad hereditaria al otro lado del Jordán».
33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב	33 Así Moisés asignó a los gaditas, a los rubenitas y a la mitad de la tribu de Manasés, hijo de José, el reino de Sijón, rey de los amorreos, y el reino de Og, rey de Basán: el territorio con sus diversas ciudades y el territorio de los poblados vecinos.
34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער	34 Los gaditas reedificaron las ciudades fortificadas de Dibón, Atarot, Aroer,
35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה	35 Atarot Sofán, Iázer, Iogboa,
36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן	36 Bet Nimrá y Bet Jarán, e hicieron corrales para el ganado.
37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים	37 Los rubenitas reedificaron Jesbón, Elalé, Quiriataim,
38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו	38 Nebo, Baal Meón –algunos nombres fueron cambiados– y Sibmá: ellos pusieron sus propios nombres a las ciudades reedificadas.
39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה	39 Los descendientes de Maquir, hijo de Manasés, partieron para Galaad y lo conquistaron, despojando a los amorreos que se encontraban allí.
40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה	40 Moisés dio el territorio de Galaad a Maquir, hijo de Manasés, quien se estableció allí.
41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר	41 Iaír, hijo de Manasés, fue a conquistar sus poblados y los llamó Campamento de Iaír.
42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו	42 Nobá fue a conquistar Quenat y sus ciudades dependientes, y les puso su propio nombre: Nobá.